חוזרות בקטן: מכוניות המיני מחממות מנועים

כמה עולה מכונית חדשה? לפחות 90 אלף שקל למכונית חדשה סבירה, או למשפחתית משומשת בת שנתיים־שלוש - כזאת שיודעת איך לקחת את הילדים מהגן אל החוגים, לעשות קניות ולנסוע פעם בשבוע לאמא.

אבל זה לא חייב להיות כך. בחודשים האחרונים שבו לאולמות התצוגה של יבואני הרכב מכוניות שנחשבו עד לפני כמה חודשים זן נכחד, שהתקיים רק בלוחות המשומשות: מכוניות המיני. פעם היו כאן דייהטסו קורה, רנו טווינגו וסוזוקי וואן. הן היו נפוצות בישראל, אך ריבוי אויבים טבעיים כמו פיז'ו 207 ומאזדה 2, שפער המחיר בינן ובין מכוניות המיני היה זעום, גרם להיכחדותן. כעת חוזרות לישראל הצאצאיות המשופרות שלהן: זן חדש של מכוניות מיני, שיהיה עמיד יותר בפני האויבים הטבעיים האמורים. שיטת ההישרדות של הזן החדש: מחיר נמוך, שנשען על תיבת הילוכים ידנית ועל מנועים זעירים - שפולטים מעט זיהום ולכן זכאים להוזלות מס מפליגות במסגרת מדיניות המיסוי הירוק.

"כלכליסט" יצא לתצפית ראשונה על מכוניות המיני מהזן החדש. בצד אחד ממתינה סוזוקי אלטו זעירה, שעל ישבנה מתנוסס תג מחיר של 60 אלף שקל בלבד - חצי מהמחיר של המכוניות המשפחתיות, אויבותיה הטבעיות. נתוני פתיחה בכלל לא רעים. בצד השני מקננת יונדאי i10. היונדאי עולה 15 אלף שקל יותר מהסוזוקי, אך עדיין מציגה פער משמעותי לעומת מחירן של המשפחתיות.

שני הזנים החדשים האלה מגיעים מהודו הרחוקה, שם זול יותר לייצר אותם, ושניהם מקווים למצוא בית חם בקרב צעירים שישמחו לאמץ את העולים החדשים - ולחלופין בקרב מי שירצה מכונית שנייה בבית, שעולה כמו מכונית משפחתית בת חמש.

סוזוקי אלטו. תא נוסעים קשוח אתר יצרן

הסוזוקי ספרטנית, היונדאי משתדלת

המבחן ראשון, ואולי החשוב ביותר לסיכויי ההישרדות: מראה. לפעמים החזית עושה את כל הרושם. הסוזוקי מביטה על העולם מתוך צמד פנסים עגלגלים וענקיים, ופוערת גריל גדול ומאיים כדי להודיע על נוכחותה. עם זאת, לא הרבה מסתתר מאחורי החזית הססגונית: רק ארבע דלתות קטנטנות, שחלונותיהן של האחוריות נפתחים לחרך צר בלבד.

ליונדאי, מצדה, אין חזית ססגונית, אבל גם אין לה צורך בכך: המראה שלה דומה לזה של אחיותיה הגדולות, ומזכיר לקונה הפוטנציאלי שהיונדאי היא בת דודה רחוקה של i30 המשפחתית.

עולמן הפנימי של השתיים מעיד על הבדלי אופי דומים. הסוזוקי בעלת החזית המאיימת היא הקשוחה יותר מבין השתיים: אין לה תא כפפות או ידית להרמת הכיסא. אין גם חלונות חשמל מאחור, ומי שרוצה להוריד את החלון של דלת הנוסע יידרש להתכופף אל הדלת, שם הוא משובץ, וללחוץ עליו.

לעומת הסוזוקי, היונדאי מרגישה כמו מכונית פאר: יש לה תא נוסעים מפואר יותר שכולל מראות חשמליות, ארבעה חלונות חשמל וכיוון גובה לכיסא (שתמורתם, נזכיר, משלם הלקוח עוד 15 אלף שקל).

בשתי המכוניות יש די והותר מרחב פנים - למי שנוסע במושב הקדמי. לשתי המכוניות יש תקרות גבוהות שמאפשרות גם לנהגים בגובה של מטר ושמונים להתרווח בלי בעיה. מאחור זה כבר סיפור אחר: בשתי המכוניות מורגש מחסור במרווח. על תא מטען שיכיל יותר מכמה שקיות של קניות אין בכלל על מה לדבר.

יונדאי i10 (מימין) וסוזוקי אלטו. הסוד הוא בתיבה הידנית אתר יצרן

מנועים קטנים, ביצועים גדולים

כששתי הננסיות ממתינות ברמזור, נוצר מאחוריהן טור מאיים: טנדרים, מכוניות מנהלים, משאיות מפחידות. בניסיון להימלט ממנו אנחנו נותנים גז. לסוזוקי יש מנוע קטנטן בנפח של פחות מ־1.0 ליטר, וליונדאי יש מנוע של פחות מ־1.1 ליטר, אבל יש להן נשק סודי: תיבת הילוכים ידנית. שתיהן זינקו בחריקת צמיגים שהפתיעה את המכוניות שמאחור, ונעלמו במהירות. דווקא הסוזוקי מצליחה להימלט מהר יותר. אחרי כמה רגעים היונדאי מדביקה.

האיום היחיד על מהירותן של שתי המכוניות ברחובות העיר הוא בורות ושיבושי כביש. כל עוד מדובר בשיבושים קטנים, הצמיגים של השתיים מצליחים להתמודד איתם. כאשר השיבושים גדלים, שתי הננסיות מוחות בשורת קפיצות. היונדאי, יש לציין, קופצת מעט יותר.

אחרי הפסקה קצרה השתיים מטפסות לירושלים. המשקל הקל והתיבות הידניות מבטיחים ששתיהן יטוסו לבירה בלי בעיות סחיבה מיותרות. מבין השתיים, הסוזוקי מעט יותר נמרצת, אך היונדאי יותר שקטה ונעימה על הכביש.

שתי הננסיות, אגב, סולדות מדלק: מכל מלא, פחות מ־250 שקל, לקח אותן מתל אביב לירושלים, משם לים המלח, ואז בחזרה לתל אביב.

יונדאי i10. דומה לאחיות הגדולות אתר יצרן

סוזוקי לצעירים, יונדאי לבוגרים יותר

אז מי תהיה המנצחת הזעירה? התשובה תלויה מאוד בקונה. צעירים, שהוריהם ינצלו את ההזדמנות לקנות לצאצאים מכונית חדשה במחיר זעום, יעדיפו את הסוזוקי: יש לה נוכחות מורגשת בכביש, ביצועים טובים וכמויות בלתי נדלות של קסם.

עם זאת, הסוזוקי דלת האבזור, שקיבלה רק שלושה כוכבים במבחן הריסוק של EuroNCAP, לא תתאים למי שמחפשים מכונית שנייה בבית. אלה יזדקקו לחלונות אחוריים שמסוגלים להיפתח באופן מלא, למען הילדים, ולכיוון גובה למושב - וזה בדיוק מה שמציעה היונדאי. ברוב המקרים, מי שזקוק למכונית שנייה בבית יכול להרשות לעצמו להוציא עוד 15 אלף שקל תמורת התענוגות הללו.