פאנל "כלכליסט": "הבשורה תצא מארה"ב ואנו חייבים להיות שם"
המשבר העולמי שלח את היזמים הישראלים לנסות את מזלם אצל האימפריות העולות, אבל משתתפי פאנל "כלכליסט" משוכנעים שמוקדם להספיד את ארצות הברית כמובילת יחסי הסחר עם ישראל. "אמריקה היא אוצר בלום של תעשיות חדשות. זה הזמן להכין את הקרקע ליום שבו היא תתאושש"
כמעט בכל שיח כלכלי בשנה האחרונה הוזכרו סין, הודו וברזיל בצמוד לסופרלטיבים כמו צמיחה ופוטנציאל. יזמים ויצואנים ישראלים הונחו לחפש במדינות הללו הזדמנויות, וחברות התחילו לפתוח בהן נציגויות ולאתר שותפים מקומיים. במקביל הלכה ודעכה ההילה שהשוק האמריקאי זכה לה בישראל.
ארה"ב הפכה שם נרדף למשבר, ולפחות בשיח הכלכלי נדמה היה שנרשמה נסיגה במעמדה כשותפת הסחר המרכזית של ישראל. בצמרת טבלאות יחסי הסחר, לעומת זאת, ארה"ב ממשיכה להיות יעד מרכזי ליצוא הישראלי. גם לאחר נסיגה של 25% בהיקף היצוא בחודשים ינואר־ספטמבר 2009 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ארה"ב שומרת על מעמדה כיעד היצוא מספר אחת של ישראל, בהיקף של 11.8 מיליארד דולר. עם זאת, מכון היצוא העריך בקיץ האחרון כי המצב לא ישתפר, וכי היצוא לארה"ב צפוי לרדת בשנת 2009 כולה ב־24%.
על רקע זה כינס "כלכליסט" ארבעה אנשי עסקים שמכירים היטב את השוק האמריקאי ואת יחסי הסחר עם ישראל - חמי פרס, יו"ר לשכת המסחר ישראל אמריקה ושותף מנהל בקרן פיטנגו; בועז הירש, ראש מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת; משה גאון, יו"ר גאון אחזקות; ושלמה גרופמן, יו"ר קרן פייר - החברים כולם בלשכת המסחר ישראל אמריקה. לרגל הוועידה השנתית של לשכת המסחר שהתקיימה בסוף השבוע דנו הארבעה בשאלות הבוערות הקשורות ליחסי המסחר בין המדינות ובעיקר בשאלה כיצד הם ייראו בעתיד.
דווקא בגלל המשבר
האם אתם לא חוששים למעמדה של ארה"ב כשותפת הסחר המובילה של ישראל?
פרס: "ישראל היא מדינה שצריכה לחזק את היצוא שלה, וזה אומר לייצא לכל מקום שאפשר. השוק הגלובלי הוא לא רק סין אלא גם רוסיה, דרום אמריקה, מזרח אירופה ועוד יעדים רבים. עם זאת, אנחנו צריכים לקבל החלטה שלא מזניחים את השווקים הוותיקים, במיוחד בתקופה שבה הם נמצאים בשקיעה, ובמיוחד את ארה"ב שהיא לא רק שוק יעד חשוב אלא גם שותפה אסטרטגית". לדברי פרס, "יש לישראל ולארה"ב המון אג'נדות משותפות בתחומים של מים, חינוך ותשתיות. יש אולי נטייה טבעית ומובנת להתחיל לחפש את השווקים האטרקטיביים, אבל אסור לקחת את הזוגיות עם ארה"ב כמובנת מאליה. יש הרבה מאוד הערכות שלפיהן ארה"ב תצא מחוזקת מהמשבר. היא עדיין הכלכלה החזקה במונחי מטבע ועדיין המעצמה החשובה בעולם.
הירש: "אין ספק שמתרחשים שינויים בכלכלה העולמית וכתוצאה מהם החלק של אסיה ביחסי הסחר עם ישראל הולך וגדל. מדובר בתהליך ארוך טווח שבסיומו אולי נראה סדר עולמי חדש. עם זאת, ארה"ב עדיין יעד מאוד דומיננטי בסחר החוץ של ישראל. אם ניקח לדוגמה את תחום ההשקעות הזרות, עדיין הבכורה העולמית שייכת להשקעות אמריקאיות בישראל. עם זאת, יש גם שינויים בסדר הכלכלי העולמי, וזה מחייב אותנו מבחינה תקציבית להפנות כספים גם למקומות אחרים כדי להתחיל ולהניח את אותן תשתיות שקיימות ביחסי הסחר עם ארה"ב כבר עשרות שנים".
גאון: "אמריקאים יעשו עסקים עם ישראלים כשיש להם אינטרס עסקי, ולכן התפקיד שלנו הוא לדאוג שימשיך להיות להם אינטרס לעשות איתנו עסקים. אנחנו צריכים לייסד פלטפורמה נוחה לשיתוף פעולה ולפתור בעיות של רגולציה, מסים וביורוקרטיה. הקושי הכי גדול הוא להתחיל ליצור שיתוף פעולה בתעשיות חדשות. יש שורה של תחומים חדשים פוטנציאליים לשיתוף פעולה, כמו למשל תחום המים ותחומים של אנרגיה סולארית ורוח, אבל צריך לייצר אטרקטיביות, בסיס משותף לדיון, ובמקרים רבים צריך גם סיוע ותמיכה של הממשלות".
גרופמן: "אין ספק שצריך להכין תשתיות יותר מסודרות לסחר עם מדינות אסייתיות ואחרות, אבל זאת מבלי לפגום בסחר עם ארה"ב. דווקא עכשיו, כאשר יש הרהורים אצל רבים האם הממשל החדש ממשיך באותה מדיניות פרו־ישראלית - ואני, אגב, סבור שהתשובה חיובית - זה הזמן להגביר את ההשקעות ואת יחסי המסחר". לדברי גרופמן, "אחד התחומים שיכולים לחזק את יחסי הסחר בין המדינות הוא השקעות בנדל"ן, גם אם לא מדובר בתחום שבאופן מסורתי משתייך למאזן היבוא־יצוא בין ישראל לארה"ב. הרבה אנשים סברו שהשקעות בנדל"ן בארה"ב יותר אטרקטיביות מהשקעות בנדל"ן בישראל, אך היום זה לא בהכרח נכון. היום גם משקיעים אמריקאים מחפשים להשקיע בנדל"ן בישראל".
הירש: "משבר הוא גם הזדמנות. זו אולי קלישאה, אבל זה נכון בנקודת הזמן הזאת. ארה"ב תתחיל לצאת מהמשבר והיא צמאה לפתרונות וטכנולוגיות חדשות. למשל, דטרויט מתמודדת היום עם השאלה מה יחליף את תעשיית הרכב המפוארת שהיתה לה, ומתחילה להתחבר לתחום הקלינטק. החוכמה היא לאתר צרכים מקומיים ולהביא להם את הפתרון". הירש מוסיף כי "בשוק הפרטי, לישראלים קל לעשות עסקאות בארה"ב יותר מאשר באסיה - שם מדובר בשוק לא מוכר, שיש בו חסמים וצריך בו יותר סיוע ממשלתי והכוונה. לפעמים כשרוצים לפנות לתחומים פורצי דרך, הפרטנר הכי טוב הוא דווקא שוק בשל עם יחסי מסחר מבוססים כמו ארה"ב".
פרס: "ארה"ב היא אוצר בלום של תעשיות חדשות, למשל בתחום של המדיקל IT, תחומי המים והאנרגיה. אמריקה אולי במשבר, אבל היא משקיעה הרבה מאוד כספים כדי לעשות שינוי. גם התעשיות המסורתיות חייבות לעבור שינוי לאחר המשבר הזה, למשל תעשיית הרכב המסורתית שהולכת לכיוון של מכוניות חשמליות, תחום שמובל דווקא על ידי ישראלים (שי אגסי ומיזם המכוניות שלו). מי שתוביל את כל השינויים היא ארה"ב, הכל יקרה בה".
אילו עצות תיתנו ליזם או ליצואן שמבקש לאתר את התעשיות החדשות האלה?
גאון: "אני חדש יחסית בתחום הקלינטק, ומניסיוני הכל מתחיל בהיכרויות. באחת הנסיעות הפרטיות שלי בתקופה האחרונה לארה"ב פגשתי חברת קונגרס מוושינגטון שסיפרה לי שיש להם בעיית מים. השיחה התגלגלה והיא הציעה לי לפגוש את בכירי תעשיית המים של וושינגטון, כך נוצרים קשרים. חייבים לנסוע, להסתובב, ללכת לכנסים, להכיר את התעשייה, זו הדרך היחידה".
גרופמן: "השלב הראשון צריך להיות איתור של שותף מקומי. ליזם נדל"ן שלא מכיר את השוק, עסקה לרכישת 40 דונם באזור לא מיושב במקום ללא תב"ע יכולה להיראות אטרקטיבית. שותף מקומי היה מזהיר את היזם מפני סגירת עסקה כזאת".
לא מודאגים מאקזיטים
בחודשים האחרונים החל הממשל האמריקאי לתעדף באופן מובהק תוצרת אמריקאית על פני תוצרת זרה, אך משתתפי הפאנל אינם סבורים כי תהיה לכך השפעה על יחסי הסחר. "ברור שכל מדינה רוצה לקדם את התעשייה שלה, אומר פרס. לדבריו, "בארה"ב יש נכונות לשתף מדינות זרות בתנאים מסוימים. תחומי האנרגיה, הפלדה והרכב סגורים במידה מסוימת להשקעות זרות, אבל זה לא משמעותי. בשורה חדשה תצא מארה"ב, לא יכול להיות אחרת - ואנחנו חייבים להיות שם ובזמן. זה הזמן להכין את הקרקע ולמצוא שותפויות, כדי שכאשר ארה"ב תצא מהמשבר אנחנו נהנה יחד איתה מהפריחה".
גרופמן: "אנחנו נוכל ללמוד מהאמריקאים לא רק מהבחינה הטכנולוגית אלא גם על ניצול הזדמנויות ועל הפקת לקחים ממשברים. למשל, בתחום הנדל"ן אין שום ספק שבארה"ב יתחילו לדבר על מימון אחר, ולא ישכחו כל כך מהר מהדברים שהפילו אותם. הם ילמדו את השוק מחדש, ואולי אפילו יחזרו לשיטות הישנות והבסיסיות וישכללו אותן".
האם אתם לא מודאגים מכך שחברות אמריקאיות רוכשות חברות ישראליות ומוציאות את הידע החוצה?
פרס: "לא כל חברה שקמה מתאימה להיות חברה גדולה. רוב החברות שקמות כסטארט־אפים לא מגיעות לזה. מגמת האקזיטים לא צריכה להדאיג אותנו. לא צריך להגן מפני יצוא ידע, אלא לשמור על היכולת שלנו לייצר חדשנות, ואת זה עושים דרך השקעה באוניברסיטאות, במחקר ובפיתוח".
גאון: "הבעיה היא לא באקזיט, אלא בעובדה שנוצרה תרבות של פגיעה ביכולת לייצר מקומות עבודה בישראל. אדם מקים עסק, לוקח 200 עובדים, באה חברה קונה, לוקחת את הידע החוצה ומפטרת את העובדים. זו בעיה.
עצם המילה 'אקזיט' מייחסת משמעות של לקחת את הכסף וללכת הלאה, ומבחינה תרבותית צריך כאן שינוי, בלי קשר לארה"ב".
פרס: "בתעשיית ההייטק הישראלית מועסקים 250 אלף איש. 44% מהם עובדים עבור חברות אמריקאיות גדולות שמספקות תעסוקה כאן בישראל. אקזיט הוא הצלחה פיננסית, שסביר שתוביל לעוד השקעות בישראל. המדינה תרוויח ממסים, ולכן אין בזה פסול".
