$
דעות

מיוחד ל"כלכליסט": איך תיגמר הצלילה של הדולר?

הנגיד פישר צדק כשקבע כי היינו רוצים שישראל תהיה "משק חזק עם מטבע חלש". ואולם, נראה כי כיום משקים חזקים ואטרקטיביים בעולם צועדים יד ביד עם מטבע מקומי חזק. ישראל היא משק כזה, ולכן השקל עתיד להתחזק

ליאו ליידרמן 07:0812.01.10

עם חזרתם מחופשת סוף השנה האזרחית, חשבו מחדש משקיעים זרים רבים על תיק הנכסים שלהם, וכרגיל חיפשו השקעות אטרקטיביות. החיפוש הזה הוביל למסקנה ברורה: ישראל והשקל מופיעים במקום גבוה מאוד ברשימת ההשקעות המעניינות. אם לפני החופשה, באמצע דצמבר, סוחרי המט"ח סגרו פוזיציות ל־2009, הרי שבימים האחרונים אנו עדים לגל משמעותי ביותר של פתיחת פוזיציות מסוג לונג שקל־שורט דולר, שתרמו להתחזקות המטבע הישראלי לשער חליפין של פחות מ־3.7 שקלים לדולר.

 

"הנתונים הבסיסיים של המשק מצוינים: Israel is a good story". זה משפט שאמרו לנו שוב ושוב בשבוע שעבר שחקני חו"ל בשוק. המשבר הגלובלי חיזק את מעמדה היחסי של כלכלת ישראל בעולם, שנותרה בין המשקים שנפגעו הכי פחות מהמשבר. בזמן שמדינות רבות נאלצות להתמודד עם משברי בנקים ונדל"ן ונדרשות להשקיע כספי ציבור רבים כדי להציל גופים פיננסיים, שוק ההון בישראל נשאר יציב ותמך בחידוש מהיר של הצמיחה.

 

הצפי לצמיחת התמ"ג בשיעור נאה של לפחות 3.5% השנה ולהמשך עודף היצוא הניכר במאזן התשלומים, וההנחה שתישמר המשמעת המוניטרית והתקציבית - כל אלה הם גורמים בסיסיים חיוביים התומכים בהשקעות בישראל.

המשקיעים הזרים

 

יותר אופטימיים

 

המשקיעים הזרים הרבה יותר אופטימיים מהמקומיים. משיחות עם גורמים שונים בשוק המט"ח עולה שחלקן הגדול של הפוזיציות שנפתחו לאחרונה בעד השקל מקורן בחו"ל ולא במשקיעים המקומיים. ייתכן שמה שרואים משם לא רואים מכאן. וכדאי לזכור שבאפיזודות רבות בעבר התברר בדיעבד כי דווקא הזרים צדקו.

 

 

עוד שחקן ראשי בהתחזקות השקל הן הציפיות לעלייה בפערי הריבית בין ישראל לארצות הברית. על רקע הנתונים הבסיסיים הטובים של המשק, כבר כיום פערי הריבית בין המק"מ או השחר לבין האג"חים של ממשלת ארה"ב נחשבים למעניינים. הערכה זאת מתחזקת כאשר מביאים בחשבון את תחזיות הריבית להמשך השנה. בעוד שסביר להניח שהבנק המרכזי של ארה"ב לא יעלה את הריבית בחודשים הקרובים, הציפיות בשוק הן שבנק ישראל ימשיך להעלות בהדרגה את הריבית. במצב כזה השקל מושך גם את המשקיעים העוסקים בספקולציה לטווח קצר, וגם את אלה בעלי אופק השקעה ארוך יותר. העובדה שסטיות התקן נשארו נמוכות מחזקת את ההערכה שמדובר במגמה חדשה ולא בתנודתיות של טווח קצר.

 

 

באפיזודה הנוכחית נותק זמנית הקשר בין השקל־דולר לבין הדולר־יורו. בעבר רבו המקרים שהתחזקות השקל לעומת הדולר שיקפה יותר את היחלשותו של הדולר בעולם. עם זאת, נראה כי קשר זה נותק בשבועות האחרונים, שהרי התחזקות הדולר לא הביאה לפיחות של השקל.

 

אנו מצפים להתחזקות מתונה של הדולר לעומת היורו ב־2010. התחזיות ל־2010 הן לצמיחת תמ"ג של כ־2.7% בארה"ב לעומת 1.2% בלבד באזור היורו. נוסף על כך, התגברות הסיכונים הפיננסיים במדינות כגון יוון, ספרד, אירלנד ופורטוגל הפכה את אזור היורו לפגיע יותר מבעבר.

 

התערבות בנק ישראל לא תשנה את המגמה

 

למרות חומרת המשבר בארה"ב בשנתיים האחרונות, הדולר מוסיף להיות המטבע הדומיננטי בעולם, ובכלל זה בקרב הבנקים המרכזיים. נתוני התפלגות רזרבות המט"ח של הבנקים המרכזיים בעולם מצביעים על כך שאמנם חלה עלייה יפה בחלקו של היורו במהלך העשור האחרון, אך הדולר נשאר המטבע הדומיננטי. בעצם לא היה שינוי משמעותי בחלקו היחסי של הדולר ברזרבות בעקבות המשבר הגלובלי האחרון שמקורו העיקרי בארה"ב.

 

ישראל תמשיך להיות משק חזק בעל מטבע חזק. צדק נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, כאשר קבע שמבחינה כלכלית היינו רוצים לראות כאן "משק חזק עם מטבע חלש". ואולם, לצערנו (צרות של עשירים) נראה שבשווקים הבינלאומיים כיום משקים חזקים ואטרקטיביים צועדים יד ביד עם מטבע חזק. אצלנו התחזקות השקל היא במידה רבה "מחיר ההצלחה" על ההתמודדות המוצלחת עם המשבר הגלובלי ומעמדו של המשק בעולם. למרות התחזקות השקל בשנה האחרונה, המשיך היצוא לצמוח בקצב מרשים, וסביר להניח שכך יהיה גם בהמשך.

 

ומה בנוגע להתערבות בנק ישראל? האם היא לא תשנה את כיוון שער החליפין של השקל? אין לי ספק שבבנק ישראל יודעים שקשה או כמעט בלתי אפשרי לשנות את מגמת שער החליפין הנקבעת על ידי ההתפתחויות הבסיסיות במשק. ההתערבות יכולה למתן את התנודות סביב קו המגמה, אבל לא תוכל לשנות את כיוונה של המגמה לאורך זמן.

 

פרופ' ליידרמן הוא היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים

בטל שלח
    לכל התגובות
    x