משפט

המניע הכלכלי מאחורי הסדרי משמורת משותפת

בית המשפט המחוזי בחיפה הפחית לאחרונה 25% מדמי המזונות שמשלם האב בעקבות הסדר של משמורת משותפת עם גרושתו. בקהילה המשפטית חוששים שהמושג העמום יעודד ניסיונות סחיטה כלכליים בין בני הזוג על גבם של הילדים

צמרת פרנט 11:3620.01.10

במשפטים העוסקים בגירושים בישראל נדיר השימוש בתרחיש של משמורת משותפת - מקרה שבו ילדי הזוג המתגרש יחלקו את זמנם, מגוריהם והוצאותיהם שווה בשווה בין שני ההורים. נוסף על היותה תרחיש נדיר, המשמורת המשותפת איננה מוגדרת בחוק הישראלי. למרות זאת, נושא זה עולה לאחרונה על סדר היום

המשפטי והציבורי כגורם המפחית את גובה המזונות המשולם בין בני הזוג. השפעתו של מונח עמום זה על בתי המשפט נובעת גם מהעובדה שבחוק אינה קיימת נוסחה לחישוב מזונות, והם מחושבים בהתאם לחוק העברי שנמצא בשליטתם הבלעדית של בתי המשפט הרבניים. לאחרונה עולה החשש כי מאחורי ריבוי התביעות המוגשות למשמורת משותפת עומד המניע הכלכלי, שמשמעותו הפחתה בתשלום המזונות ולא דאגה לילדים. הנושא נידון בפאנל שעסק בהיבטים הכלכליים במשמורת ילדים משותפת, שהתקיים במסגרת כנס דיני משפחה שערכה לשכת עורכי הדין בסוף השבוע שעבר באילת.

 

"קיים סיכון של מטרות סמויות"

 

אז מתי פונים בתי המשפט לתרחיש הנדיר ופוסקים משמורת משותפת והפחתה במזונות? "יש לפסוק משמורת משותפת כאשר מדובר בשני הורים אשר הכנסותיהם שוות ולפני הסכסוך שנוצר היתה ביניהם תקשורת והתערבות שווה בעניין הילדים, ואילו הסכסוך היחיד ביניהם נוגע אך לסוגיית המשמורת", טוען שופט בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, בן ציון גרינברג. הוא התייחס להבחנה בין משמורת משותפת לבין משמורת יחידה המלווה בהסדרי ראייה נרחבים: "משמורת משותפת מיטיבה עם ההורים, היא מעודדת שיתוף פעולה, טובה לילדים, יש בה משום גמישות ויכולת התאמה לנסיבות המשתנות וכן היא מלווה בשיפור יכולת ורמת הגבייה של דמי המזונות". ואולם, גרינברג מזהיר כי "קיים סיכון של מטרות סמויות, כגון הפחתת מזונות. משמורת משותפת יוצרת תמריץ לפתיחת סכסוך חדש בין ההורים - ההורה הלא משמורן רוצה משמורת משותפת רק כדי להפחית את דמי המזונות החודשיים".

 

עו"ד יהודית מייזלס, המתמחה בדיני משפחה, הוסיפה כי לעתים כופה בית המשפט הסדרים של משמורת משותפת על שני ההורים כתוצאה מהמלצות של רשויות הרווחה, אף שזו עלולה לעודד ניסיונות סחיטה כלכליים: "מצב זה עלול להוביל לכך שההורה ה'כופה' ידאג להגיש לבית המשפט בקשות להפחתת מזונות וינצל את המצב כדי לחסוך בהוצאות. הרי לא ניתן לדון בסוגיית המשמורת המשותפת בלי לציין את הקשר הבלתי מדובר בינה לבין המזונות. החשש הוא מפני תביעות סרק למשמורת משותפת רק לצורך הפחתת המזונות", אמרה מייזליס.

 

גרינברג הזכיר בפאנל פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, שם צוין כי נכון יהיה להעמיד את ההפחתה במזונות האב במקרים של משמורת משותפת בכ־25% מסכום המזונות שהאב היה מחויב לו, אילו היו הקטינים נתונים למשמורתה הבלעדית של האם. הוא הדגיש כי "כל עוד המשמורת הפורמלית היא בידי האם אין להפחית מדמי המזונות החודשיים". לדעתו, חלוקת המזונות השונה פותחת שאלה חדשה שעל בתי המשפט יהיה להתמודד עמה - האם גם במקרה של הסדרי ראייה נרחבים ראוי להפחית את דמי המזונות.

 

בפסק הדין של המחוזי בחיפה הוזכר כי גם במקרה של משמורת משותפת אין להפחית את ההוצאות עבור מגורים אצל האם. בעניין זה גרינברג הביא כדוגמה את המצב הנהוג בארצות הברית, שם לא מחויב האב בתשלום עבור מגורים, אלא רק בתשלום לאם, כזה שישווה את רמת החיים של הילדים בשני הבתים. במרבית המדינות בארצות הברית משמורת משותפת היא ברירת המחדל, אלא אם כן נמצא כי אחד ההורים אינו כשיר.

 

"סנקציות למי שמפר הסדרי ראייה"

 

בשנים האחרונות ישנן שתי ועדות הדנות בנושא שינוי הסדרי המזונות הנהוגים בישראל. הוועדה הראשונה, שבראשה עומד פרופ' פנחס שיפמן, שוקלת פיתוח מודל מתמטי לכימות מזונות ילדים. הוועדה השנייה, שבראשה עומד פרופ' דן שניט, דנה באפשרות לבטל את המונח משמורת ולשים את הדגש על טובת הילד ולא על טובת ההורים. לדעת מייזלס, שינוי המודל הקיים כפי שוועדת שניט מתעתדת לעשות עלול לפגוע בהורים החלשים כלכלית. "עלינו להיזהר מאימוץ מודל בעל טרמינולוגיה חדשה, בלתי מוכרת ועמומה, אשר רק תגביר את יצר ההתדיינות בין ההורים על גבם של הילדים, תוך פגיעה בצד בעל היכולת הכלכלית הפחותה לנהל משא ומתן", אומרת מייזלס.

 

תרחיש המשמורת המשותפת איננו היחיד שבו הגדלת חלקו של הצד האמיד יותר במשמורת על הילד מונעת משיקולים כלכליים. פרופ' שניט מביא לדוגמה מצבים שבהם האבות אינם מקיימים את הסדרי הראייה עם הילדים הנמצאים במשמורת האם, דבר המגדיל את הוצאותיה ומקטין את כושר השתכרותה, ולכן צריך להתבטא בהגדלת מזונות מצד האב. "לו היו ננקטים צעדים משפטיים תומכים כגון סנקציות כלכליות על הורה שלא מקיים את הסדרי הראייה", אומר שניט, "ניתן היה להביא לשינוי אמיתי".

 

ח"כ שלי יחימוביץ' הוסיפה כי "בישראל שוררת נחיתות אינהרנטית בין גברים לנשים - הנשים נשארות בבית עם הילדים, בעוד הגברים מפרנסים את המשפחה. החלטה על משמורת משותפת היא התעלמות מהמציאות בשטח".

 

הנוסחה המתמטית שתילחם בסחטנות

 

שתי ועדות שמונו על ידי משרד המשפטים מגבשות בימים אלה מודלים חדשים שיעצבו את הסדרי המשמורת ותשלום המזונות במשפטים עתידיים. הראשונה בהן, בראשותו של פרופ' דן שניט, מונתה בשנת 2005 על ידי שרת המשפטים אז ציפי לבני כדי לבחון את ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושים. בין היתר עוסקת הוועדה בשאלת המשך תחולתה של חזקת הגיל הרך, הקובעת כי ילד יישאר בחזקת אמו עד גיל 6. הוועדה התבקשה לשכלל את הכלים שעומדים לרשות בתי המשפט לשם קביעת טובת הילד בנוגע להסדרי משמורת וקשר הורי. בדו"ח הביניים שפורסם לפני כשנה הציעה הוועדה כי תיעשה הסדרה של האחריות ההורית בחוק תוך דגש על טובת הילד, ביצוע הסכם הורות שיאפשר משמורת משותפת ואפשרות לבטל את חזקת הגיל הרך.

 

הוועדה השנייה, בראשותו של פרופ' פנחס שיפמן, מונתה בשנת 2006 על ידי שר המשפטים אז חיים רמון, כדי לפתח מודל מתמטי קבוע לכימות מזונות ככלי עזר בהליך המשפטי. מטרת המודל למזער פערים בין פסיקות של שופטים שונים ולזרז את פסקי הדין בנושא מזונות. המודל גם שואף להפחית את אפשרויות הסחיטה של הצד החזק במסגרת הסדרי המזונות בסכסוכי גירושים. הביקורת נגד המודל טוענת כי זה לא תמיד משקלל עובדות כמו פערי שכר ניכרים בין ההורים והשתכרות עתידית, ולכן עלול להעמיק את חוסר השוויון. עצם העובדה כי מדובר במודל נוקשה עלולה לגרום קושי בפתרון סכסוכים ולאו דווקא להקל עליו.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x