נפתולי הפרו־בונו: למה בעצם הלשכה לא מגדילה כבר היום את הסיוע

לפני חודשים אחדים פרסמה לשכת עורכי הדין הודעה לעיתונות לא שגרתית: הלשכה ביקשה לבשר לציבור, כי "קבעה תקדים יוצא דופן" כאשר ביקשה מיוזמתה להטיל עליה חובה לבצע שירות לציבור על חשבונה.

מהות השירות: מתן סיוע משפטי למעוטי יכולת, כשהכוונה היא למי שאינם עומדים בקריטריונים הנוקשים לקבלת סיוע משפטי ציבורי מהמדינה. בכותרת ההודעה נכתב כי מדובר ב"מהפך: עורכי דין לא לעשירים בלבד". בגוף ההודעה פירטה הלשכה כי גם כיום היא זכאית לתת סיוע משפטי לנזקקים, אך אינה מחויבת לעשות זאת.

מתחת להודעה החגיגית מסתתרת מציאות פחות נוצצת: לשכת עורכי הדין הקימה כבר ב־2002 את פרויקט "שכר מצווה", המעגן סיוע משפטי לנזקקים. אך התקציב השנתי שקיבל הפרויקט היה זעום באופן יחסי לתקציב השנתי הגבוה של הלשכה.

ב־2009 הוקדשו לנושא 820 אלף שקל מתוך תקציב כולל של 52 מיליון שקל. בשנים קודמות היה המצב עגום אף יותר והתקצוב עמד על 500–700 אלף שקל, כשרוב הסכום מיועד לממן את שכרם של רכזים בתשלום ואת פעילויות המחלקה. לפי דו"ח הפעילות השנתי של הלשכה ל־2008, האחרון שפורסם עד כה, תוקצב מערך פרויקט שכר המצווה בסכום של 710 אלף שקל מתוך תקציב שנתי כולל העומד על יותר מ־43 מיליון שקל.

הסכום אינו מיועד לממן את שכרם של עורכי הדין מעניקי הסיוע, שכן אלו עובדים בהתנדבות, אלא את שכר עובדי המנגנון מרכזי הפרויקט. 50 אלף שקל נוספים מיועדים להוצאות משרדיות, ואילו תקציב פרסום הפרויקט עומד על 50 אלף שקל נוספים בלבד – סכום שאינו מספיק כדי להפיץ את עצם קיומו בציבור. נוסף על כך, ארבעה ממחוזות הלשכה (למעט מחוז תל אביב והמרכז) תוקצבו לפי הדו"ח בסכום כולל של 280 אלף שקל עבור פעילויות ההתנדבות שהם עורכים בעצמם.

"פרויקט שזוכה להצלחה רבה"

בחודש מאי הגיש ח"כ

חבר כנסת יריב לוין צילום:עמית מגל

 את הצעת החוק הפרטית שלו לעגן את פעילות הפרו־בונו של הלשכה. בהצעה נכתב כי בשנים האחרונות, ולאחר קשיים לא מעטים, עלה בידי הלשכה לקיים את תוכנית שכר מצווה אשר זוכה להצלחה רבה. לכן, נכתב, נוכח החשיבות של זכות הייצוג מוצע לעגן בחוק את סמכותה של לשכת עורכי הדין לתת סיוע משפטי למעוטי אמצעים כסמכות שבחובה, על פי הקריטריונים שייקבעו על פי הלשכה.

בהצעה נכתב עוד כי יהיה בכך כדי להרים את קרנה הציבורית של הלשכה ושל העוסקים במקצוע וכי ההצעה גובשה בשיתוף עם ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא־רון.

לפי מהות השירות שמעניקה כיום הלשכה, המטרה היא לפנות לקהל יעד שאינו עונה על הקריטריונים לסיוע ממשרד המשפטים. סיוע זה דורש הכנסה חודשית נמוכה מאוד למשפחה והיעדר כמעט מוחלט של כל נכס נוסף שניתן למכור אותו, וכך לקבל הלוואה שתממן ייצוג משפטי בתשלום. הקריטריונים שקבעה הלשכה גבוהים במעט מאלו של משרד המשפטים, אם כי אין נתונים מדויקים על מספר האנשים שעומדים בהם.

דמי חבר בסך 900 שקל לעורך דין

ועדת החוקה חוק ומשפט דנה במהלך חודש אוגוסט בהצעת החוק והכנתה לקריאה ראשונה. מהדיונים עלה כי בגלל היעדר תקציב מספיק לתוכנית היא אינה זוכה לפרסום, כך שרבים אינם מודעים לזכאותם לקבלת סיוע משפטי מהלשכה.

עובדה זו עוררה כנראה את יו"ר הוועדה ח"כ דוד רותם לתהות אם חיובה בחוק של הלשכה לבצע פעולה שהיא רשאית לבצע כבר כיום, יגרור העלאה בדמי החבר השנתיים שמשלמים עורכי דין באופן שבו "יגידו שצריך יותר עובדים וצריך יותר טיפול", אמר. דמי החבר השנתיים ללשכה עומדים על יותר מ־900 שקל בממוצע לעורך דין, ותשלומם הוא חובה ותנאי לעיסוק במקצוע. התייחסות לנושא לא עלתה בוועדה.

ההסבר שנתן ראש הלשכה גיא־רון אשר לצורך לעגן חובה חוקית לפעילות שהלשכה רשאית לבצע כבר שנים הוא כדי "להסיר את התלות בנבחרים רנדומליים בלשכה שייתכן שלא יתמכו בעתיד בתפיסה שלפיה הלשכה היא גוף ציבורי בעל מטרות חברתיות ושעליה לפעול להנגשת המשפט, במיוחד לאוכלוסיות חלשות". אך יש לציין כי גם בתקופתו של גיא־רון כראש הלשכה וגם בתקופת כהונתם של ראשי לשכה קודמים, הפרויקט תוקצב בסכומים נמוכים יחסית. כמו כן, הסיכויים נמוכים כי ראש לשכה עתידי יגנוז דווקא פרויקט חשוב כזה, שבקרב עורכי הדין שוררת תמימות דעים כמעט מוחלטת לגבי נחיצותו.

צילום: shutterstock

מצטיינת בדברים אחרים

במהלך הדיון שנערך בוועדת החוקה ספגה לשכת עורכי הדין ביקורת נוקבת מחלק מהמשתתפים. יו"ר הוועדה רותם ציין כי "גיליתי שגם היום יש אפשרות ללשכה לעשות את זה, אבל כל נושא הסיוע לא היה הדבר הכי מצטיין שעשתה לשכת עורכי הדין. אני חושב שהגיליון החודשי שהיא מוציאה בנייר כרומו הוא הרבה יותר טוב מאשר הפרו־בונו שהיא עשתה".

בדיון גם עקצו חברי הוועדה את הלשכה כאשר סקרו את סמכויותיה האחרות המוקנות לה בחוק, כגון הגנה על ענייניה המקצועיים של חבריה, עזרה לעורכי דין במצוקה, הוצאת ספרות משפטית והבעת דעתה על הצעות חוק שונות. החברים ציינו כי את כל אלו מבצעת הלשכה ב"הצטיינות יתרה" אף שאין כל חובה לעשות כן.

לוין הגיב באומרו כי "בצד הפרקטי, הלשכה התעלמה כמעט לחלוטין מהנושא. אני חושב שלאורך השנים הלשכה חטאה לתפקידה באופן מוחלט ולא עשתה את הדבר הזה כמעט בכלל". לוין ציין כי לפני כעשר שנים חל מפנה והחל תהליך התייחסות לנושא.

רותם ציין כי מעבר לחשש מהעלאת דמי החבר, יש חשש נוסף והוא היכולת לתקוף בעתיד בבית המשפט את הלשכה על כך שהיא אינה ממלאת כראוי את תפקיד החובה שלה. נוסף על כך, עלולה להתעורר בעיה בבחירת המבקשים את הסיוע משפטי. סיגל קוגוט, היועצת המשפטית של הוועדה, אמרה בדיון כי סיוע חובה יעצים את הטענה שהלשכה חייבת לתת שירות לכל מי שעומד בקריטריונים שקבעה, "ואם אין לך מספיק מתנדבים, אתה גם צריך לממן את זה".

ח"כ דוד רותם צילום: אלכס קולומויסקי

כמו כן, אחת השאלות שעלתה בדיון בוועדה היא אופן ביצוע החובה בפועל, שכן ברור שהלשכה לא תוכל לחייב את עורכי הדין להתנדב בעל כורחם. "קשה לי עם העניין הזה שאני הולך לאכוף על הלשכה ועל חבריה לעשות צדקה", אמר רותם. לוין אמר כי רוב הפעילות תיעשה על ידי מתנדבים וכי התקציב יהיה מיועד גם לפרסום הפעילות.

כדי להמחיש את חוסר המודעות הציבורית לעצם קיומה של התוכנית אמר בדיון עו"ד יוסף תוסיה כהן, יו"ר הפרויקט שהוזמן לדיון, כי כיום מופעלות עשרות תחנות סיוע משפטי ברחבי הארץ הכוללות 2,400 עורכי דין פעילים בהתנדבות, שבהן מוזמן הציבור להגיע ולמלא טופס יכולת כלכלית. מי שעומדים בקריטריונים הכלכליים מקבלים ייעוץ וסיוע. תוסיה כהן אמר כי כיום יש מספיק מתנדבים ואין צורך לכפות על איש לטפל בתיק. הוא הוסיף כי הוא מאמין שכך יהיה גם בעתיד.

מחר תעלה הצעת החוק לקריאה ראשונה.

"אי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד"

מלשכת עורכי הדין נמסר כי התוכנית לסיוע המשפטי אינה אמורה להשפיע על העלאת דמי החבר. "התקציב טרם פורסם", נמסר, "ולכן עדיין לא ניתן להתייחס לעניין הזה. זו החלטה כללית שכוללת הרבה מאוד פרמטרים". עוד נמסר, שהבחירה לעגן את הסיוע המשפטי בחוק שמחייב את הלשכה נעשתה כדי למנוע תלות בנכונותם, בטוב לבם או בגחמתם של נבחרים בלשכה. "מדובר בתוכנית שהשתרשה, אבל אי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד", נמסר מהלשכה.