$
משפט

בלעדי לכלכליסט: חברת הפחם דורשת עשרות מיליוני דולרים מצים

ביהמ"ש דחה תביעה של צים נגד חברת הפחם הממשלתית לאחר מחלוקת של כ־20 שנה על האונייה חדרה. כעת מבקשת חברת הפחם לפתוח בהליך נוסף נגד צים, בו היא דורשת תשלום על תקופה בה צים המשיכה להחכיר את האונייה מעבר לאורך חייה

צמרת פרנט 06:5022.10.09

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה השבוע את תביעתה של צים בסכום של כ־8 מיליון שקל נגד החברה הלאומית לפחם. פסיקה זו הביאה לסיומה מחלוקת משפטית סבוכה שנמשכה יותר משני עשורים, ובמרכזה עמדה הספינה "חדרה". סיום הליך זה איפשר לחברת הפחם לפתוח בהליך נפרד שבו היא דורשת מצים לקבל החזרים של עשרות מיליוני דולרים. חברת הפחם טוענת כי צים המשיכה למעשה להחכיר את האוניה ולהרוויח כספים במשך שלוש שנים נוספות מעבר לאורך חיי הספינה, שנאמד על פני 20 שנה.

 

הרקע לתביעה מתחיל בסוף שנות ה־70, אז החלה חברת חשמל בהקמת תחנת הכוח המונעת בפחם בחדרה. במסגרת ההתארגנות להפעלת התחנה פנתה חברת חשמל לצים לצורך הובלה ימית של הפחם. הצדדים הסכימו כי חברת חשמל תחכיר מצים למשך 20 שנה את האונייה חדרה, שנבנתה במיוחד לשם כך. ב־1983 העבירה חברת חשמל לחברת הפחם, שהיא חברה בת ממשלתית, את כל זכויותיה וחובותיה על פי חוזה החכירה. באותה השנה גם הסתיימה בנייתה של האונייה והיא הועברה לחברת הפחם. ב־1988 התגלו מחלוקות בין חברת הפחם לצים בנוגע לביצועי האונייה ולחישוב דמי החכירה.

האנייה חדרה בשנות השמונים. חברת הפחם טוענת כי הסכם החכירה ל-20 שנה שווה ערך למעשה לקנייתה האנייה חדרה בשנות השמונים. חברת הפחם טוענת כי הסכם החכירה ל-20 שנה שווה ערך למעשה לקנייתה צילום: אריק בלטינשטר/ישראל סאן

 

לאחר דיונים שהתקיימו בעניין בבית המשפט המחוזי בחיפה הוחלט ב־1990 להעביר את כל מחלוקות הצדדים לדיון בבוררות, בראשה עמד איתן רף. הבוררות דנה בעדכון בעלויות בשל עבודות בידוק שנדרשו באונייה ופסק בוררות סופי ניתן ב־1997. ב־2003, בתום 20 שנות החכירה, הוחזרה הספינה לצים שביצעה בדיקה של האונייה בעלות של כ־2 מיליון דולר.

 

צים טענה בתביעתה כי חברת הפחם פעלה בניגוד לפסק הבוררות לאחר שסירבה לשלם את ההוצאות. חברת הפחם טענה כי פסק הבוררות לא מחייב אותה לשאת בהוצאות אלה. השופט רון סוקול קבע השבוע כי פסק הבוררות לא כלל כל הוראה בנוגע למספר הבידוקים שנכללו בחישוב התמורה שעל חברת הפחם לשלם, ולא נכללה גם שום הוראה שמתייחסת לבידוקים שלאחר תום תקופת החכירה.

 

עוד צוין כי בהסכם הבוררות יצאו שני הצדדים מתוך הנחה שבתום 20 שנה תחדל האונייה מלשוט. רף עצמו אף כתב בפסק כי בשנה ה־20 לא יתבצע בידוק. מכאן גם הוסקה המסקנה כי שני הצדדים הסכימו שבתום החכירה האונייה תועבר לגריטה (פירוק) ותהפוך לפסולת ברזל.

 

טענתה של צים כי הציון של 20 שנה אינו מחייב וכי מדובר בהערכה לצרכים כלכליים בלבד, נדחתה על ידי בית המשפט, שחייב את צים בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 200 אלף שקל. חברת הפחם ביקשה לפתוח בהליך בוררות בראשו יעמוד עו"ד דורי קלגסבלד. לטענתה, הסכם החכירה ל־20 שנה שווה ערך לקניית האונייה. לטענתה, בפועל התברר שהאונייה לא הוצאה משירות בתום החכירה וצים המשיכה בהחכרתה תמורת רווח המוערך ב-20-17 מיליון דולר, השייכים לחברת הפחם. צים דוחה את הטענות וטוענת שהחישובים מוטעים. את צים ייצגו עו"ד אייל דורון ממשרד ש. פרידמן, ואת חברת הפחם עוה"ד מאיר הלר וצבי ניקסון ממשרד לנדוי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x