לחסוך במים, ובכסף

רשות המים טוענת שייקור התעריפים נחוץ כיוון שעלות המים כיום לצרכן הפרטי לא משקפת נכונה את עלותם הריאלית למדינה. בו בזמן, מודה רשות המים כי ישנם מניעים נוספים מאחורי העלאת התעריפים, כמו מימון מתקני התפלה ועידוד הציבור לחיסכון במים.

נשאלת השאלה, האם טרם הקמת מתקני התפלה חדשים והעלאת התעריפים, מיצינו את כל אפשרויות החיסכון העומדות לרשותינו? התשובה היא לא. קיים פוטנציאל אדיר לחיסכון משמעותי במים שפירים אשר טרם ננקט כל צעד לקידומו - שימוש חוזר במים והטמעת מערכות לטיפול והשבה של "מים אפורים".

מים אפורים הם מי שופכין ביתיים שמקורם בכיורי אמבטיה, מקלחות, מכונות כביסה ומדיחי כלים. מים אלו אינם ראוים לשתיה או לשימוש במצבם הגולמי, אולם לאחר טיפול במערכת ייעודית ניתן לעשות בהם שימוש חוזר. לצורך המחשה, בכל הדחת אסלה נשטפים לביוב 9 ליטרים של מי שתיה טהורים. בהסתמך על הנתון של רשות המים, לפיו הדחת מי אסלה מהווה כ-35% מצריכת המים הביתית, הרי שהטמעת מערכות מים אפורים בשליש מן הבתים בארץ תוכל לחסוך כ-75 מיליון קוב מים בשנה. יתרה מכך, החיסכון הכולל הצפוי מהטמעת מים אפורים לצורך הדחת אסלות והשקיית גינות פרטיות וציבוריות, יכול לייתר לחלוטין הקמה של מפעל התפלה שלם בגודל בינוני.

נפנה חזרה אל הכיס שלנו. לאור העלאת התעריפים, החיסכון הכספי הצפוי מהטמעת מערכות מים אפורים יוכל להגיע עד ל-1,000 שקל בשנה למשפחה בת ארבע נפשות. כלומר, מדובר בפתרון זמין ויעיל אשר ישמור על הכיס שלנו וגם יחסוך במים. מה עוד אפשר לבקש? שימוש שכזה במערכות לטיפול והשבה של מים אפורים נהוג כבר במדינות רבות עם מצוקת מים, ביניהן ירדן, אוסטרליה, יפן ואפילו ארה"ב. לאור כל הנתונים הללו, היעדר מנגנון שכזה במדינה כמו ישראל הוא בגדר מחדל של ממש.

מזה מספר חודשים, קיימת הצעת חוק אשר מבקשת לאפשר הטמעה של מערכות לטיפול והשבה של מים אפורים בבנייני מגורים קיימים ומחייבת הטמעה כזו בבניינים חדשים. רשות המים, אזרחים רבים וארגונים ירוקים תומכים בהצעה, אך הדרך עד לחוק מחייב עודנה ארוכה.

נכון לעכשיו, משרד הבריאות אינו מתיר שימוש במערכות מים אפורים בשל נימוקים של בריאות הציבור ופחד מהתפשטות מחלות, אך במקביל מעדיף המשרד להעלים עין מאלפי האזרחים אשר כבר התקינו מערכות שכאלה ועל ידי כך מונע הסדרה ראויה של הנושא. למעשה, בפועלו כך הופך משרד הבריאות את עצמו שותף לכל תקלה או פגיעה בריאותית שעשויה להתרחש עקב היעדר תקנות לפיקוח על המערכות הקיימות.

מים אפורים הם משאב יקר, ולכן ממשלת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך להתעלם מאחד הפתרונות היעילים והחסכוניים ביותר שעומד לרשותנו. על מקבלי ההחלטות להקשיב לרחשי הציבור ולמומחים ולהתקדם אל עתיד חסכוני - במים ובכיס שלנו.

טניה גורליק היא פעילת תא קשרי ממשל במגמה ירוקה