לעזור ליוון לפרוש כנפיים

הבעיות הפיסקאליות של יוון הן, כפי שציינתי בעבר, רק קצה הקרחון העולמי. הפרק הבא במשבר הכלכלי יתמקד בעליית הסיכון הממשלתי, בייחוד בכלכלות מתקדמות שמחזיקות בגירעון תקציבי עצום וצברו אג"ח רבות במקביל לספיגת הפסדים פרטיים גבוהים בניסיון להחיות את הצמיחה. למעשה, ההיסטוריה

יוון יכולה להיחשב כקנרית במכרה הפחם של גוש היורו, שבו פורטוגל, איטליה, אירלנד, יוון וספרד (המכונות גם כלכלות PIGS) סובלות הן מחוב ציבורי והן מחוב חיצוני. הצטרפות לגוש היורו דחפה את תשואות האג"ח במדינות הללו לעבר רמת האג"ח הגרמניות, כשבועת האשראי שנגרמה עקב כך תמכה בצמיחה עודפת בצריכה.

בספרד ובאירלנד החריפה בועת הדיור את חוסר האיזון החיצוני על ידי הפחתת החסכונות הלאומיים, הגברת הצריכה והעלאת השקעות המגורים. התחזקות היורו בשנים האחרונות, שנבעה בחלקה ממדיניות הפיקוח המוניטרית הקשוחה של הבנק המרכזי האירופי (ECB), היתה המסמר האחרון בארון הקבורה של התחרותיות.

התוכנית המנצחת

לפיכך, חיוני להשיב את התחרותיות, ולא רק את ההתאמות הפיסקאליות, כדי להחיות את הצמיחה. ישנן רק שלוש דרכים להשיג זאת. עשור של דפלציה עשוי לעבוד, אך הוא ילווה בסטגנציה כלכלית. האצת רפורמות מבניות היא גישה נכונה אך קשה ליישום מבחינה פוליטית. שיטה נוספת היא לשמור על יורו נמוך, אך יורו חלש לא יבטל את הצורך ברפורמות. אחרת, ההטבות יעברו בעיקר למדינות כגון גרמניה שקיבלה עליה רפורמות כואבות כדי לעודד תחרותיות.

תוכנית רשמית של קרן המטבע הבינלאומית תהיה הדרך הטובה ביותר. במסגרת תוכנית זו, הנציבות האירופית תטיל תנאים פיסקאליים ומבניים על יוון, בעוד שהאיחוד האירופי ו/או הבנק האירופי המרכזי יספקו את המימון הנחוץ בהחלט. התוכניות המוצלחות ביותר שיצאו לפועל היו בעלות כמות נכבדת של נזילות או מימון מצד קרן המטבע, ולפיכך עודדו התחייבות מהימנה להתאמות ולרפורמות.

חשש מאפקט דומינו

עד לאחרונה הכחישו הרשויות ביוון והאיחוד האירופי כי המדינה זקוקה למימון, מתוך הנחה כי אישור יסמל חולשה וייצור סטיגמה. זו היתה שגיאה. התאמות ללא מימון הן פגיעות יותר. נוסף על כך, חילוץ חלקי מצד האיחוד נחוץ כדי להימנע מהסיכון של הדבקת שאר גוש היורו. חדלות פירעון של יוון, אחרי הכל, תהיה בעלת אותן השפעות כלל־עולמיות שהיו לקריסה של ליהמן ברדרס ב־2008.

מרווחים באג"ח הממשלתיות כבר מתמחרים את הסיכון לאפקט דומינו בגוש היורו. באיחוד מודאגים מהסיכון המוראלי של "חילוץ", אך זו הסיבה מדוע תוכנית מהימנה שקושרת בין תמיכה פיננסית ובין הישגים מתקדמים של רפורמות פיסקאליות ומבניות היא הדרך הנכונה ללמד את יוון ואת שאר מדינות PIGS כיצד לפרוש כנפיים.

הכותב הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטת ניו יורק ויו"ר חברת RGE

Project Syndicate 2010, מיוחד ל"כלכליסט"