שמעון דולן: "בפרקליטות עושים ניסויים בגורלות אדם"

ממרומי משרדו שבקומה ה־33 במגדלי עזריאלי, מותח עורך הדין שמעון דולן ביקורת רבה על עולם המשפט. מי שהיה מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה אמנם נמנע מהתלהמות, אך שיש לו בטן מלאה על מערכות אכיפת החוק.

דולן פרש מהפרקליטות ב־2004 והקים עם חברו לפרקליטות שריג דמארי את משרד דולן, דמארי, מתתיהו. דולן הפך מתובע בכיר לסנגור בולט, ובימים אלה הוא מייצג את אליק לדר, בכיר בדסק הרוסי, הנאשם בפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים - אותה פרשה שבה טוען ארקדי גאידמק שהוא נרדף על לא עוול בכפו.

האם מצד ההגנה אתה מצליח להבין את הטענות שלפיהן הפרקליטות רודפת לשווא נאשמים?

"אתה נוגע בפרשייה שאני מטפל בה, ולכן זה לא טוב שאני אתבטא. אני רוצה להיות נקי לגמרי כלפי בית המשפט, כי חלק מהטענות שלי הן מהכיוון הזה של הפרשה".

בתיקים שבהם טיפל בעבר דולן כתובע הוא אינו מסכים לקבל את טענת הרדיפה. אחד המתלוננים בעבר על התנהלות מסוג זה היה גד זאבי, שטען כי כתב האישום נגדו נובע מכך שבפרקליטות לא מבינים בעסקים.

"בעסקים גד זאבי בוודאי מבין יותר ממה שהפרקליטות מבינה", אומר דולן, שהיה בצוות התביעה בתיק. "אבל השאלה היא האם היתה כאן עבירת מרמה או לא, וזה נקבע לפי המבחנים הפליליים. זה לא ממש שייך לעסקים".

דולן. תומך בתקיפה כלכליתצילום: אוראל כהן

"הצעת חוק דרקונית"

דולן היה היוזם וההוגה של תפיסת התקיפה הכלכלית, כלומר מלחמה בפשיעה גם בכלים כלכליים. הוא לא מסתיר את מורת רוחו מהאיחור הניכר בהוצאה לפועל של התוכנית שיזם לפני שנים, שבמסגרתה מונה לאחרונה ראש רשות איסור הלבנת הון לשעבר יהודה שפר לתפקיד משנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית.

יש צורך בתפקיד הזה?

"השאלה היא מה יהיה תוכן התפקיד. ב־2002 חשבתי שצריך להקים רשות לאכיפה כלכלית. למה נזכרו רק עכשיו? שאלה טובה. כולנו בני אדם ובסוף זה נחתך על רייטינג, על אגו ועל קרדיטים. כשאתה משלב כמה רשויות השאלה בסוף היא מי החוקר שישאל את השאלות, מי החוקר שיכתוב את התשובות, מי יוביל את החקירה ומי יהיה יעד החקירה.

"בתפקידי בפרקליטות ניהלתי הרבה מאוד פורומים שהיו בהם נציגים בכירים במשטרה, יאח"ה, יאחב"ל, מכס, מס הכנסה, הכל כדי לנסות לדבר יחד ולשים על השולחן. התכוונתי שכל אחד יפתח את הלפטופ שלו, ניקח יעדים וננסה לשנס מותניים. אני חושב שזה לא כל כך עבד, בעיקר בגלל נושא האגו".

יש הצעה להוסיף לחוק איסור הלבנת הון חובות דיווח לעורכי דין על פעילות עסקית של לקוחות. הרעיון צובר תאוצה.

"אני נגד, והייתי נגד גם בתור תובע. החוק הזה מאוד בעייתי, מאוד דרקוני, ונעשה בו שימוש לא נכון בידי הפרקליטות. לא מבחינים בין עיקר לטפל. מגישים תיקים שהם, הייתי אומר, יצירתיים במקרה הקל, וניסויים לא הולמים בגורלות של בני אדם במקרה הקשה. הלבנת הון הפכה להיות עבירת סל בהרבה מאוד כתבי אישום. זה לא נראה לי, וזה לא היה הרציונל. הרציונל היה ללכת על עבירות מקור של פשיעה מאורגנת, של סחר בסמים, של סחר בבני אדם, טרור".

מגמה נוספת היא ניסיון להכניס לרשימת עבירות המקור המפורטות בחוק הלבנת הון עבירות מס רבות נוספות.

"אני נגד. התנגדתי גם כשהייתי במחלקה הכלכלית. שימוש יתר בחוק איסור הלבנת הון יכול לגרום נזק כי 'תפסת מרובה לא תפסת'. עבירות מס הן נושא בפני עצמו. נכון שיש הרבה מאוד במשותף, אבל עבירות מס והלבנת הון הם שני נושאים נפרדים שאני לא חושב שצריך לשלב ביניהם".

כעת אתה טוען שהתנגדת עוד כשהיית בפרקליטות למהלכים שמובילים האנשים שאיתם עבדת. איך זה מסתדר?

"אני לא הייתי היחיד שהייתי נגד. בישיבות המשותפות של המשטרה והפרקליטות היו קולות כאלה ואחרים. חלק גדול מהאנשים היו נגד. לדעתי, גם אם מאחורי הכוונות עומדים שיקולים ענייניים, ולא חס וחלילה שיקולי כוח, זאת עדיין טעות".

"טעות בפרשת קצב"

מני מזוז. "ההחלטה בפרשת האי היווני היתה מוצדקת"צילום: אלכס קולומויסקי

בימים אלה סיים היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז כהונה סוערת. אחת ההחלטות הדרמטיות שעשה היתה סגירת תיק האי היווני נגד ראש הממשלה אריאל שרון. דולן היה בצוות שמינה מזוז, שהפך את חוות דעתה המחמירה של פרקליטת המדינה היוצאת עדנה ארבל.

"הייתי בשלבי פרישה ולא הייתי מחויב לאיש", אומר דולן. "קראתי את כל חומר הראיות וחשבתי שאין פה תיק ואין סיכוי סביר להרשעה. חלק גדול מהמבקרים, כולל המלומדים והמשפטנים שביקרו את ההחלטה, לא קראו את חומר הראיות וקבעו בשצף קצף שזו החלטה שערורייתית. חלק מהמבקרים הציגו את הצוות של מזוז כצוות רופס ולא מקצועי בהשוואה לצוות של ארבל. אבל הצוות הזה, שכלל גם את עבדך הנאמן, עסק רוב חייו בפרויקטים כלכליים מהסוג הזה. הייתי שותף מלא להחלטה הסופית בעניין סגירת תיק האי היווני. חלקתי על נימוקי ההחלטה וגם על הסגנון שלה. עד היום אני רואה שמגדירים את פרשת האי היווני ככישלון, כהחלטה שגויה של מזוז, אבל אני חושב שמבחינה ראייתית־פלילית החלטת מזוז היתה מוצדקת. מבלי להביע דעה על מוסר ונורמות".

פרופ' מרדכי קרמניצר אמר לא מזמן שפרשת בנק לאומי היתה מסתיימת אצלו בכתב אישום נגד אולמרט.

"את מוטה קרמניצר אני מאוד מעריך. הוא משפטן מהמעלה הראשונה, אבל אני לא יודע מה הניסיון שלו וכמה פעמים הוא ניתח ראיות בתיקים פליליים. על סמך מה הוא קבע שהוא היה מגיש כתב אישום בפרשת האי היווני, פרשת בל"ל או שישראל פרי צריך לצאת זכאי?" קרמניצר מסר בתגובה: "בעברי כיהנתי כסגן תובע צבאי ראשי ולפני כן הייתי תובע חילי, כך שניהלתי לא מעט תיקי ראיות".

המשנה לנשיאה, אליעזר ריבלין, קיבל את בקשת פרי לקיים דיון נוסף בעבירת הגניבה בפרשת הפנסיה הגרמנית.

"בפרשת פרי יש מישור של גניבת כספי הביטוח של אנשים ויש נושא של מרמה - הוא לא פרש את כל הנתונים בפני האנשים שנתנו בו את אמונו. החלטת ריבלין לא לגמרי ברורה לי".

איך אתה מסכם את תקופת הכהונה של מזוז?

"בסך הכל אני חושב שהוא היה יועץ משפטי טוב. פרשת קצב היתה טעות. שינויי העמדות שהיו לו, ההתנהלות התקשורתית. תמיד בדיעבד אפשר לבוא בביקורת".

יהודה ויינשטייןצילום: שאול גולן

איך אתה מעריך את הבחירה של וינשטיין לתפקיד?

"היה לי העונג להופיע מולו בפרשת צפון אמריקה, זה היה אתגר אינטלקטואלי ממדרגה ראשונה. הוא איש מקצוע טוב מאוד בעיניי, עם חוש הומור טוב. אני מקווה שהוא שקל היטב והפנים את משקלו הכבד של התפקיד הזה".

איזה סנגור בכיר אתה מעריך?

"יש הרבה שמות. נוית נגב, נבות תל צור, יהושע רזניק ואחרים".

"המקום שבו אנחנו צודקים תמיד"

דולן מסביר את עזיבתו את הפרקליטות בתחושת מיצוי וברצון לשפר את המערכת. "חשבתי שהגיע הזמן לתקן את השגיאות מבחוץ", הוא אומר, "וזה מה שאני מנסה לעשות היום".

איך אתה מעריך את התפקוד של פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) בראשותה של אלה רובינק?

"אני לא רוצה להתייחס לזה כרגע מאחר שאני נמצא במחלוקות מאוד עמוקות איתם. לא הייתי רוצה להיכשל בלשוני".

השתנה משהו בפרקליטות מאז שהיית בה?

"אני חושש שכן. אני מאוד מעריך את הפרקליטות, אבל כבר כשפרשתי ציטטתי קטע משיר של יהודה עמיחי שאומר 'מן המקום שבו אנחנו צודקים תמיד, לא יצמחו לעולם פרחים באביב'. "אמרתי לאנשים שצריך לחשוב על הסָפֵק ותמיד לראות את הצד

האחר. יש לי הרגשה שהיום זה לא תמיד נשמר. לפעמים התחושה היא שננעלים על קונספט, אפילו לא בכוונה, וגם אם תוך כדי תנועה רואים שיש ראיות סותרות זה לא מביא לשינוי. "כתב אישום אינו מסמך קדוש. אולי זה נובע מבעיה שלא קשורה רק לעולם המשפט - שהיום קריטריון להצלחה בפרקליטות פלילית זה להגיע להרשעה".

ומה הבעיה בכך?

"הקריטריון צריך להיות חקר האמת. כשהגשתי כתב אישום נגד מיכאל צ'רנוי בתיק שוחד באילת, ולאחר מכן היה אצלי שימוע, התגלה לעיניי חומר נוסף שבעקבותיו השתכנעתי שאין סיכוי סביר להרשעה. כשרציתי לחזור מהאישום המערכת לא נתנה לי. בסיכומו של דבר נסעתי בכביש עוקף מערכת וחזרתי מכתב האישום".

קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה