הבטיח למאהבת מרצדס, אך תצטרך להסתפק רק במכונית רנו
ביהמ"ש דחה תביעת תובעת שניהלה מערכת יחסים אינטימית עם גבר מהצפון, לחייבו לתת לה מכונית מרצדס אחרי שהבטיח לה לעשות זאת
"התלבטתי באילו מילים לפתוח את פסק הדין, לכשיכתב. עדיין אינני בטוחה שמצאתי את המילים הנכונות לתיאור הפרשה נשוא התיק. עסקינן במערכת יחסים בעייתית ביותר בין שני בוגרים, כאשר כל אחד מנסה לנצל את השני עד לגבול האפשר, תוך שכל אחד מבטיח לשני הבטחות ומפר אותן, מערכת יחסים סודית, שנגמרה בהגשת תלונות הדדיות למשטרה - ובקיצור, סיפור "פיקנטי" שאינני בטוחה שמקומו בבהמ"ש". כך פתחה שופטת בימ"ש השלום בחיפה, תמר נאות פרי את פסק הדין שבו דחתה תביעת תובעת שניהלה מערכת יחסים אינטימית עם גבר מהצפון, לחייבו לתת לה מכונית מרצדס, אשר התחייב להעבירה לידיה בכתב במסגרת ארוחת ערב במסעדה. השופטת ציינה כי על התובעת יהא להסתפק במכונית הרנו שקיבלה.
הפרשה החלה כאשר התובעת והנתבע שפרטיהם נותרו חסויים, ניהלו מערכת יחסים אינטימית במהלך בין יולי 2004 ועד סוף 2006. הנתבע היה נשוי באותה עת לאחרת ואב לארבעה ילדים. במהלך מערכת יחסיהם האינטימית נהגו השנים להיפגש בביתה של התובעת, בבתי מלון ובשאר מקומות בילוי. במהלך יחסיהם הרעיף הנתבע על התובעת מתנות רבות בסך כולל של כמעט חצי מליון שקל.
התובעת טענה כי אהבה את הנתבע וכי הוא הבטיח לה שיעזוב את אשתו ויתחתן איתה. אלא שמתמללי השיחות שניהלה עם חברתה אשר הוגשו לבית המשפט עלה כי ניהלה את מערכת היחסים תוך כוונה לקבל מהנתבע כספים רבים. פסק הדין מציין שיחה שהתקיימה בין התובעת לבין חברתה שלפיה "שבועיים כבר לא נתתי לו. הוא אתמול כזה גבר מורעב (צוחקת) ... צריך לתת כי צריך לקבל את הצ'קים". עוד ציין בית המשפט תמלילי שיחות שניהלו השניים ולשלל ניבולי הפה שהאחד הרעיף על השנייה. השופטת כתבה: "לא אצטט קטעים מאותן שיחות אך רק אומר כי ספרתי כמה קללות מופיעות במספר עמודים שבחרתי באקראי ומצאתי כי הממוצע הינו 8 קללות בכל עמוד (הכוללות שמות תואר כגון מנווולת, זונה, המקבילה – בן זונה, מסריח, סמרטוט, נבלה ועוד ועוד)".
בתחילת אפריל 2006 נפגשו התובעת והנתבע במסעדה ובמהלך הארוחה כתב בכתב ידו התחייבות להעביר לידיה בעלות ברכב מסוג מרצדס. לאחר כחודש, ביקש הנתבע להשיב לידיו את המרצדס וחודש לאחר מכן רכש רכב מסוג רנו, ונתן אותו לתובעת. לאחר סיום היחסים בין השניים ביקש התובע שהרנו יושב לידיו, אך התובעת סירבה. התובעת הגישה תביעה וטענה כי הנתבע התחייב לתת לה את המרצדס כמתנה, ולחילופין, התחייב לתת לה כמתנה 400 אלף שקל. הנתבע טען כי הרכב כלל לא היה בבעלותו אלא בבעלות של חבר, שהיה אמור להיות מועבר במסגרת עסקה שלא יצאה אל הפועל.
השופטת דחתה את תביעת האישה לחייב את הגבר לתת לה את המרצדס שהבטיח לתת בארוחה האינטימית, וקבעה כי לא ניתן היה לתת את הרכב במתנה היות שמדובר בהתחייבות עתידית, אם וכאשר הוא יעבור לידי הנתבע. בית המשפט קבע כי עד היום הרכב לא עבר לידיו וככל הנראה גם לא יעבור לידיו בעתיד, ולכן דין הדרישה לתת לתובעת את המרצדס - להדחות. כן דחתה השופטת את הדרישה החלופית של התובעת לתשלום 400 אלף שקל "במקום" המרצדס וקבעה כי יהיה עליה להסתפק ברנו שקיבלה.
