הדולר: נקודת המפנה?
מוקדם מדי להפעיל את צופרי ההרגעה בנוגע לאיום על הדולר, אולם נתוני שוק העבודה האחרונים הם חלק מרצף חיובי שהסתמן לאחרונה – אותו לא רבים ראו
ביום שישי האחרון ראינו מהלך התחזקות תוך יומי מרשים ביותר של הדולר: כ-2% ביחס ליורו וקרוב ל-3% ביחס לין היפני - התחזקות בעוצמה שכזו היא אירוע בולט ואף נדיר בשנה האחרונה.
כיצד זה יכול להיות, שהמטבע החבוט בעולם, הנחלש לאחרונה בתגובה לכמעט כל שינוי בשווקים הפיננסיים, מבצע מהלך כה עוצמתי? הדבר נעוץ בנתוני שוק העבודה שהתפרסמו ביום שישי האחרון ובצפיות שהם עוררו בנוגע לריבית בארה"ב. הקונצנזוס צפה כי הריבית לא תעלה לאורך כל שנת 2010 אולם על רקע התעוררות שכזו בשוק העבודה, עלתה הסבירות לכך שהריבית על הדולר תעלה מוקדם יותר מהצפוי. לכן ראינו התחזקות שכזו במטבע שכה רבים חוזים את קריסתו.
מדוע האבטלה כה רלוונטית לדולר?
לאחר תקופה בה קיימים סימנים מוקדמים להתאוששות של כלכלת ארה"ב, שוק העבודה הוא אחת התחנות החשובות בתהליך. במסגרת תהליך זה, נתוני המגזר העסקי מראים שיפור מתון אך נמשך זה כמה חודשים, ברכש ובהשקעות.
העלייה ביעילות, בשכר לשער ובתפוקה לשעת עבודה בארה"ב לימדו כי המשק האמריקאי נמנע מלשכור עובדים. במקום זאת מעמיסים משימות ותפקידים נוספים על העובדים הקיימים עד כמה שאפשר, כדי להימנע מגיוס של עובדים חדשים. עד כמה ניתן ללחוץ את כוח האדם הקיים, והרי הכלכלה לא עצרה מלכת, כפי שניתן ללמוד מהצמיחה בתוצר וברווחיות של החברות?
כפי הנראה, החברות במגזר העסקי הגיעו לנקודה בה לא ניתן יותר להעמיס על כוח האדם הקיים וזו המשמעות של נתוני יום שישי. השלב הבא הוא שכירת עובדים. לאחר תקופה של יובש, גם שוק העבודה עלול למצוא עצמו בתהליך של גיוס מואץ ולו לזמן קצר. הדבר יכול להתניע את המגזר הצרכני, שממילא לא גווע אלא רק האט את הקצב.
באווירה זו, העלאת הריבית אינה כה רחוקה, שהרי ידוע ששינוי מגמה מובהק ואולי אף חד בשוק העבודה, יגרור ביקושים ערים.
עד כמה עלינו להיות מופתעים?
לאורך ששת החודשים האחרונים, רק סיפור אחד הסביר והניע את שוקי המט"ח. מצב זה יוצר פוטנציאל להיפוך חזק, אם וכאשר התהליך הנ"ל בשוק העבודה, יתקדם בכיוון החיובי. עד לאחרונה ראינו כי נתונים אשר אמורים להיות חיוביים עבור הדולר, גוררים עליה בשוקי המניות והיחלשות של הדולר. הסיבה לכך היא הקשר (שכמעט נשכח..) בין נתונים כלכליים לבין המטבע, קשר המוסבר, בין היתר, בריבית ובצפי לשינויים בה.
לעומת זאת התגובה ביום שישי היתה "נכונה" כאשר היא חיזקה את הדולר, תגובה הגיונית ומתבקשת לפי פרמטרים כלכליים. במילים אחרות, נתוני יום שישי החזירו את נושא הריבית אל השוק עם מחשבה כי נתוני שוק העבודה הם אלו שיובילו לעליית ריבית מוקדמת יותר ובהתאם לכך – להתחזקות הדולר (אגב, ראיה לכך היא התגובה הצוננת של שוק המניות לאותו נתון חיובי שהגיע משוק העבודה).
לפיכך, נראה כי הירידה באבטלה מסוגלת להביא את תחילתה של העלאת הריבית בארה"ב וכתוצאה מכך - לתפנית במהלכו של הדולר. לכן, אל לנו להיות מופתעים, בשתי רמות: ראשית, הרמה העקרונית האומרת כי הכלכלה – לא האווירה- היא הקובעת את המגמה ועצמה של המטבע. כאשר הכלכלה והריבית נעות – הם יניעו את המטבע.
הרמה השניה עוסקת בתהליך המאקרו-כלכלי של ארה"ב. קיימים ניצנים רבים להתייצבות ולחזרה של המשק האמריקאי לצמיחה איטית. הדבר ניכר בפעילות המגזר העסקי המייצר פעילות המקבלת ביטוי באינדיקטורים שונים והוא מחלחל ועובר אל אמון הצרכנים אשר התאושש מהשפל. השלב הבא הוא כאמור שוק העבודה, שישוב לגייס עובדים. הדבר יאפשר לגלגל המאקרו כלכלי להמשיך ולפתח תנופה, אשר תוביל בתורה לאותה עליה בריבית.
זה תהליך סביר שהחל לפני מספר חדשים והוא לא צריך להפתיע איש. היציאה מהמשבר היא איטית אולם היא ברת קיימא ולא נראה כי יהיה היפוך וחזרה למיתון. כלומר, אפשר להאמין כי הכלכלה האמריקאית מתאוששות ואיתה, הדולר.
לכן, כמשקיעים עלינו לבקר תדיר את הדעה הרווחת, את עמדת הקונצנזוס, לא לקבל אותה אוטומטית. קל ונעים יותר להצטופף יחד עם הרוב, אולם בד"כ זה מחליש את חוש הביקורת ואת היכולת לראות את השינוי המסתמן וכפי הנראה, הוא השינוי במהלכו של הדולר כנראה הולך ומסתמן.
