ההתמרמרות של עורכי הדין

כמעט 43 אלף עורכי דין עוסקים היום בתחום בישראל, ו־327 מתוכם השתתפו בסקר, שנעשה בעזרת ועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין. בתוך הקבוצה הזו יש מנעד רחב של תחומי עיסוק וסוגי קריירה. למשל, רק 58% מהנשאלים היו שכירים — מה שיוצר את שיעור העצמאים/שותפים הגבוה ביותר מבין כל המגזרים. המנעד הרחב הזה הוביל לכך שמול 29% המעוניינים בהסבה, ניצבים 37% שמעוניינים להמשיך בדיוק באותו תפקיד ובאותו מקום עבודה. גם זה נתון מרשים למדי, שמציב את עורכי הדין הדבקים בג'וב שלהם גבוה בטבלה, אחרי סמנכ"לי הכספים, הרופאים והמנהלים בתעשייה. אבל נדמה כי את הטון בכל זאת מכתיבים הלא מרוצים.

מדד האושר

עו"ד דודי תדמור: העבודה והפנאי מתערבבים כל הזמן

זהו המגזר שבו נרשם הסיפוק הנמוך ביותר, ציון 7 בלבד. גם שביעות הרצון מהתקדמות הקריירה נמוכה ביותר, ועוברת רק את שביעות הרצון של עובדי המגזר הציבורי. התלונות הללו אינן נוגעות כנראה רק לשכר — בסך הכל שכרם של עורכי הדין גבוה יחסית, ומידת שביעות הרצון שלהם מהשכר ממקמת אותם במרכז הטבלה, במקום טוב בהרבה מכמה מגזרים אחרים. יותר מחצי אפילו מצפים להעלאה בשלוש השנים הקרובות. היציבות בתחום אף היא אינה מסתמנת כגורם בעייתי — רק 21% מדווחים כי פוטרו בעבר.

גם עומס השעות אינו מסביר את חוסר שביעות הרצון — 49.7 שעות עבודה בשבוע זה אמנם לא מעט, אבל עורכי הדין גם נהנים מ־30.9 שעות משפחה, המון יחסית למגזרים אחרים; הנתון הזה שני רק לשעות המשפחה של הפיננסיירים, וטוב אפילו משעות הבית של המגזר הציבורי. בסך הכל חצי מעורכי הדין מרוצים מהיקף השעות שהם מבלים עם משפחתם. אפילו בכל הנוגע לעומס בעבודה מצבם של עורכי הדין טוב יחסית למגזרים אחרים. ואם זה לא השכר, ולא השעות והעומס, המסקנה המתבקשת — שמקבלת אישושים ברורים מסקרים שנעשים מעת לעת, כמו גם מהמציאות שבה נודדים עורכי דין רבים למקצועות אחרים — היא אחת: יש לא מעט עורכי דין שפשוט לא אוהבים את העבודה שלהם.

הסקר נעשה בעזרת ועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין, בראשות עו"ד דורון ברזילי