• תפריט
משפט

לא באת לראות את הילדים? תשלם

מה קורה כשאב אינו בא לראות את ילדיו במועדים הקבועים בהסכם הגירושים, או שהאם מונעת ממנו לראותם? עד שהחוק יתמודד עם התופעה, החלו באחרונה בתי המשפט למשפחה להטיל על ההורים סנקציות כלכליות וקנסות על כל ביקור שלא מתקיים, וההורים מגישים תביעות נזיקין זה נגד זה

צמרת פרנט 14:4116.09.09

בשבוע שעבר פסק בית המשפט לענייני משפחה בירושלים כי אם שהפרה את הסדרי הראייה ומנעה מבעלה לשעבר לראות את בתו בת התשע תשלם לו 500 שקל על כל ביקור שלא התקיים. בכך דחה השופט בן ציון גרינברגר את ערעורה של האם על החלטתו הקודמת, תוך שהוא קובע כי מדובר בסנקציה כלכלית שהיא לא רק רטרואקטיבית אלא גם צופה פני עתיד. עורכי דין בתחום דיני המשפחה מספרים כי מדובר במגמה חדשה, שלפיה "קונסים" בתי המשפט את ההורה הסורר כחלק מהבנה כי הקשר בין הורה לילדו הוא חובה ולא זכות.

 

"ההחלטה הזו התקבלה מכוח פקודת ביזיון בית משפט ומטרתה לחנך את ההורה המשמורן ולגרום לו לטפח את הקשר בין הילד לבין ההורה השני", מספרת עו"ד יהודית מייזלס שייצגה את האב בתיק זה. "לצערי, הסדרי הראייה בישראל הם זכות ולא חובה של ההורים, וזה גורר בעיות משני הכיוונים. מצד אחד הורים שהם בעלי המשמורת שלא מאפשרים להורה השני לראות את הילד, ומצד שני הורים שאינם בעלי המשמורת שמרשים לעצמם לא לראות את הילד.

 

עו"ד יהודית מייזלס. בעבר ניסיון להצמיד סנקציה כספית להסדר ראיה היה נתפס כשערורייתי עו"ד יהודית מייזלס. בעבר ניסיון להצמיד סנקציה כספית להסדר ראיה היה נתפס כשערורייתי

"אם היינו מנסים לפני כמה שנים להצמיד סנקציה כספית להסדרי ראייה, זה היה נתפס כשערורייתי", אומרת מייזלס. "מה שהרתיע את השופטים היתה התחושה שהם מכריחים הורים לראות את הילדים. היום שופטים נפרדים אט־אט מהתחושה הזאת ומבינים שיש כאן גם היבט כלכלי".

 

מייזלס מדגישה כי הטלת סנקציה כספית על הורה שמונע מבן זוגו לשעבר לראות את הילדים היא אמנם קנס לכל דבר, אבל במקרה של סנקציה כספית להורה שלא מגיע לראות את הילדים קיים גם אלמנט של פיצוי כספי. זאת משום שבמקרים כאלה נדרש ההורה המשמורן להפסיד שעות עבודה או לשלם לשמרטף כדי לטפל בילדים בשעות שבהן הם היו אמורים להיות עם ההורה השני.

 

קנס או מאסר

 

סנקציות כלכליות הן רק חלק מהמגמה החדשה שנועדה להרתיע כלכלית הורים שמפרים הסדרי ראייה. פן נוסף שלה הוא התביעות הנזיקיות שמוגשות נגד הצד המפר. "בית המשפט החליט לשים סוף לכוחניות של ההורה בעל המשמורת", אומרת עו"ד מגי הלפרין. "אני מייצגת אב שתובע את גרושתו בסכום של מיליון שקל לאחר שזו סירבה במשך שש שנים לקיים את הסדרי הראייה. במקרה הזה, לאב נגרם נזק נפשי עצום שעליו מעידה חוות הדעת הפסיכיאטרית שצורפה לתביעה. הכסף אמנם לא יפצה על כלום, אבל האם אולי תבין שכעת היא תיאלץ לשלם על ההפרות שלה".

עו"ד מגי הלפרין עו"ד מגי הלפרין

 

עו"ד רועי סידי מסכים שתביעות נזיקיות כאלה מתקבלות על ידי בית המשפט בחיוב רב יותר מאשר בעבר, אבל מזהיר כי עדיין מדובר בכלי נדיר למדי. "נכון שלפני כמה שנים הדבר לא היה עולה על הדעת, אבל גם כיום תביעות כאלה עדיין מתקבלות רק במקרים קיצוניים במיוחד", אומר סידי. "הדרך העיקרית להתמודד כיום במקרים שבהם הורים מפרים הסדרי ראייה היא להגיש בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, ומכוחה לקבל סעדים כלכליים או מאסר על ההפרה". סידי מספר כי ההחלטה אם להטיל קנס או מאסר נמצאת בידי בתי המשפט, ואף על פי שהם מעדיפים לרוב לבחור באופציה הראשונה, הוא עצמו טיפל בתיק שבו האם הפרה החלטה שיפוטית שמחייבת אותה לקיים את הסדרי הראייה ונשלחה למעצר עד שהתרצתה.

 

עו"ד רועי סידי: אב שלא מגיע לראות את ילדיו גורם לאם הוצאות נוספות עו"ד רועי סידי: אב שלא מגיע לראות את ילדיו גורם לאם הוצאות נוספות

הסעדים, כאמור, ניתנים לא רק נגד הורה בעל משמורת, אלא גם במקרה שהורים מסרבים לראות את ילדיהם. "לא ניתן להכריח אב לראות את ילדיו, אבל בית המשפט יכול לכלול את ההפרה הזאת במסגרת תשלום מזונות", אומר סידי. "אב שלא מגיע לראות את ילדיו גורם לאם להוצאות נוספות כמו שמרטפות, שמגולמות על ידי בית המשפט".

 

השינוי במגמה שמובילים בתי המשפט גורם לשינוי גם בשלב ניסוח הסכמי הגירושים, ולעתים הסנקציות הכלכליות על צד שאינו מקיים את הסדרי הראייה נכללות כבר בהסכם. "סעיפי הסנקציה יכולים לכלול תשלום על כל ביקור שלא קוים", אומר עו"ד אורי צפת. "יש לי לקוח שלא קיים את ההסכם וחויב בהוצאה לפועל בסכום של 20 אלף שקל. כרגע נמצא על שולחני הסכם גירושים שכולל את סעיף הפיצוי. אני מייצג את האב ולכן אני כמובן מתנגד לכך", אומר צפת. "היום לכל דבר יש אפקט כלכלי, פעם סעיפים כאלה לא היו עולים על הדעת".

 

אבל לא כולם מאמינים בערכם של הסעיפים האלה, ומקווים שהמחוקק ייכנס בעובי הקורה. "מהניסיון שלי, בהרבה מקרים סעיף הסנקציה בהסכם הגירושים נופל בשלב המשא ומתן בין הצדדים. כל עוד זה לא מעוגן בחוק, עורכי הדין מתקשים להמליץ ללקוחותיהם על סעיפים כאלה", אומרת מייזלס.

 

מחכים למחוקק

 

מי שכבר יושבת על מדוכת הצעות החוק בעניין היא פרופ' רות הלפרין־קדרי, שעומדת בראש הקליניקה לסיוע משפטי לנשים בענייני משפחה באוניברסיטת בר־אילן. "מאחר שהדבר לא מעוגן בחוק, הנושא של סנקציות כלכליות נתון לשיקול דעת השופטים בלבד. הגיע הזמן ששיטת המשפט בישראל תתאים את עצמה לסטנדרטים בינלאומיים, כך שגם שאלה של הפרת הסדרים שהורה התחייב להם תקים זכות תביעה עצמאית, ולא רק דרך הכלכלה של פקודת ביזיון בית משפט".

 

פרופ' רות הלפרין-קדרי. עובדת על הצעת חוק פרופ' רות הלפרין-קדרי. עובדת על הצעת חוק

הלפרין־קדרי עובדת בימים אלה, בשיתוף עורכות הדין קרן ארקין־חן ועדי רז, על הצעת חוק שמעמידה את הילד במוקד הסוגיה. לפי ההצעה, על כל בעל אחריות הורית שמסכל או מחבל בהסדרי ראייה יוטל פיצוי שהזכאי לו יהיה הילד עצמו ולא ההורה. הפיצוי, כך לפי ההצעה, יופקד בקופת חיסכון על שם הילד. "נוסף לכך", אומרת הלפרין־קדרי, "יוטל תשלום פיצויים, כפי שניתן לעשות כבר היום, על ההורה המפר הסדרי ראייה, בגין הוצאות או אובדן השתכרות שנגרמו להורה השני".

 

הלפרין־קדרי אינה היחידה שמנסה להוביל שינויים חקיקתיים. ועדת שניט בראשות פרופ' דן שניט, שמונתה על ידי משרד המשפטים ב־2005 ועוסקת בבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושים, מגבשת גם היא הצעת חוק בנושא. בדו"ח הביניים שפרסמה מופיעים שני סעיפים שנוגעים לעניין. הראשון דן בהפרת האחריות ההורית ומחייב את ההורה המפר בפיצוי ההורה השני, לרבות כל הוצאה כספית שאותו הורה נאלץ להוציא. הסעיף השני קובע כי כל הפרת הסכם או הסדר הורות תיחשב כעוולה בנזיקין.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x