גיבורים ירוקים: מובילי דעה

ד"ר חוסיין טרביה, עובד ציבור

גיל: 43

מצב משפחתי: נשוי + 3

מגורים: סכנין

תפקיד: מנכ"ל איגוד ערים אגן בית נטופה

בעבר: מורה לביולוגיה בבית ספר תיכון

עוד משהו: חובב ספורט

המשימה שד"ר חוסיין טרביה לקח על עצמו היא לכאורה עניין מוניציפלי: טרביה הקים את איגוד ערים לאיכות סביבה אגן בית נטופה, המרכז את נושאי הגנת הסביבה בעיר הערבית סכנין ובכפרים שסביבה.

אבל האמת היא שהמשמעויות של המעשה שלו חורגות מהעניין המקומי הזה. טרביה הפריך את הסטיגמה כאילו המראה המוזנח של כפרים ערביים בישראל הוא תוצאה של חוסר מודעות סביבתית - ויותר מזה: הוא הוכיח ששינוי קטן בראש יכול להיתרגם לשינוי גדול בשטח.

חוסיין טרביה צילום: גיל נחושתן

ב־1993 הקים טרביה את היחידה האזורית לאיכות הסביבה, הראשונה במגזר הערבי, שהתפתחה שלוש שנים מאוחר יותר לאיגוד הערים - גוף המאחד רשויות שכנות ומהווה שלוחה מקומית של המשרד להגנת הסביבה.

איגוד ערים לאיכות סביבה מאחד רשויות שכנות כדי לשמור על הסביבה.רוב האיגודים מסוג זה מסתפקים בהצבת תחנות ניטור שבודקות את רמת הזיהום באוויר שאנו נושמים. טרביה לא הסתפק בכך: הבניין הירוק הראשון בסכנין הוקם ב־2006, והעיר היא אחת הערים הערביות הראשונות שמחוברות היום למערכת טיהור שפכים. במילים פשוטות, מדובר באחד הגופים המצליחים מסוגו בישראל.

איור: ליאב צברי

טרביה, בן למשפחת חקלאים, מחזיק בתואר שני במדעי איכות הסביבה מהטכניון. את הדוקטורט עשה בתכנון ערים. אז גם נפלה ההחלטה להקים את היחידה הסביבתית: "באתי לראש העירייה ולראשי המועצות מסביב, ויחד הלכנו ליוסי שריד שהיה אז השר להגנת הסביבה", הוא נזכר. "לא באנו לבקש ממנו כסף, רק שאלנו מתי הוא בא לחנוך את היחידה".

טרביה מאמין שאיכות הסביבה היא דרך חוצת גבולות להידברות: הוא הקים את המרכז האזורי להדגמת טכנולוגיות סביבתיות ושימור אנרגיה, הפועל כגשר לשלום ומפגש רב־תרבותי.

אבל כמי שבנה את הגשר הזה, הוא לא מהסס להביט למציאות בעיניים: "נושא איכות הסביבה ירוד במגזר הערבי", הוא מודה, "וזו תולדה של אי־צדק חברתי, כלכלי וסביבתי הנובע מהמדיניות של הממסד כלפי האוכלוסייה הערבית. אבל בכלל במדינה הנושא צולע. הקמת המינהל הסביבתי באה לעשות תיקון".

כמי שייצג את המשרד להגנת הסביבה בשיחות השלום עם ירדן, גם טרביה האמין שהדרך לשינוי טמונה בפוליטיקה. מפלגתו, התנועה הירוקה־מימד, הפסידה בבחירות האחרונות לכנסת. עד הבחירות הבאות הוא ימשיך לשמור על הסדר הסביבתי בסכנין ובסביבותיה, בתקווה לעורר מודעות הולכת וגוברת. "לפוליטיקה ברמה הארצית השתרבבתי מהתנועה הסביבתית, אבל לא באמת התכוונתי ללכת לכנסת", הוא אומר היום.

המעניין הוא שבחרת לעשות את זה במפלגה עם זיהוי יהודי מובהק.

"אני מייצג את הסביבה, לא מייצג את המגזר הערבי. בסופו של יום, מה שאני עושה באזור שלי משפיע על אזורים אחרים".

אתה חושב שבמדינה כמו ישראל נושא הסביבה יקבל את החשיבות הרצויה לו?

"את הפוסט־דוקטורט שלי בחרתי לעשות על הנושא הסביבתי במזרח התיכון. אם היו לנו מנהיגים חכמים, הם היו לוקחים את נושא הסביבה וממנפים אותו לשיפור המצב המדיני שלנו.

"אני בכלל חושב שהנושא הסביבתי מחייב שיתוף פעולה משני הקצוות, לא משנה אם זה ערבים או יהודים. בסופו של דבר כולם רוצים לחיות ולנשום אוויר נקי. חייבים לשתף פעולה כדי שיהיו יותר מים, יותר שטחים פתוחים ויותר מקורות אנרגיה - לכולם".

רוני רום, פעיל מקומי

גיל: 51

מצב משפחתי: נשוי

מגורים: הרצליה

תפקיד: יו"ר עמותת אחל"ה

בעבר: עבד במשרד הביטחון

עוד משהו: בשעות הפנאי הוא מכור לרכיבה על אופניים 

ניצחונה של עמותת אחל"ה (איכות חיים לתושבי השרון), שייסד רוני רום, הוא דוגמה מאלפת לכוחו של האזרח הקטן, גם כאשר סיכויי ההצלחה נראים קלושים. רום איגד את תושבי רמת השרון והרצליה במאבק נגד תוכנית הבנייה של מינהל מקרקעי ישראל על מתחם תעש רמת השרון, אחת מהקרקעות הנחשקות בישראל - מה שהפך את המאבק בתוכנית לקשה אף יותר.

מדובר באחת מתוכניות הנדל"ן הגדולות בישראל: מתחם תעש משתרע על 7,460 דונם, המשמשים כיום את תעשיית אמצעי הלחימה. התוכנית היא לפנות את המפעלים הנמצאים במקום לנגב, ואז לבנות שם 22.7 אלף יחידות דיור ופארק תעשייה ותעסוקה בשטח של 1.3 מיליון מ"ר.

רום וחבריו לחמו בוועדות התכנון במשך שלוש שנים והגישו עתירה מינהלית נגד התוכנית. חברי העמותה חוזרים ומדגישים את תמיכתם בפינוי מפעלי התעשייה הצבאית, שלטענתם זיהמו את עתודת הקרקע האטרקטיבית במדינה בשם ביטחון המדינה. הם דורשים שלפני שהדחפורים יעלו על השטח, ייערך סקר קרקע מקיף לבחינת רמות הזיהום - והעלויות הכרוכות בטיהורו. בפברואר 2009 הם התחילו לחייך: שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב שרה גדות קבעה שהתוכנית לא תופקד עד להשלמתו של סקר מיפוי הזיהום.

זה לא נגמר כאן. המדינה פנתה לבית המשפט העליון וערערה על ההחלטה, ובימים אלה מוגשים סיכומי הצדדים בתיק. המדינה רוצה להפקיד את התוכנית כבר כעת, ולגלגל את עלות הטיהור (המוערכת ב־2 מיליארד שקל) על יזמי נדל"ן שיבנו את הפרויקט.

רום חושב שהרעיון הזה מרתיח: "מי שצריך לעשות את הסקר זו המדינה, כי היא אחראית לתושבים", הוא מסביר. "זה מקבל משנה תוקף מכיוון שהמדינה היא הבעלים של תעש, ולכן היא זו שזיהמה. יש סלוגן 'מי שמזהם - משלם'. אז איך זה נכון לתחנת דלק, ולא נכון לגבי מפעל של המדינה? אנחנו רוצים שהמדינה תבצע את הסקר כבר ברמה התכנונית. איך אפשר להקים גן ילדים או בתי ספר באזורים מזוהמים בלי לבדוק את זה?".

רוני רום צילום: עמית שעל

הדחיות שלכם הן זמניות, אתה יודע. לא משנה מה יאמר הסקר, בסוף תקום שם שכונה.

"יכולה לקום שם שכונה, אבל רק בתנאי שהדברים יבוצעו בסדר הנכון: קודם צריך לבדוק את הזיהומים בקרקע, כולל גזי קרקע וכולל זיהומי מים, ואז צריך לראות מהם התיקונים הנדרשים ואיך מטפלים בהם. רק אחרי כל אלה, אפשר לתכנן תכנונים".

בזכות מאבק העמותה, החשיבות לעריכת סקרי קרקע באזורי תעשייה הצליחה לחלחל גם לציבור, גם לשופטים וכנראה גם ליזמי הנדל"ן, שהבינו שדברים שרואים משם לא רואים מכאן. כעת רום מקווה שגם בעליון יקבלו את דעתו.

"בתוך שנתיים וחצי הצליח הציבור לעצור את הכוחות הכי גדולים במדינה: מינהל מקרקעי ישראל ומינהל התכנון", אומר רום. "לדעתי, זה כבר מצב של ניצחון. אני חושב שננצח גם בעליון". 

דורית בנט, עובדת ציבור

גיל: 43

מצב משפחתי: נשואה + 2

מגורים: קיבוץ קטורה

תפקיד: מנהלת אסטרטגיה ופיתוח אזורי, מינהלת אנרגיה מתחדשת אילת־אילות

בעבר: מנהלת היחידה הסביבתית אילת־אילות

עוד משהו: אוהבת לצלול ולבשל

לפני שלוש שנים נקשו עוברי אורח על דלת משרדה של דורית בנט, מנהלת היחידה הסביבתית במועצה האזורית אילת־אילות. "איך אפשר לחסוך באנרגיה?", שאלו. לבנט לא היה מושג, ולכן היא הציעה לערוך יום עיון בנושא בעזרת מכללת שדה בוקר. כשליום העיון הגיעו 80 איש, היא הבינה שאולי מצאה מלוכה.

עד אז שימשה בנט כרגולטור עם השוט. כשעניין האנרגיה עלה על שולחנה, היא החליטה שצריך להוריד את רמת האנטגוניזם. "הבנו שסביבה זה לא רק מיחזור ומכלי מיחזור וצריך להרחיב את מעגל אפשרויות העשייה הסביבתית", היא מספרת.

דורית בנט צילום: יאיר שגיא

בנט קיבלה תרומות מהאיחוד האירופי ומקהילת יהודי טורנטון והחליטה להקים מינהלת אנרגיה אזורית, שתשמש זרוע מקשרת בין כל הגורמים בתחום האנרגיות המתחדשות באזור - החברות והיזמים, הקיבוצים והרשויות הסטטוטוריות.

המטרה המוצהרת נשמעת, אפילו כיום, כמעט גרנדיוזית: להפוך את חבל אילות למתחם סולארי ראשון במדינה, ולהשיג עצמאות אנרגטית לדרום הערבה ולעיר אילת בתוך עשר שנים. כדי לממש את החלום הזה, המינהלת יזמה כנסים, קורסים וימי עיון ואירחה שרים, יזמים ותעשיינים. אגב, בקורס ליזמות עסקית באנרגיה מתחדשת שיזמה המועצה השתתף חבר אחר ברשימת הגיבורים הירוקים של "כלכליסט": יוסף אברמוביץ' מקיבוץ קטורה שבחבל אילות, היזם שמאחורי חברת ערבה פאוור (ראו עמוד 33).

לכל המאמץ הזה יש תוצאות: אזור חבל אילות מרכז אליו היום את רוב הפרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת בישראל. למשל, על חורבות מפעל הנחושת תמנע יוקמו שלוש תחנות כוח סולאריות בהיקף ייצור כולל של 200 מגה־ואט, שכבר יצאו למכרז; מתוכנן פארק תעשיות של אנרגיות מתחדשות בתמנע; והונחה אבן הפינה למפעל ציפוי סולארי בשווי של 10 מיליון דולר.

בפברואר תקיים המינהלת בפעם השלישית את הכנס הבינלאומי לאנרגיות מתחדשות, שנהפך לכנס הגדול והמוביל בארץ בתחום. במינהלת מצפים למספר גדול של יזמי אנרגיה. גם הקיבוצים במועצה המקומית מעולם לא זכרו עצמם כל כך מחוזרים.

דב חנין, ח"כ

גיל: 51

מצב משפחתי: נשוי + 3

מגורים: תל אביב

תפקיד: חבר כנסת (חד"ש)

בעבר: יו"ר חיים וסביבה, ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים; יו"ר השדולה הסביבתית־חברתית בכנסת

עוד משהו: אוהב לשחות ולטייל ברגל עם ילדיו

גם אחרי שנהפך לתקווה הלבנה של חלק מהשמאל התל־אביבי אך הפסיד לרון חולדאי, חנין לא שכח שאת הקריירה שלו הוא החל כפעיל סביבתי, ונהפך לח"כ הירוק ביותר

חוק "המזהם משלם", חוק האנרגיה המתחדשת ואפילו חוק יסוד הגנת הסביבה הם רק חלק זעום בקשת הרחבה של הצעות החוק הסביבתיות שהגיש ח"כ דב חנין (חד"ש) שמזוהה כיום כפרלמנטר הירוק ביותר.

חנין הוא גם חבר הכנסת היחיד שתוכלו לראות נוסע באוטובוס ברחבי תל אביב. הוא מאמין שזה נוח יותר וסביבתי יותר, ומצפה בכיליון עיניים לרכבת המהירה לירושלים, שתיקח אותו לעבודתו בכנסת ותאפשר לו לנטוש את רכבו.

דב חנין צילום: עמית שעל

האג'נדה הסביבתית של חנין היא לא סיפור שחובר למטרות יחצניות, אלא שזורה בביוגרפיה שלו מראשיתה: חנין היה חבר בחברה להגנת הטבע כבר מילדותו התל־אביבית. גם בלימודיו באוניברסיטה העברית המשיך להיות פעיל סביבתי: "הגעתי להפגנות כמו שצריך, והחזקתי את השלט כמו שצריך, וכתבתי מכתבי מחאה למערכת", הוא מעיד. הוא למד משפטים, כי האמין שהידע המשפטי יסייע לו להגן על זכויות אדם, ועבד כעורך דין במשרד אמנון זכרוני עד 2004.

ב־2003 התמנה חנין ליו"ר חיים וסביבה, ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים בישראל (תפקיד שבו נשא גם אלון טל, חבר נוסף ברשימת הגיבורים הירוקים של "כלכליסט" - ראו עמוד 28). כשההתנסות בחיים הציבוריים הוכתרה בהצלחה, הוא החליט לרוץ לכנסת ברשימת חד"ש. מאז הוא מניח על שולחן הכנסת הצעות חוק סביבתיות: נוסף על החוקים שמנינו בהתחלה, חנין הוא היוזם של חוק הגנת הכנרת, חוק איסוף סוללות משומשות, תיקון לחוק השמירה החופית שמרחיב את תחולתו גם לאילת, הצעת חוק לשיקום מפרץ חיפה ופרסום היתרי הזרמת חומרים לים.

חנין, המצוי בשמאל העמוק, הוא תמיד אופוזיציונר - מה שמקשה עליו לרתום את תמיכתם של חברי הכנסת להצעות החוק שלו, והביא לנפילתן של כמה מהן. חנין לא מתייאש: "אני מקווה שעם הזמן התפיסה הסביבתית תהפוך לקונצנזוס", הוא אומר.

עד אז אתה יכול להיות השר להגנת הסביבה.

"אין ספק ששר להגנת הסביבה משפיע. שר תשתיות יכול אף להשפיע יותר. אני לא פוסל את האפשרות להיות שר, אבל לא בסתירה לערכים שלי - וכרגע, הממשלה לא מתאימה לערכים שלי. אני לא חושב שלחוקק חוקים זה לכתוב טקסטים שנשארים במגירה".

אשמח לכהן כשר, אבל לא בסתירה לערכים שלי. עד אז, אני לא חושב שלחוקק חוקים זה לכתוב טקסטים שנשארים במגירה"

עמרי שרון, פוליטיקאי

גיל: 45

מצב משפחתי: רווק + 2

מגורים: תל אביב

תפקיד: מטפל באביו

בעבר: חבר כנסת (ליכוד, הכנסת ה־16)

עוד משהו: כשהוא בעיר, הוא מקפיד להתנייע באמצעות אופניים

חוק האוויר הנקי, ששרון יזם בכהונתו הקצרה בכנסת, יחולל מהפכה סביבתית ב־2011 ויאפשר למשרד להגנת הסביבה להטיל קנסות של יותר ממיליון שקל.

ביולי 2008 נרשם ההישג הסביבתי הגדול ביותר של הפוליטיקה: שלוש שנים מאז הוגש לכנסת על ידי עמרי שרון, חוק אוויר נקי עבר בקריאה שנייה ושלישית ואושר על ידי הכנסת ברוב של 39 חברי כנסת וללא מתנגדים.

רבים זוכרים לשרון את העובדה שהוא הבן של, את פעילותו במרכז הליכוד ואת סופה המריר של הקריירה הפוליטית שלו, שהסתיימה במאסר של שבעה חודשים. מעטים יודעים שמדובר בפרלמנטר סביבתי אקטיבי מאוד, שכיהן כיו"ר השדולה הסביבתית־חברתית בכנסת, ויזם עוד ב־2005 את הצעת חוק שילוב מקורות אנרגיה מתחדשת במערכת ייצור החשמל.

עמרי שרון צילום: מאיר אזולאי

ההישג הגדול ביותר של שרון, כאמור, הוא חוק אוויר נקי. איכות האוויר בישראל מנוהלת כיום על ידי שלל רשויות ומשרדים: למשרד להגנת הסביבה יש סמכות כללית למנוע זיהום אוויר, למשרד התחבורה סמכות לטפל בזיהום ‏אוויר מכלי רכב, למשרד התשתיות סמכות להסדיר את ‏איכות הדלקים לתעשייה ולתחבורה, התקציב נתון לאישור משרד האוצר, לרשויות המקומיות סמכויות לטפל במפגעי אוויר ‏בתחומן והרשימה עוד ארוכה.‏ החוק של שרון, שתחולתו בשנת 2011, ישים קץ לג'ונגל הזה וירכז את הסמכויות בידי גורם אחד - המשרד להגנת הסביבה. 97 הסעיפים שבחוק יכללו הסדרה כוללת של איכות האוויר ויהדקו את הטבעת סביב התעשייה המזהמת: המשרד להגנת הסביבה יוכל להטיל קנסות בגובה של יותר ממיליון שקל על העוברים על החוק, להטיל סנקציות סגירה ואף להטיל עונשי מאסר של שנתיים לכל היותר.

מאז השתחרר מהכלא שרון מתרחק מעיני הציבור. בתגובה לבחירה הוא מוסר: "אני עדיין פעיל סביבתי. היום אני מעדיף לעשות את הדברים בשקט ולא לדבר עליהם בתקשורת. החוק הזה הוא חוק חשוב, וצריך לדאוג שייושם".

שי אגסי, איש עסקים

גיל: 41

מגורים: הרצליה

מצב משפחתי: נשוי + 2

תפקיד: מייסד ומנכ"ל בטר פלייס

בעבר: חבר הנהלת SAP, מייסד טופ טיר וקוויקסופט

עוד משהו: אוהב לשחק ב־Wii עם הילדים

נראה שההון הגדול שעשה אגסי במכירת סטארט־אפים במחשבים הביא אותו לחשוב על שינויי מזג האוויר ומה שהם עושים לכדור הארץ. מאז 2007 אגסי מנסה להוביל מהפכה בעולם כלי הרכב החשמליים בהקמת תשתית תפעולית לטעינת מכוניות חשמליות בפרישה רחבה, מה שעשוי להביא להגברת השימוש בהן. הוא אמנם לא המציא את המכונית החשמלית, אבל בהחלט יהפוך את השימוש בה לאפשרי יותר וזמין יותר.

שי אגסי צילום: אוראל כהן

ב־2005 השתתף אגסי בקבוצת המנהיגים הצעירים בכנס דאבוס, ושם התבקש לחשוב כיצד להפוך את העולם למקום טוב יותר ב־2020. "במשך שנה ניתחתי את השאלה מכל הכיוונים, והגעתי למסקנה שהפחתת התלות בנפט תייצר מאזן כוחות חדש בין האדם לסביבה ובינינו לבין עצמנו", הוא אומר. "בדקתי את כל השיטות להפחתת התלות בנפט בתחבורה, החל במימן וכלה בתחליפי בנזין, והמסקנה היתה שמעבר המוני לרכב חשמלי הוא הפתרון הטוב ביותר להורדת מפלס זיהום האוויר". התוצאה היתה בטר פלייס (מקום טוב יותר): אגסי מכהן כמנכ"ל החברה; השותף והיו"ר הוא עידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל, שנהפך לשותף והשקיע בחברה יותר מ־100 מיליון דולר.

רעיון כלי הרכב החשמלי והתחבורה הנקייה כבר היה קיים, אבל היה צורך להנגיש אותו. ההישג הגדול של אגסי הוא ברתימת יצרני רכב לקידום שיווקן של מכוניות חשמליות, וברתימת ראשי ממשל בעולם להפחתת המיסוי עליהן.

את הפיילוט הראשון תערוך בטר פלייס בישראל: בשנה הקרובה היא תרכוש 35 אלף כלי רכב חשמליים מתוצרת רנו, ותצייד את ציי הרכב של 50 חברות בישראל שאיתן נחתם הסכם להמרה של חלק מציי הרכב. עם החברות נמנות סימנס, אינטל, גלקסו־סמית'קליין וסיסקו.

"התחלתי לעסוק בתוכנה בגיל שבע ויכולתי להמשיך עוד שנים ב־SAP או בכל ענקית תוכנה אחרת, אבל בהנעה של מהלך גלובלי להתנתקות מנפט יש אתגר גדול וחשוב בהרבה עבורי", אומר היום אגסי. "המעבר לרכב חשמלי הוא לא בהכרח מנותק מעולם התוכנה. בישראל יש תעשייה טכנולוגית מובילה בתחום התוכנה והרכיבים, שהם חשובים מאוד להנעה של מעבר המוני, נוח ויעיל לרכב חשמלי. העיסוק הוא עדיין טכנולוגי, אך מגיע ממקום אחר לחלוטין - מהרצון להשתמש בטכנולוגיה להובלת שינוי מהותי בחיים".