שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
סביבה

הטייקונים מסתערים גם על המים

התחזיות שבעוד שלוש שנים 70% ממי השתייה יהיו מותפלים לא השאירו את הקבוצות הגדולות במשק אדישות. כיל, דלק, שיכון ובינוי וגרנית הכרמל כבר מחזיקות ב-30% מאספקת המים

רויטל חובל 06:5905.01.10

ישראל אמנם מאבדת את מקורות המים שלה, אבל אלה שעוד לא אבדו - הים התיכון, הבארות המזוהמות והמים המליחים - עוברים מידי המדינה לידיים פרטיות.

 

מנהל רשות המים, פרופ' אורי שני, שבימים אלה עומד בלב דיון סוער בנושא ייקור תעריפי המים שעתיד לעלות לדיון היום בוועדה לביקורת המדינה, חוזר ואומר: "בתוך שלוש שנים צפוי שמשבר המים בישראל יסתיים". נוסף על כך, שני מדגיש כי בעוד שלוש שנים יהיו 70% ממי השתייה שלנו מים מותפלים.

 

בין מקורות לבין משרד האוצר והחברות הפרטיות הפעילות בשוק ההתפלה יש ויכוח בנוגע לזיכיון להקמת מתקן ההתפלה באשדוד. ויכוח זה ממחיש את הקונפליקט הקיים בשאלה בידי מי הבעלות והשליטה על המים בישראל: המדינה או המגזר הפרטי.

אורי יוגב. "יש בעיה לתת משאב מוגבל למגזר פרטי" אורי יוגב. "יש בעיה לתת משאב מוגבל למגזר פרטי" צילום: סבסטיאן שיינר

 

ועדות החקירה שקמו במשך השנים לבדיקת ניהול משק המים הגיעו למסקנה שהפתרון למשבר המים הוא התפלה, אך הקמת המתקנים עוכבה ונמשכה שנים.

 

עם זאת, בניגוד למכרזי BOT (מכרזים של המדינה בשיתוף המגזר הפרטי) שונים שיצאו ממשרד האוצר, כגון הרכבת הקלה בתל אביב ובירושלים והנתיב המהיר לתל אביב, המכרזים להקמת מתקני ההתפלה דווקא נחשבים למוצלחים.

כיום המגזר הפרטי משקיע בעיקר בשלושה תחומים: התפלת מי ים, טיוב בארות וטיהור שפכים.

 

התפלת מי ים - IDE היא השחקן הדומיננטי

 

החלטת הממשלה מ־2008 קובעת כי היקף התפלת מי ים יגדל ל־505 מיליון מ"ק מים בשנה עד 2013 ול־750 מיליון מ"ק לשנה עד 2020.

 

ההתפלה נחשבת למקור הפקת המים הגדול ביותר, היות שמי הים הם משאב בלתי נדלה. עם זאת, עצם ההתפלה וסינון המלחים ממי הים צורכים אנרגיה ונחשבים ליקרים לעומת מקורות מים אחרים.

 

השחקנית הדומיננטית בשוק ההתפלה היא חברת IDE. חברה זו נמצאת בבעלות שווה של כיל, שבשליטת משפחת עופר, ושל קבוצת דלק, שבשליטת יצחק תשובה. החברה הוקמה בתחילה כחברה ממשלתית בשם הנדסת התפלה, והיא בעלת ניסיון של 50 שנה.

 

מה דעתך על מניית כיל:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה
מה חושבים הגולשים ?
     
8% 62% 30%

שיכון ובינוי שבשליטת שרי אריסון, גרנית הכרמל שבשליטת דוד עזריאלי ואוליה ישראל ותהל מקבוצת קרדן שבשליטת יוסף גרינפלד, אבנר שנור ואיתן רכטר הן שחקניות נוספות בשוק בקונסורציומים שונים שמקימים ומתפעלים את מתקני ההתפלה בארץ.

 

טיוב בארות - המומחיות של שרי אריסון

 

בעקבות הגברת שאיבת המים שחלה בעשורים האחרונים, בעיקר באקוויפר החוף, ירדו מפלסי המים המתוקים. בעקבות הדרישה למצוא עוד מקורות מים החליטה רשות המים שיש לטהר את בארות המים שזוהמו במשך השנים כדי להשתמש בהם למי שתייה. טיוב (להפוך את המים לטובים - ר"ח) נעשה לאחר שאיבת המים מהבאר והעברתם דרך מתקן טיפול, לרוב באמצעות ממברנות מיוחדות המפרידות את המזהמים מהמים. כיום ישנן כ־20 בארות מים המלווים על ידי רשות המים כדי להשמישם כמי שתייה. כמות מי השתייה המופקת או הצפויה להפקה במסגרת המפעלים לטיוב מי בארות נאמדת ב־30 מיליון מ"ק בשנה.

 

חברת ניטרון, חברה־בת של שיכון ובינוי, חתמה לאחרונה על הסכם שבמסגרתו היא תתכנן, תקים ותתפעל למשך 18 שנה מתקן לטיוב מי באר לתושבי נס ציונה. סכום העסקה כ־17 מיליון שקל והבאר תפיק מיליון מ"ק מים לשנה.

בשיטה של ניטרון פועלים כיום כבר 13 מתקנים. ישנן עשרות בארות שטרם טויבו, ומי שאחראי לשחרר את הבארות היא רשות המים. כל באר יכולה לספק מיליון מ"ק מים בשנה.

 

החברות המובילות בענף טיוב הבארות הן ניטרון, GES מקבוצת גרנית הכרמל ואלקו שבבעלות גרשון זלקינד; מולם מתמודדת מקורות.

 

טיהור שפכים - ישראל ראשונה בעולם

 

ישראל ניצבת כיום במקום הראשון בעולם בשימוש חוזר במי קולחין. מדובר בשימוש חוזר בשפכים, בעיקר להשקיית גידולים חקלאיים. 75% מהשפכים בישראל כיום ממוחזרים וישנה החלטת ממשלה מ־2008 להגדיל שיעור זה. לצורך כך הקצתה המדינה תוספת של 2 מיליארד שקל עד 2020.

 

 

השפד"ן נחשב כיום למתקן טיהור השפכים (מט"ש) הגדול ביותר לטיפול בשפכים עירוניים, והוא מוחזק על ידי מקורות.

בענף המט"שים דומיננטיות בעיקר שיכון ובינוי ואלקטרה מקבוצת אלקו.

 

תומכים ומתנגדים - "מקורות צריכה להיות שחקן"

היכן משקיעים הטייקונים במשק המים היכן משקיעים הטייקונים במשק המים

 

נציב המים לשעבר, שמעון טל, דווקא בעד הפרטה של משק המים. אולם הוא אינו תומך בהפרטה של מקורות. לדבריו, מקורות היא כיום שחקן דומיננטי ונחשבת למונופול, כיוון שהיא מחלקת את המים ויש מערכת אחת של הובלת מים. "יש כוונה להכניס ידיים פרטיות למשק המים, כדי לא להגדיל את כוחה של מקורות כמונופול", אומר טל. "הרציונל הוא שהכנסת הסקטור הפרטי תביא לתחרות. אך במקביל נוצרים מונופולים אחרים, כי ישנן חברות שזוכות בכל המכרזים להקמת מתקני ההתפלה.

 

"מקורות אינה יכולה להקים את כל מתקני ההתפלה בעלויות שהסקטור הפרטי עושה, ולכן אני בעד להכניס תחרות בשוק הזה. עם זאת, מקורות צריכה להיות שחקן בשוק הזה, כאשר את חלק הארי צריך לעשות הסקטור הפרטי".

טל טוען שהכניסה של ידיים פרטיות למשק המים החלה בשנת 2000. עד אז, אומר טל, לא היתה פעילות בתחום ו"הטייקונים פחות התעניינו בשוק הזה". ההחלטה להקים מפעלי התפלה בישראל היתה נקודת המפנה, משחזר טל. לדבריו, "מאז נחל משק המים שינוי גדול מאוד, ולדעתי - לטובה.

 

"רוב מערכות ההתפלות נעשות על ידי גורמים פרטיים, וכך בנוגע לטיוב הבארות ולהקמת מתקני טיהור שפכים להשבת מי קולחין. אני מעריך שתחום נוסף שיופרט הוא תאגידי המים והביוב, שמספקים את המים למגזר העירוני. היום כבר מדברים על זה. אך אני מעריך שמקורות תישאר מונופול בתפעול מערכת המים הארצית ואספקת המים. כנציב מים חשבתי שגם מקורות צריכה להקים חלק ממתקני ההתפלה, אבל הממשלה קיבלה החלטה לתת לה מתקן אחד, מתקן ההתפלה באשדוד. הרעיון היה להגביר תחרות ולייעל. הטענה של האוצר היא שהמגזר הפרטי יכול להוזיל זאת, אך המחיר אינו הדבר היחיד שצריך לשקול".

 

מי שמתנגדת כמובן למהלך היא מקורות, שהכניסה של גורמים פרטיים למשק המים פוגעת במונופול שלה ובמעמדה. ההיגיון הכלכלי שניצב כנר לרגלי האוצר הוא שיש ליצור תחרות והתייעלות במשק באמצעות הכנסת גורמים פרטיים לענפים כלכליים שונים.

 

"הגישה שהאוצר מוביל היא שהסקטור הפרטי יודע לעשות הכל זול יותר ומהר יותר, מה שמתברר בפועל - גם לפי דו"חות מבקר המדינה - כשגויות לחלוטין", אומר סמנכ"ל הכספים במקורות, אבי גפן, בעברו סגן הממונה על התקציבים באוצר. "בתחום השבת מי הקולחין אנו סבורים שאנחנו יכולים לעשות הרבה פרויקטים, אבל לא נותנים לנו בטענה שהסקטור הפרטי יכול לעשותם. בסוף יוצא שמתקני טיהור שפכים לא מוקמים. האוצר מוביל קו שבסופו מקורות תהיה חברה שתפעיל צינורות ולא יותר מכך, ומקורות כמובן מתנגדת לזה", אומר גפן.

 

בעקבות השינוי המבני שעברה מקורות מאז 2007 והקמת חברות־בנות, הסכימה המדינה על תחומי פעילות ספציפיים למקורות ומנעה ממנה תחרות בענפים שונים במים. למשל הוחלט כי בתחום ההתפלה היא תקים אך ורק את מתקן ההתפלה באשדוד, אבל תוכל לפעול בחו"ל.

 

אורי יוגב, יו"ר קבוצת המים ווייטווטר, מוצא הקבלה בין מה שקורה כיום במשק המים לבין שוק התקשורת לפני 20 שנה ולשינוי שעברה בזק. גם אז, נזכר יוגב, הרימו גבה לנוכח הרצון להפריט את בזק, ומקורות משחזרת כיום את המשפטים שאמרו אז אנשי בזק.

 

ההפרטה של מקורות - תהליך בלתי נמנע

 

הפרטת משק המים, אומר יוגב, היא תהליך בלתי נמנע. "חברות שמספקות שירות דוגמת זה של מקורות הופרטו בכל העולם. זה תהליך בלתי נמנע. אין זה תהליך של עמדה, אלא תהליך שקורה. ישנן מדינות שעושות זאת מהר, ואחרות שעושות זאת פחות מהר". בתגובה על הטענה שמסוכן להעביר את משק המים לידיים פרטיות אומר יוגב: "יש בעיה לתת משאב מוגבל למגזר הפרטי, ואני מניח שאת מי הכנרת לא יתנו לאף שחקן. אבל מי ים ושפכים יש בשפע, ולכן אפשר לתת אותם למגזר הפרטי".

 

בניגוד לעמדתו של טל, שאינו תומך בהפרטת מקורות, יוגב מציין: "עם הזמן מקורות תופרט". לדבריו, ההפרטה של חברת המים הלאומית אינה רעה בהכרח. לדבריו, אפילו טבעי שטייקונים ישתלטו על הענף, וכי זה "דינו של עולם". יוגב מוסיף שהמים נהפכו למוצר כלכלי וטבעי שבעלי עסקים יפעלו בו. עם זאת, הוא מזהיר שיש לפקח על ענף התשתיות ושהמדינה צריכה להסדיר את השוק.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x