במת כלכליסט: ההזדמנות של המגזר השלישי

בימים אלו יצאה לדרך הקרן הממשלתית לסיוע לארגונים חברתיים. באמצעי התקשורת ובאתרי האינטרנט של משרדי הרווחה, הבריאות, הקליטה והחינוך פורסם קול קורא מקצועי ומפורט בנושא. לראשונה החליטה ממשלת ישראל על מתן סיוע חירום לעמותות ולארגונים חברתיים בהיקף חסר תקדים של 200 מיליון שקל

בהזדמנות זו ראוי להעלות כמה עובדות ונתונים שליקטנו לצורך הבנת המגזר השלישי. יצוין כי אין נתונים ממוסדים ואין בסיס מידע מקיף ועדכני, ממשלתי או אחר, בנוגע לפעילות המגזר. לפי הנתונים הקיימים, בישראל רשומים 25 אלף ארגוני מגזר שלישי, מהם כעשרת אלפים מחזיקים באישורי ניהול תקין וכ־3,000 עוסקים בעיקר בתחומים החברתיים.

היקף הפעילות השנתית של משרדי הממשלה החברתיים עומד על 125 מיליארד שקל, כ־20 מיליארד שקל מהם מופעלים על ידי המגזר השלישי. היקף המימון העצמי של הארגונים החברתיים מוערך ב־4 מיליארד שקל, מהם כ־2.5 מיליארד שקל כספי תרומות. ההערכה היא שבכלל הארגונים מועסקים כ־350 אלף איש.

השפעת המשבר

הארגונים החברתיים מתאפיינים בהתאם למהותם ולפעילותם, כגון מתן שירותים, סיוע משפטי וארגונים מעורבים. רבים מהם פועלים בשיתוף הממשלה או השלטון המקומי. חלקם אינם קשורים בפעילותם לכל גורם ממסדי. נוסף על כך, ניתן לציין שקיים מיעוט של התארגנויות בפריפריה ובמגזר הערבי, ומנגד ישנם הרבה ארגונים מקומיים קטנים, ובכללם עמותות המזון. מספר הארגונים בקרב המגזר החרדי גדול לאין שיעור מחלקם באוכלוסייה.

המשבר הכלכלי יצר מצב מורכב וקשה עבור ארגונים חברתיים רבים. מצאנו כי קיימת ירידה בהכנסות העצמיות שלהם עקב ההאטה במשק ויש ירידה משמעותית בהיקף התרומות שהם מגייסים - בעיקר בגלל תלותן הרבה של העמותות בתרומות עולם הפילנתרופיה היהודי בעולם ובפרט בארה"ב. גם הירידה והשחיקה המתמשכת בשער הדולר פגעו בעמותות. תוצאת המשבר מבחינה חברתית היא פגיעה בפריפריה, במגזרים חלשים ובמגזר הערבי.

בעבודת הצוות הבין־משרדי שעסק בנושא עלו שאלות רבות שנוגעות לעקרון הסיוע למגזר השלישי, למהותו ולדרכים ליישומו. בין היתר הועלו סוגיות ניהוליות, ארגוניות, משפטיות וכן סוגיות של צדק חלוקתי. נערך הליך של התייעצות ושימוע עם גורמים רבים, וממנו עלו בעוצמה כמה שאלות: האם נכון לממשלה ולארגונים להיכנס לתהליך של סיוע כזה? האם הסיוע לא יסכן את עצמאות המגזר השלישי ואת זהותו הארגונית? האם לא תהיה היחלשות במוטיבציה לגייס תרומות ומשאבים חיצוניים אחרים? והאם לא תיפגע יכולתו של המגזר השלישי לקיים את תפקידי הסינגור והסיוע המשפטי שלו ולהתעמת עם הממשלה?

סיכונים וסיכויים

תמיכה משמעותית בזמן משבר יוצרת סיכון מסוים להלאמה חלקית של המגזר השלישי. עלול להיווצר מצב של חוסר איזון, שיחליש את החברה האזרחית, דבר שאינו רצוי ואינו נכון בדמוקרטיה פעילה. למרות כל אלו, אני סבור שחובת הממשלה לסייע לארגונים חברתיים, תוך שמירה על עצמאותם וכמענה למצב החירום הכלכלי בלבד. צריך לשאוף לשימור יכולתם לפעול ולצמצם ככל האפשר פיטורי עובדים, שגורמים גם לאובדן ידע מקצועי חשוב. זה יהיה פסק זמן להיערכות הארגונים החברתיים ולגיוון מקורות המימון, לרבות הרחבת בסיס התרומות בארץ.

בטווח הארוך יש כאן הזדמנות אמיתית לטפל במגוון רחב של סוגיות: להסדיר את הדיאלוג בין הממשלה למגזר; לתת מענה לסוגיית הסיווג הארגוני; לספק שירותים על בסיס אוניברסלי; לטפח ניהול תקין, שקוף ודמוקרטי; ליצור דרכים לניהול הידע המקצועי ולהשבחתו. בקיומה של קרן הסיוע הממשלתית יש סיכון, אולם יש בה גם לא מעט הזדמנויות וסיכויים.