עונש להחלפה: בית הדין המשמעתי נהפך לאלטרנטיבה לכתבי אישום פליליים

לעורכי דין המואשמים בביצוע עבירות במסגרת תפקידם מתפתחת לאחרונה מערכת שיפוט וענישה אלטרנטיבית: את בתי המשפט מחליפים בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין, ובמקום כתבי אישום פליליים מתמודדים הנאשמים עם הרשעות בעבירות משמעת. התנאי להמרת ההליך הפלילי בהליך המשמעתי הוא הסכמת עורך הדין להודות בעבירה המשמעתית המיוחסת לו, ולהותיר את שיקול הדעת בדבר העונש המתאים לבית הדין המשמעתי. "התופעה הזו קיימת מאז ומעולם, אך בשנה־שנתיים האחרונות בהחלט נתקלים בה יותר", מספר עו"ד אפרים נווה, יו"ר ועדת האתיקה במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין.

בדרך כלל עורכי הדין שמואשמים בפלילים צריכים להתמודד גם עם בית המשפט שדן בתיק הפלילי וגם עם לשכת עורכי הדין שדנה בהיבטים המשמעתיים. כפילות זו מנעה מלשכת עורכי הדין לטפל בהיבט המשמעתי של העבירה עד להרשעה הפלילית. מאחר שרוב ההליכים הפליליים בבתי המשפט נמשכים תקופות ממושכות, הסנקציות של הלשכה מוטלים בחלוף שנים ממועד ביצוע העבירה. לדברי נווה, כאשר מומר ההליך הפלילי, הנאשמים מודים בדרך כלל במיוחס להם ואז ההליך מתקצר. מבחינת עורך הדין, ההרשעה המשמעתית חמורה פחות מהרשעה פלילית, אם כי העונש לעתים מכאיב יותר, בעיקר כשמדובר בהרחקה מעריכת דין לתקופה ממושכת.

סיוע ללקוח להסתיר כספים מהמשטרה

בגזר דין משמעתי שניתן בימים האחרונים הורחק עו"ד עופר אלמוג מעיסוק בעריכת דין למשך שנה וחצי, לאחר שהודה בסיוע ללקוח להעלים ראיות מהמשטרה. גזר הדין נגד אלמוג התבסס על קובלנה שהוגשה לפני ארבעה חודשים, בספטמבר 2009. במקרה זה הוא ייצג תושב ארה"ב שנעצר בישראל והיה מועמד להסגרה בחשד לביצוע עבירות הונאה. באותו מועד בוצע חיפוש משטרתי בדירתו של הלקוח בבת ים, ונמצאו בה סכומי כסף מוסתרים. לפי הקובלנה, הלקוח ביקש מאלמוג להוציא כספים שנותרו בדירה למקרה שייערך חיפוש חוזר. אלמוג אכן נסע לדירה והוציא ממקום המסתור 40 אלף דולר ו־20 אלף יורו במזומן.

להליך המשמעתי נגדו קדמה חקירה פלילית, ובמהלכה הסכימה הפרקליטות להמיר את ההליך הפלילי בהליך משמעתי בכפוף לכך שאלמוג יודה במיוחס לו. בעקבות זאת, סוכם, ייגנז תיק החקירה הפלילי. אלמוג הואשם בקובלנה בהתנהגות שאינה הולמת עורך דין. בנובמבר 2009 הודה אלמוג בפני בית הדין המשמעתי בכל המיוחס לו לפי הקובלנה, והורשע בה. בטיעונים לעונש הוא אמר: "אני מבקש רק שהרגע הזה בו טעיתי ועשיתי את מה שעשיתי, לא יחרוץ את גורלי באופן כזה שלא יאפשר לי להתפרנס יותר".

הקובל טען כי העונש הראוי בתיק זה צריך להתקרב לעונש המקסימלי האפשרי, של עשר שנות השעיה בפועל. אלמוג טען מנגד כי העונש הראוי צריך לנוע סביב שלושה חודשי השעיה. בית הדין החליט כי אלמוג יושעה מעיסוק במקצוע עריכת הדין למשך שנה וחצי, ונוסף על כך יוטל עליו עונש השעיה על תנאי למשך שלוש שנים. לבקשת אלמוג נדחה ביצוע העונש עד אפריל 2010 כדי שיוכל לסיים את הטיפול בלקוחות קיימים ולמנוע נזק מהם.

שלח מכתב מעליב למתלוננים

באותו חודש שבו דן בית הדין המשמעתי בתיק של אלמוג, הודיעה הפרקליטות על הסכמתה להמרה נוספת של הליך פלילי נגד עורך דין. מההמרה נהנה הפעם עו"ד יורם שפטל, שנגדו הוגש לבית משפט השלום בת"א כתב אישום בגין עבירה של הטרדת עד.

לפי הפירוט בכתב האישום, שפטל ייצג את לקוחו אפרים קניאס בהליך פלילי. נגד קניאס הוגשה תלונה במשטרה שבה נטען כי קיבל כספים במרמה. מגישי התלונה טענו כי שפטל שלח להם מכתב ובו טען בשם קניאס כי הכספים מהם התקבלו כהלוואה, וכי קניאס עצמו הוא זה שנפל קורבן למרמה ומצג שווא מצד המתלוננים. שפטל אף הגדיר במכתב את אחד מהם "חסר השכלה מדעית ואף השכלתו הכללית הינה כה מוגבלת עד כי אינו מסוגל לכתוב ולו משפט אחד בשפה העברית ללא שגיאות כתיב קשות". עוד כתב שפטל במכתב כי "תוך חוצפה שלא תיאמן" פנה אותו אדם למשטרה בתלונה שקרית ומצוצה מהאצבע, וכי נוכח העובדה שהלקוח נעצר הוא אינו יכול להחזיר את כספי ההלוואה בעת הזאת.

בעקבות המכתב הואשם שפטל בעבירה של הטרדת עד. הוא יוצג על ידי עו"ד חיים כהן, שהציע לפרקליטות כי כתב האישום יומר בקובלנה משמעתית. הפרקליטות קיבלה את ההצעה, בכפוף לכך ששפטל יודה בעובדות שפורטו בכתב האישום ובביצוע עבירה של התנהגות שאינה הולמת עורך דין. שפטל אישר בחתימתו את ההסכמות, ולאחר תום ההליך המשמעתי תודיע המדינה על חזרה מכתב האישום. גזר דינו בבית הדין המשמעתי עדיין לא ניתן.

קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה