פרשנות: מי יגן על ועדת המניות בבג"ץ?
אם יוגשו נגד ועדת המניות עתירות לבג"ץ התוקפות את המלצתה למינוי מאור ליו"ר דירקטוריון לאומי, עלולה להיווצר בעיה של ניגוד אינטרסים
אם יוגשו נגד ועדת המניות עתירות לבג"ץ התוקפות את המלצתה למינוי גליה מאור ליו"ר הדירקטוריון של בנק לאומי, עלולה להיווצר בעיה של ניגוד אינטרסים. הוועדה מונתה על ידי ועד ציבורי אשר ממונה על ידי שר האוצר, מכאן שמי שאמור לייצג את הוועדה בבג"ץ היא מחלקת הבג"צים במשרד המשפטים.
אלא שמשרד המשפטים תמך, באמצעות המשנה ליועץ המשפטי אבי ליכט, בחוות הדעת שהגיש היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד יואל בריס. חוות הדעת של בריס קבעה, כי בהתאם לחוק לא תוכל מאור לכהן בתפקיד עקב חובת צינון של שנתיים שחלה עליה. ולכן, המדינה תתקשה להגן בבג"ץ על החלטה שהיא מתנגדת לה.
לדברי עו"ד עופר חנוך, שותף העומד בראש תחום בנקאות ופיננסים במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', אפשר לפתור את הסוגיה בשלוש דרכים. הראשונה, מי שייצג את הוועדה בבג"ץ לא תהיה המדינה אלא גליה מאור, באמצעות עורך דין פרטי. בעבר כבר קרו מקרים לא מעטים שבהם גורמים מסוימים ניסו לתקוף בבג"ץ החלטות של גורמים שיפוטיים, כמו החלטות של בתי דין רבניים או בית הדין הארצי לעבודה. במקרה כזה, המדינה אינה מייצגת את החלטת בית הדין, אלא הצד שמעוניין לתקוף את פסק הדין ממנה עורך דין מטעמו והצד שמעוניין לתמוך בהחלטה, גליה מאור במקרה הזה, ממנה עורך דין מטעמו שמייצג את האינטרס שלו. במקרה הזה יוגשו לבג"ץ שלוש חוות דעת: עמדת העותרים, עמדת היועץ המשפטי לממשלה המתנגד להחלטת הוועדה, ועמדה שלישית שתייצג את מאור.
לדברי חנוך, יש דרך נוספת: היועץ המשפטי יתיר לוועדה למנות עורך דין פרטי שייצג את עמדתה. מדובר במקרים נדירים בלבד שבהם הסכים היועץ לבקשה שכזו. היועץ אינו מחויב לייצג את הוועדה, אלא דרוש אישורו למינוי עורך דין אחר שייצג אותה. מקרה דומה קרה כאשר המועצה לביקורת סרטים ומחזות פסלה להקרנה סרט, והיועץ שלא תמך בהחלטה אישר למועצה למנות עורך דין פרטי.
אפשרות שלישית, לדברי חנוך, הוא שבכל זאת ולמרות ניגוד האינטרסים יחליט היועץ לייצג את הוועדה בבג"ץ ולטעון כי יש לקבל את העתירה ולפסול את החלטת הוועדה. אבל גם אז, טוען חנוך, לא נשללת זכותה של מאור להיות מיוצגת בהליך על ידי עורך דין פרטי מטעמה, שיתקוף את החלטת היועץ.
