• תפריט
סביבה

"ירושלים היא לא רק דת"

במקביל להתחרדותה של ירושלים הבינו כמה עמותות וקרנות כי הדרך לשיקום בירת ישראל עוברת בצעירים ובסטודנטים. פעילים מספרים מה הם עושים כדי למנוע מהצעירים לברוח מהעיר רגע אחרי סיום התואר

תמר וילרפורט 20:1209.09.09

מזי"א מזי"א צילום: גיא אסיאג

ההיכרות השטחית של אלישבע מזי"א עם ירושלים, המחשבה שדווקא כאן היא לא תגור, וגם ההזדמנות לחוות את ירושלים בחורף, כפי שהיא מתוארת בספר "מיכאל שלי" של עמוס עוז, הביאו אותה לבחור בלימודי תואר ראשון באוניברסיטה העברית. ימי התואר בפילוסופיה ומדעי המדינה וגם התואר השני כבר חלפו, ומזי"א, עכשיו בת 28 ומנכ"לית עמותת "רוח חדשה", תחווה השנה בפעם השביעית את החורף הירושלמי בדירתה בשכונת עין כרם.

 

אבל הסיפור הרומנטי של מזי"א אינו מקביל לסיפור העיר, שסובלת מהגירה שלילית של כ־6,000 איש בשנה, כמחצית מהם בני 25 עד 34 ואחוז דומה בעלי תואר אקדמי. בשורה התחתונה - האוכלוסייה החזקה של ירושלים עוזבת לכיוון המרכז.

 

בתקופת לימודיה חברה מזי"א לשלושה סטודנטים, ועמם הקימה ב־2003 את רוח חדשה, עמותה שתעשה הרבה כדי ש"אוכלוסייה צעירה יצרנית ציונית תישאר בעיר", כהגדרתה. אחד מהסטודנטים הוא יקיר שגב, היום חבר מועצת העיר ומחזיק תיק הצעירים. יו"ר העמותה היה מי שלימים נבחר לראשות העירייה - ניר ברקת, הזוכה היום לתואר נשיא כבוד בעמותה.

 

 

20 איש עובדים ברוח חדשה, רובם בהיקפים של חצי או שליש משרה. 18 אלף סטודנטים כבר נרשמו כחברים בעמותה, שרובה ככולה נתמכת בתרומות המכניסות יותר מ־2 מיליון שקל בשנה - תקציב שעתיד לגדול כבר השנה פי חמישה. בין השאר תומכים בעמותה הג'וינט וקרן גנדיר של משפחת רקנאטי. את אירוע החשיפה מימנה קרן ירושלים, ועד היום היא אחת התורמות הגדולות לעמותה. "זה היה כסף קטן", אומר נאדים שיבאן, מנהל מחלקת פרויקטים בקרן, "ושמחנו לדעת שאנחנו הגוף שמניע את התהליך".

 

בקרן ירושלים עושים היום עבודת מטה רחבה בנושא הצעירים, ובין השאר התקבלה לאחרונה תרומה גדולה לשיפוץ מרכז הצעירים בבניין כלל שבמרכז העיר. מיליון וחצי שקל בשנה מוקדשים רק לנושא. הקרן תומכת בעמותה בעיקר בשני פרויקטים מרכזיים - המתמחים והקהילות. "פרויקט המתמחים מעניק אפשרות ל־6 שעות סטאז' בשבוע, ללא שכר", אומרת מזי"א, "עד היום הועסקו כבר אלף סטודנטים במסגרת. 57% מהם נשארו לגור בירושלים ומצאו עבודה, 10% התקבלו לעבודה סדירה במקום שבו עשו את הסטאז'. הסטאז' העניק לסטודנטים גם ניסיון וגם קשרים".

 

חיזוק הקהילה

 

הפרויקט השני שקרן ירושלים מתעניינת בו הוא קהילות הצעירים. "סטודנטים וצעירים שיחוו אלמנט של עשייה ייקשרו למקום", טוענת מזי"א. "ירושלים מחולקת באופן ברור לשכונות. אנחנו מגבשים קבוצות של 15–20 צעירים שיוצרים אינטגרציה עם השכונה. אף שהם לא מקבלים מאיתנו עזרה כספית, כמו שכר דירה, הם מתחייבים לגור במקום לטווח הארוך ומתערים במינהל הקהילתי. אנחנו תומכים בהם באמצעות אנשי מקצוע".

 

רחוב בירושלים (ארכיון) רחוב בירושלים (ארכיון) צילום: עמית שאבי

 

ההשקעה בצעירים לא מתבטאת רק בפעילות העמותות. יותר מ־10 מיליון שקל מתקציב העירייה לשנה מופנים לטובת צעירי ירושלים. תורמת גדולה נוספת למיזמים של רוח חדשה היא קרן שוסטרמן ישראל. "אנחנו לא יכולים להשפיע על העיר מבחינה דמוגרפית", אומר דיוויד גאפל, מנכ"ל הקרן, "זאת כבר משימה לאומית. אנחנו מנסים עם המשאבים המוגבלים שלנו לחזק את העיר ולהפוך אותה לרלבנטית ליותר אנשים, ובוודאי לצעירים. לצעירים יש אפשרות לעשות שינוי. זאת הסיבה שאנחנו תומכים ברוח חדשה - הם לא חיכו שייתנו להם הזדמנות לשינוי. הם יזמו, ויוזמה היא אחד הדברים הבסיסיים שאי אפשר לקנות בכסף. ירושלים היא לא רק עתיקות ופולחן דתי. יש משהו בתרבות בירושלים, ואם רק נוכל לארגן אותה היא תהפוך למוקד לישראלים מכל הארץ".

 

למען מגוון תרבותי

 

שגב מספר כי בכל שנה 20 אלף סטודנטים חדשים מגיעים לירושלים. מתוך אותם סטודנטים, יותר מ־3,500 הם סטודנטים לאמנות, המהווים יותר ממחצית מהסטודנטים לאמנות בישראל. לכן הופכת ירושלים במהרה לבית גידול וטיפוח לאמנים צעירים. מזי"א, בתה של המחזאית עדנה מזי"א, מעידה על עצמה שספגה תרבות ואמנות כל חייה, וכיוון שכך נמשכה באופן טבעי לטיפוח מרכזי התרבות לצעירים בעיר. "כשבאתי לירושלים הייתי בהלם שיש פה פאבים וקולנוע", היא מעידה.

 

ב־2006 פנתה יו"ר האקדמיה למוזיקה ומחול לרוח חדשה, והפנתה את תשומת לב הצוות לכך שהסטודנטים לאמנות לא ממש מתעניינים בעמותה. כך הוקמה מחלקת "אמנים צעירים ברוח החדשה". "התחלנו עם אירוע פרינג' שלא היה כאן, ערכנו המון שיחות עם סטודנטים והבנו מה הצרכים שלהם", מספרת מזי"א. "אנחנו פועלים מול העירייה בנוגע למעבר של בתי הספר לאמנות למרכז העיר ולהנחות בארנונה לשכירת סטודיו. כמו כן, הקמנו קהילות אמנים שיוצרים ביחד. אנחנו משתדלים למצוא להם חללים משותפים ליצירה, ועוזרים עם התקשורת ביניהם לבין מוסדות".

 

הפעילות התרבותית לא נעצרת באמנים, אלא קשורה גם לצרכני תרבות. "ההנחה שארגנה העמותה לסטודנטים במינוי לתיאטרון ירושלים העלתה את מספר המנויים מ־900 ל־4,600 בתוך שנתיים", אומרת מזי"א, "אירוע 'שוטטות', שבו מעניקים לסטודנטים 50% הנחה על אלכוהול, הוא יוזמה שלנו. יש מפה, המקומות מסומנים בבלונים, האווירה טובה. ביום שלישי הקרוב יש אירוע שנקרא 'הגזוזטרה', שבו אמנים צעירים מופיעים מהשעה 20:00 על מרפסות ברחוב ש"ץ שבמרכז העיר".

 

עובדים במעבדה

 

תנופת האמנות בירושלים מורגשת בין השאר בזכות הקמת מרכז אמנויות הבמה "המעבדה" ואולפני האנימציה JVP Studio - שניהם ביוזמת אראל מרגלית, מייסד ומנהל קרן ההון־סיכון JVP. גם דן בוטיק, בית המלון המשקיף אל המתחם, נרתם למאמץ, ומציג סרטוני אנימציה ועבודות סטודנטים. בסוף השבוע יתקיים אירוע "דלתות נפתחות לאמנות" בשכונת בקעה־רבתי (www.baka.org.il), ובשבוע שעבר נפתח פרויקט התערוכות "מנופים" (www.manofim.org) זו השנה השנייה ברציפות.

 

ועם זאת, לדברי מזי"א הבעיה המרכזית היא שהמוסדות בבירה אינם מודעים לאמנים בתחומיה. לכן נולד לפני פחות מחודש "אינדקס האמנים", המציג באתר האינטרנט של רוח חדשה (www.new-spirit.org.il) 150 אמנים ממגוון תחומים. קרן ירושלים מעסיקה רק אמנים ירושלמים, וגם העירייה משתדלת. אלף עותקים של האינדקס חולקו למעסיקים פוטנציאליים בירושלים, וב־21.10 יתקיים במעבדה אירוע שבו יציגו את עצמם אמנים צעירים בהופעות בנות 10 דקות. "זה יהיה חיבור בין האלמנט האידיאולוגי לביקוש וההיצע", מסכמת מזי"א.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x