• תפריט
משפט

המפרקים: "בקרוב נראה גל קריסות של כל אלה שהתביישו קודם"

רגע אחרי קריסת הענק הראשונה במשק כינס "כלכליסט" חמישה מפרקים בכירים לשמוע את תחזיותיהם לעתיד הקרוב. בעקבות אפריקה ישראל עלולים עוד גופים גדולים להתחיל לקרוס, הם מזהירים, מתריעים ממעורבות גוברת של השוק האפור במשק, ומודים שרוב הקפאות ההליכים נכשלות

ענת רואה 22:4729.09.09

בעונה זו לפני שנה עסקו רוב המפרקים הבכירים בישראל בניקוי מהיר ויסודי של שולחן העבודה שלהם כדי להיות מוכנים לגל הקריסות העצום שעמד, לפי כל ההערכות, לפגוע במשק הישראלי. התחום אמור היה להיות בוער, והתחזיות היו קודרות במיוחד.

 

בסופו של דבר, כפי שמסכמים היום חמישה מפרקים בכירים שכינס "כלכליסט" לפאנל מיוחד, המשבר פגע קשה בעיקר בעסקים הקטנים והבינוניים. המפרקים עצמם, שאולי ציפו לקבל השנה את התיק הגדול של חייהם, טיפלו בתיקים קטנים בהרבה. אלא שלדעת המפרקים, הסכנה עדיין לא חלפה, ואולי אף להפך: הקריסה של הקטנים היתה רק ההתחלה והגל הגדול עוד לפנינו, הם מזהירים.

 

לדברי עו"ד דורית לוי־טילר, כונסת הנכסים של חברת מיאב (מקבוצת פלד גבעוני) ומפרקת אמפא מוצרי צריכה, "אם פעם חברות ענק כמו אפריקה ישראלאו האחים עופר חשבו שזה לא יאה ולא נאה להצהיר שהן זקוקות להסדר, היום, אולי בגלל האווירה, אף אחד כבר לא מתבייש. יש הכשר להגיד 'אני חדל פירעון או קרוב לכך', 'אני זקוק לפריסה, להסדר', ואני חוששת שעכשיו אנחנו עומדים לפני גל של כל אותם שאולי התביישו קודם. גם הבנקים המתינו, ונראה שעומד להתרגש עלינו גל חדש וגדול מקודמו".

 


 

תוכנית החירום של הכנ"ר מוכנה לשימוש

 

"כולם מתגלגלים אבל המשבר לא הסתיים", אומר עו"ד שלמה נס, ששימש נאמן רשת קלאבמרקט, שקרסה ברעש גדול לפני שנים אחדות. "זה מתבטא בעיקר בחלשים שנופלים, וכל יום רואים עוד ועוד עסקים קטנים ובינוניים שנסגרים. אי אפשר להגיד שהמשבר כבר מאחורינו. להפך, יכול להיות שגם הגדולים ייכנסו למעגל הזה".

 

התחזיות הקודרות שנשמעו לפני שנה הובילו את כונס הנכסים הרשמי, עו"ד שלמה שחר, לערוך מעין תוכנית חירום לטפל במשבר ובמצב של קריסת חברות גדולות, שכללה מתן הלוואות ממשלתיות לגופים גדולים כדי למנוע את התמוטטותן. בשלב זה התוכנית עודנה במגירה, אך הכנ"ר אומר: "ההצעה היתה יפה ונכונה לאותם ימים ומבחינתנו היא מוכנה. אם יהיה משבר פרטי לגוף כמו אפריקה ישראל והמדינה תחשוב שמסיבה זו או אחרת יש בזה עניין, אז אנחנו נעמוד לרשותה".

 

שלבייב יכניס יד לכיס

 

מה דעתך על מניית אפריקה:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה
מה חושבים הגולשים ?
     
50% 0% 50%

בכל הנוגע להשגת הסדר עם בעלי איגרות החוב באפריקה ישראל, דווקא כונס הנכסים הרשמי מוכן, יותר מעורכי הדין הפרטיים, להגיד בקול רם כי לדעתו לבייב צריך להכניס את היד לכיס ולהציע כסף לטובת הסדר. "לבייב נחשב לאיש עסקים מוכשר שבנה אימפריה יוצאת מהכלל", אומר הכנ"ר, "צריך לדעתי לקוות שלמרות הקשיים האובייקטיביים יימצא פתרון בהסכמה, ואני חושב שלא יהיה מנוס מתרומת הבעלים. זה דבר נכון ודבר שהוא ראוי, ולו כדי לתת לנושים את התחושה שהמאמץ הוא כוללני והוא מאמץ כן. לתרומת בעלים יש משמעות גם אם הבעלים התנהג למופת. עדיין יש ציפייה כזאת".

 

"אני לא בטוח שהנושים יודעים לעשות את החשבון נכון", הגיב לדברים עו"ד נס, שמאמין כי לא בכל מצב צריך לדרוש מהבעלים להביא כסף לטובת הסדר. "יש הרבה מאוד גורמים שמעורבים ולא מבינים בכלל בנושא של חדלות פירעון, והבעיה היא שכל הנושא של גיבוש הסדרים בחברות הללו נעשה היום בלא ליווי של אנשים שמבינים בנושא וזה מביא לתקלות, לבעיות ולפעמים למצב שהסדרים לא מתאפשרים. יש אצלנו מגמה לחשוב שכל חברה שקרסה הבעלים לא בסדר, הוא גנב או לקח משהו, ולא תמיד זה נכון. לפעמים זה כישלון ניהולי־עסקי, לפעמים זה משבר כלכלי. אי אפשר להגיד שכתוצאה מהמשבר כולם לא בסדר וכולם פושעים וגנבים, זה לא נכון".

שלמה שחר שלמה שחר צילום: מיכאל קרמר

 

עו"ד שחר בתגובה: "אבל הציפייה היא שבמקום שבו הבעלים נהנו משנות הגאות, שיכניסו היום כסף לקופה אפילו כמחווה של רצון טוב, בעיקר כשהם רוצים להישאר בחברות". עו"ד לוי־טילר: "בהסדר שבו בעל מניות נשאר הוא צריך לתרום על אחת כמה וכמה".

 

עו"ד איתן ארז, המשמש כיום מנהל מיוחד של מייסד אמבלייז אלי רייפמן, סירב להתייחס לדברים, וציין רק כי השופטת ורדה אלשיך דורשת תרומה אישית של הבעלים.

 

סימנים מוקדמים

 

איך אפשר לזהות מראש, מבחוץ, עסקים בעייתיים שעומדים לקרוס?

עו"ד ארז: "מי שמועד לפורענות הוא מי שעובד ברווח גולמי נמוך מאוד, ובארץ זה נכון בתחום קבלני הבניין שעובדים ברווח נמוך בהרבה מאשר בעולם, וחלק גדול ממנו נאכל על ידי הבנקים. התחומים הבעייתיים הם אלה שעובדים באשראי גדול מאוד, וצריך להדגיש שהתופעה הזאת של תשלום לפי שוטף פלוס 90 או שוטף פלוס 120 - אין כמעט דבר כזה בארה"ב. זו אחת הסיבות העיקריות לפירוקים ואולי כדאי שהספקים יפנימו זאת ויפסיקו לתת את האשראי המטורף הזה, שגורם לקריסה שלהם ולתגובת שרשרת".

 

"חברה לא נכנסת מהיום להיום למצב קשה", אומר עו"ד שאול ברגרזון שמשמש מפרק רשת בורגראנץ' שקרסה בשנה שעברה. "ספק יכול לנחש ולראות; מתחילות לרוץ שמועות בשוק, מתקשרים אליו, מבקשים להחליף את הצ'קים שקיבל, אומרים, 'תבוא, ניתן לך צ'קים לתאריך מאוחר יותר' - מה עליו לעשות במקרה כזה? החברה נענית לאלה שהם תקיפים יותר, לוחצים יותר ויש להם חושים טובים יותר, והתוצאה היא שרק הם מקבלים את כספם. אם הספק יודע שחזרו לחברה צ'קים או שהיא מפטרת עובדים, הוא צריך להיות ער לדברים האלה, לבוא ולדרוש למשל ערבות אישית מבעל העסק, ואם הוא יסכים מיד לתת כזו - אתה תבין שמצבו קשה, ואז רגע אחרי שסיפקת לו סחורה הוא נכנס למצב של חדלות פירעון".

 

"סימן אזהרה בולט הוא כשעסק מפסיק להעביר ניכויים של העובדים והפרשות לתגמולים", אומר הכנ"ר, "הוא לא מתכוון שלא להעביר את הכסף אלא רק זקוק לחמצן. רוב העסקים, גם אם הם טובים, בסופו של יום נופלים על מצוקה של תזרים המזומנים שלהם, ואז יש להם כל מיני שיטות: 'בוא נחליף את הצק', 'בוא נחכה עם מס הכנסה'. בחלק מהמקרים זה מצליח. קשה לשים את האצבע על נקודת הזמן המדויקת, אבל ככל שהזמן חולף, הסיכוי שהעסק יקרוס נעשה יותר ויותר מאיר עיניים, למשל בבית חולים ביקור חולים הכתובת היתה על הקיר - לא העבירו ניכויים, לא הפרישו לעובדים ונפער הבור הגדול".

 

"כדאי לבדוק עם כמה בנקים החברה עובדת", מציע עו"ד ארז, "חברה בריאה עובדת עם בנק אחד או שניים. בקריסה עובדים עם שישה או שבעה".

 

המעורבות של השוק האפור בסיוע לעסקים קורסים מתגברת?

עו"ד ברגרזון: "אני זוכר את זה שנכנס אליי למשרד ואמר, 'שילמתי כי שמו לי אקדח לרקה', הוא היה בפשיטת רגל.

איתן ארז איתן ארז צילום: יובל חן

צריך להביא בחשבון שכשאתה קורס, אתה פוגע בהרבה מאוד אנשים, העסק שלהם קורס בגללך והם לא מתכוונים לעבור על זה לסדר היום וינקטו גם אמצעי אלימות כדי לקבל את מה שמגיע להם.

 

"לפעמים מדובר רק בצ'קים מתגלגלים, אתה לא מתכוון לקחת כסף מהשוק האפור, אתה לוקח אשראי ספקים ומוצא את עצמך פתאום מול בן דוד של הספק, שני מטר גובה ורוחב, שבא לשאול מה עם הכסף שלו".

 

"התופעה הזו יותר ויותר מטרידה", אומר הכנ"ר, "פעם הרושם היה שכשהיית בקשיים הלכת לשוק האפור. התחושה היום, לפי מה שאני שומע מעורכי דין, היא שהשוק האפור הוא מתוחכם והוא מגיע אליך - מחכה לך, מזהה את המשבר ומכניס אותך לדרך ללא מוצא. יש התגברות של התחכום וההעזה, וצריך לקוות שזה לא יגיע לחברות ציבוריות גדולות".

 

עו"ד ארז שומע את הדברים ומתרגז: "יש שוק ענק לגיטימי לחלוטין של הלוואות חוץ־בנקאיות, חברות פקטורינג שנותנות הלוואות בריבית חוקית של 2%–2.5% לחודש, גבוה אבל חוקי. צריך לזכור שהבנקים לא תמיד מוכנים להלוות לאותם אנשים".

 

עד כמה קשה היום לקבל צו להקפאת הליכים לעסק בקשיים?

עו"ד שלמה נס: "בארץ החברות קורסות בלחץ עצום ולוחות זמנים קצרים. הכל בוער וקשה לדעת אם אפשר להציל את החברה בשלב הראשון. אולי כדאי ללכת למהלך שבו כל חברה שמגיעה לבית המשפט בשלב הראשון, קודם כל לנסות לבדוק אם אפשר להציל אותה ולהבריא אותה, ורק אחר כך להחליט אם להוביל אותה למסלול של פירוק או הסדר".

 

להקל בחוק לקבל הקפאת הליכים

 

שלמה נס שלמה נס צילום: גלעד קוולרצ'יק

עו"ד נס משתתף בהכנת תזכיר חקיקה שיעגן שינויים בחוק הקיים, ובין היתר המתכונת המוצעת על ידיו היא של הקלה על חברות לקבל הקפאת הליכים לתקופה קצובה. עו"ד ארז, שמכהן גם כסגן ראש לשכת עורכי הדין, מתנגד: "אני לא מסכים לרעיון שכל חברה תוכל לקבל הקפאת הליכים. יש הרבה יותר מקרים שבהם הוכח שחברות קיבלו הקפאה ובסוף קרסו, מאשר להפך. יש מקרים של שימוש לרעה, חברה שאין לה שום ערך מוסף ומהיום הראשון לא צריך היה לתת לה הקפאה, מקבלת לחודשיים־שלושה הקפאה ואז קורסת, והתקופה הזאת יוצרת נזק אדיר. היה הרבה יותר טוב לכולם אם היא היתה מתפרקת מהיום הראשון".

 

נס: "בתי המשפט צריכים היום להתמודד עם משבר נוכחי, וראוי שתהיה יותר גמישות ויותר אפשרות בשלב הראשון לבדוק אם באמת אפשר להציל. בעל התפקיד יצטרך לבוא להגיד אם יש תוחלת לחברה או שלא, אם לא - היא תלך לפירוק. נכון שיש הרבה הקפאות שנכשלו. הרוב נכשלות".

 

שחר: "כשהתחיל הגל הגדול של הקפאות הליכים לפני כמה שנים, אמרתי שבהקפאה הייאוש נעשה יותר נוח. בתי המשפט קיבלו בקשות בדקה התשעים ובאמת נענו מתוך הבנה שאם מישהו כבר מבקש הקפאה, אז יתנו. היום כבר עושים את ההפרדה, והיום גם ברור שהקפאת הליכים לא תהיה מפלט מפני חקירה, בטח כשבעל העסק רוצה הפטר אישי".

 

לא לתת הפטר אוטומטי

 

לא הגיע הזמן להפריד בין הסדר הנושים הרגיל לבין הפטור לבעלים שהותירו חובות כבדים?

ארז: "אני חושב שראוי לתת הפטר אישי רק במקרה שהבעלים מביאים כסף חי מהבית ונותנים דיבידנד גבוה יותר למי שהיו לו ערבויות אישיות".

 

עו"ד ברגרזון מתנגד: "אם אתה עושה הסדר לעסק, אז אין שום סיבה שהאדם שערב לחובות של העסק לא ישוחרר. אני לא מקבל את התפיסה שרוצה לשלוח אותו בנפרד להליכים של פשיטת רגל".

 

לוי־טילר: "בעל ערבות אישית שרוצה הפטר צריך לקנות אותו - או להביא כסף חי או לתרום תרומה של ממש למהלך ההקפאה ולהסדר, אחרת אין שום סיבה ופשוט עושים חוכא ואטלולא מכל המונח הזה של ערבות אישית. לשמחתי, השופטת אלשיך לא הולכת שבי אחרי הנוסחה ולא נותנת באופן אוטומטי הפטר".

 

עו"ד נס אוחז בדעת ביניים: "צריך להבין שבישראל הנושא של ערבויות אישיות בחברות הוא דבר כמעט יומיומי ולכן בהרבה מקרים כשהעסק קורס - הבעל בית קורס. השופטות ורדה אלשיך ושרה דברת קבעו פרקטיקה נכונה שבודקת אם יש צורך במעורבות של הבעלים הקודמים בהמשך קיום העסק. אם צריך אותם כדי להציל את העסק, אי אפשר שהם ירוצו כל הזמן להוצאה לפועל ויש היגיון וחשיבות לכרוך את ההפטר בהסדר".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x