עבודה בעיניים: גם זקנים יכולים

לוח השנה הבינלאומי גדוש ימי ציון - יום האשה, יום המשפחה, יום כדור הארץ. מועדים אלה, שנקבעים על ידי ארגוני האו"ם או יצרניות של כרטיסי ברכה, הם הזדמנות למקד תשומת לב בקבוצות או בתופעות. כך קרה שבשבוע שעבר ציינו בעולם את יום הזקן, וכבכל שנה פרסמה הממשלה שלל נתונים, רובם משעממים, על הזקן הישראלי.

עם זאת, מפרסומים אנחנו למדים על נתון מעניין שמצביע על בעיה דמוגרפית וסוציאלית: פחות מ־9% מהישראלים הנחשבים זקנים - בני 65 ומעלה - משתתפים בשוק העבודה. זאת לעומת השתתפות של יותר מ־70% בקרב ישראלים בין גיל הצבא לגיל הפרישה.

מה שפעם היה מובן מאליו, אדם פורש לעת זקנה מחיי העבודה ונהנה משנות פנאי כל עוד הוא מסוגל - כבר אינו כך. במקרים מסוימים אורך חייו של אדם בגמלאות מגיע לכדי אורך חייו בעבודה. אנשים שפורשים מרצון או מאילוץ בגיל 55 או 60, למשל, יחיו עוד 30 שנה, מהן רבות בבריאות טובה. גמלאים רבים אינם יכולים להרשות לעצמם פרישה שנמשכת 30 שנה, וגם מערכת הביטחון הסוציאלי לא תוכל לעזור להם לאורך זמן. זאת משום שככל ששיעור הילודה יורד, כך יש פחות עובדים שמשלמים דמי ביטוח לאומי ופחות כסף למימון הפנסיה.

גמישות, מוטיבציה ומחויבות

העולם המתועש כבר התעורר לבעיה. כבר לפני 25 שנה התכנסו בווינה רבות ממדינות העולם, בהן ישראל, והכינו את "תוכנית הפעולה הבינלאומית של וינה בתחום הזקנה". בקונגרס העולמי השני, שהתקיים ב־2002 במדריד, אימצו המשתתפות, ובהן ישראל, תוכנית שבין עיקריה עידוד זקנים להמשיך לעבוד.

אבל מאז אישור התוכנית, אומר ד"ר ישראל דורון מאונ' חיפה, מייסדה של עמותת המשפט בשירות הזקנה, לא עשתה ישראל דבר ליישמה. זאת בניגוד למדינות שגיבשו והפעילו תוכניות להארכת שנות העבודה, בין השאר באמצעות תמריצים למעסיקים והכשרה מקצועית.

אחד הבודדים שמנסה לעורר את הממשלה לחשיבותו של הנושא הוא יצחק גנון, איש עסקים שמצא עצמו מובטל בשנות ה־50 לחייו, אחד מעשרות אלפי ישראלים שנפלטים מדי שנה משוק העבודה בניגוד לרצונם ואינם מצליחים לשוב אליו. רובם מתפקדים וניידים, ומחקרים מראים שבגילים אלה אדם עדיין מסוגל ללמוד (הזיכרון אמנם נפגע אך לא האינטליגנציה) והיתרון הגלום בהעסקתם רב, כיוון שאין אח ורע לניסיון שצברו; הם גם גמישים מבחינת שעות עבודה והיקפי משרה שהם יכולים להתחייב לה, בעלי מוטיבציה ונכונות.

גנון הסב את כישוריו ליזמות חברתית והקים עם כמה חברים את העמותה 50 פלוס מינוס. זה עשור שהוא מתדפק על דלתות של מוסדות השלטון וארגונים עסקיים וחברתיים בניסיון לשכנע שיש אוכלוסייה גדלה והולכת של עובדים פוטנציאליים שאינה זוכה למענה.

אך גנון מצא אוזן קשבת רק בגופים שעיקר עיסוקם טיפול בזקנים - אש"ל של הג'וינט, משרד הרווחה והמוסד לביטוח לאומי. אלה משתתפים במימון תוכנית ראשונה מסוגה, שתושק עד סוף השנה, שמטרתה למצוא תעסוקה לבני 60 ומעלה.

בשבועות הקרובים ייצאו שר התמ"ת בנימין בן אליעזר, שר הרווחה יצחק הרצוג והשר לענייני מיעוטים אבישי ברוורמן להצגת מדיניות התעסוקה והרווחה של ישראל בפני הארגון לפיתוח ושיתוף פעולה כלכלי (OECD). ברשימת הנושאים שבהם תדון המשלחת בולט בהיעדרו נושא השתתפותם של בני 65 ומעלה בשוק העבודה. בישראל רווחת הדעה שיש זמן, ובניגוד לרוב מדינות העולם המתועש, הפירמידה טרם התהפכה ושיעור הילודה עדיין גובר על שיעור ההזדקנות. זו גישה מוטעית, בוודאי במדינה שבה שיעורי העוני כה גבוהים ואחד מכל חמישה זקנים חי מתחת לקו העוני.