• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

האם בכלל אפשר ללמוד ניהול?

ספר חדש מציע לשלוח הביתה את פרחי ה־MBA

שיזף רפאלי 12:2125.02.10

לנהל זה כמו לעשות סקס. זה קורה לרוב האנשים במוקדם או במאוחר, אך רק מעטים זוכים להכשרה פורמלית. וכמו בסקס, הפעמים הראשונות נעשות בחובבנות מביכה שתוצאותיה השליליות מגיעות מיד, ונזכרות זמן רב. ההשוואה הזאת היא פרי עטו של הנרי מינצברג (71), ממומחי הניהול הידועים בעולם ומאבות חקר הארגונים.

 

מינצברג נחשב לפרשן ניהול פורץ דרך מאז שנות השבעים, כשפרסם עבודות שמדדו את הזמן שמנהלים הקדישו לפעולות שונות, ובעיקר לחשיבה. מסקנתו היתה שהמנהל הממוצע הרבה פחות מעמיק ושקול מכפי שנדמה.

 

בעשור הקודם הוא פרסם ספר שתקף את גישת התכנון האסטרטגי בניהול, ולפני שש שנים פרסם את רב־המכר "Managers Not MBAs" ("מנהלים ולא בוגרי בתי ספר לניהול"), שבו טען שבתוכניות מינהל העסקים היוקרתיות בעולם, כגון אלה של הרווארד ווארטון, שוררת תרבות שמקדשת את המדידה המדעית על חשבון המחשבה וההבנה המקצועית. בספר טען שבתי ספר למינהל עסקים צריכים לעבור מטיפוח פרחי ניהול להעברת השתלמויות למנהלים מנוסים שצמחו בתוך ארגונים וצברו קילומטרז' של עבודה קשה.

 

לנהל זה כמו לעשות סקס, צריך ניסיון לנהל זה כמו לעשות סקס, צריך ניסיון צילום: shutterstock

 

בגישתו מעוררת המחלוקת מינצברג תקף את האכסניה שלו עצמו. גם הוא, כמוני, מתפרנס מעבודה בבית ספר לניהול, והוא טוען שבתי הספר לניהול צריכים לעבוד אחרת, ללמד דברים אחרים, ללמוד דברים אחרים, ולהודות במה שהם לא יודעים.

בספרו "Managing" שיצא בארצות הברית בסוף השנה, מינצברג מסכם תצפית שערך אחר 29 מנהלים מתחומי העסקים, התעשייה ומערכת הבריאות ומארגונים חברתיים ותרבותיים.

 

במקור, הוא ביקש לראות אילו כללים בתורת הניהול משותפים לכל התחומים. אך מסקנתו היתה שאין כללים כאלה, שמעולם לא היו, ושלעולם לא יהיו. ההגדרה הקלאסית של תפקידי המנהל כ"תכנון, ארגון, פיקוד, תיאום ובקרה", כתב, היא דרישה שאי אפשר לעמוד בה, ושאין תורת ניהול שבאמת מכשירה אליה. 29 המנהלים שאחריהם עקב טיפלו באופן שונה בדילמות דומות, שכן בכל מקום ובכל מצב נדרש טיפול אחר, ואף תוכנית MBA, או תוכנית לימוד והכשרה בכלל, היתה יודעת לנבא איזה פתרון נחוץ באיזה מצב.

 

כשמינצברג מנסה לתאר את הדברים שכן משותפים לכל המנהלים הוא מחליף את רצף התכנון־עד־בקרה הקלאסי בהגדרת שלושה תחומי אחריות: אחריות על מידע - על מנהלים לאסוף גם את כל המידע בר המדידה על העסק, וגם לדעת "מה קורה באמת". ככל שמנהל יכיר יותר את המצב לאשורו, כך ייטיב לנהל; אחריות על אנשים. המנהל הוא שאחראי להנעת עובדיו, לניווט כישרונותיהם ולבלימת השפעות מזיקות ביניהם; ולבסוף, אחריות על הפעולה ועל איכות הביצוע. וכל מי שטוען שסוד הניהול המוצלח הוא הפיכת המנהל דווקא לאסטרטג גדול, או דווקא לאיש ש"מוביל את הכוחות בשטח", אומר מינצברג, מטעה את רוב קוראיו. הסוד הוא השילוב ביניהם, בין הניסיון, האחריות לפעולה והמנהיגות.

 

"מצוינות", "תנופה", "כריזמה" ו"תנועה מתמדת" הן מילים ריקות לדעת מינצברג. הערך החשוב ביותר בניהול הוא הערך הנרכש של הניסיון, והסיסמה היחידה שבאמת נוגעת למלאכת הניהול היא "מחויבות טוטאלית" – לחץ שלא פוחת לעולם, חשיבה על העסק המנוהל ובחינה עצמית מתמדת. מי ששקוע באלה, אומר מינצברג, נמצא בדרך הנכונה.

 

זהו ספר יומרני. ביקורתו על עצם הניסיון לזקק נוסחה לניהול פונה ישירות לאלה שמלמדים ניהול. ככזה, אני יודע שיש לנו במה להשתפר, ואצל מינצברג מצאתי רעיונות גם לתכנים שצריך ללמד, וגם לאופן שבו צריך ללמדם.

 

כמו ששיעורי חינוך מיני לא מלמדים לעשות סקס, כך המרשמים שאוניברסיטאות מנחילות בארבעה סמסטרים של ניהול אינם מה שיהפוך אדם למנהל מוכשר. כמו בסקס, יש גם הרבה טכניקות לנהל היטב. ובסופו של דבר, מה שחשוב הוא מה שעושים ברגע האמת, אחרי שהשיעור המשעמם נגמר. 

 

פרופ' רפאלי הוא ראש בית הספר לניהול באוניברסיטת חיפה www.sheizaf.rafaeli.net

 

לכתבות נוספות במוסף "כלכליסט" לחצו כאן

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x