חיים של אחרים: אתר חדש מאפשר לבלוש בקלות אחרי גולשים
האתר snitch.name מאפשר לגולשים לקבל פרטים על גולשים אחרים משלל מנועי חיפוש, רשתות חברתיות ומאגרי מידע ממשלתיים - כל מה שצריך זה שם ושם משפחה
14:10
17.08.09
כשכתבה מאיה רופרט מאמר כנגד כוונתן של מדינות בדרום ארה"ב לחגוג את "חודש מורשת הקונפדרציה" (מדינות הדרום שפרשו מארה"ב במלחמת האזרחים – יצ"ג), היא הופתעה לגלות תגובות שטנה, שציינו את העובדה שהיא שחורה, פרסמו את תמונתה, וציינו את התרומות שהעלתה לקמפיין הבחירות של ברק אובמה. לרמת דיוק כזו על זהותה של רופרט הצליחו להגיע כותבי התגובותב באמצעות שימוש באתר snitch.name, כך מדווח הלוס אנג'לס טיימס.
האתר מבקש מהמשתמש לציין את שמו של האדם שעליו הוא רוצה לחפש מידע – שם פרטי ואחר כך שם משפחה – ועורך חיפוש אחרי השם בשורה ארוכה של אתרים. Snitch.name ("הלשן על שם") בודק, כמובן, את גוגל – אבל גם את כל הרשתות החברתיות הפופולריות, את אתר שיתוף התמונות פליקר, אתרי אוניברסיטאות ופרסומים אקדמאיים, אתרי "דפי זהב" למיניהם – ואתרים רשמיים של ממשלת ארה"ב, המתעדים עבר פלילי ומשפטי. האתר מציג את כל המידע שמצא בשורה של תיבות – תיבה לגוגל, תיבה לפייסבוק וכן הלאה - ומאפשר לעבור לתוכן התיבה בפתיחת טאב חדש בדפדפן.
מומחי פרטיות הביעו חשש כי האתר, ואתרים דומים, מסכנים באופן ניכר את פרטיותם של אנשים: רופרט מצאה בחיפוש שערכה על עצמה את כתובתה, כתובת אחותה וכתובת הוריה, כמו גם את הפרטים על רישומה בלשכת עורכי הדין. דוברי ה-World Privacy Forum ציינו שבעיה נוספת היא שמידע דיגיטלי קל ביותר להעתקה: גם אם הוא יוסר מהאתר שבו פורסם, אי אפשר להתעלם מהאפשרות שהוא הועתק ומופיע במקום אחר. מידע משפטי הוא מידע ציבורי, וככזה הוא מופיע במהירות ברשת, וללא אישור בית משפט אין אפשרות למנוע את פרסומו.
מומחי פרטיות אחרים הביעו דווקא אופטימיות: דוברת המרכז לדמוקרטיה וטכנולוגיה, אליסה קופר, אמרה שהעובדה שכל כך הרבה מידע מפורסם יוביל להגברת הניסיונות להגבילו. "הצרכנים הופכים למפיקים ומעלים את התוכן שלהם לרשת", אמרה קופר, "עם זה מגיע גם הדחף להיות מסוגל לשלוט במה שרואים אחרים".
