עבודה בעיניים: השופט שהפך עובדת לשפחה

זהו לא רק סיפור על התנהגות מעסיקים כלפי מהגרי העבודה שאותם הם מביאים ארצה כדי שיחליפו את חיתוליהם, ינקו את רצפותיהם, יקטפו את פירותיהם ויבנו את בנייניהם. זה לא רק סיפור על איך המדינה, שבחסותה מגיעים העובדים, מפקירה אותם בידי סוחרי אדם שגובים מהם סכומי עתק באופן לא חוקי.

כך התברר לאשה מהודו ששילמה למתווכים 7,000 דולר כדי שיסדרו לה עבודה כמטפלת בקשישה ישראלית. אחרי שגילתה שהיא נדרשת לעבוד סביב השעון, שהיא רעבה משום שבקושי נותנים לה אוכל, נתונה להטרדות מיניות מצד בנה של המעסיקה ונדרשת לנקות בלא תשלום את הבית שבו גר עם שמונת ילדיו, אחרי שתלונותיה לחברת כוח האדם לא הועילו - הודיעה המטפלת שהיא מתפטרת. בתגובה פנה הבן לבית משפט השלום בירושלים ודרש צו שיכפה עליה להמשיך לעבוד. זאת בטענה כי התחייבה לעבוד לפחות עד סוף 2009 וכי ההתפטרות תגרום נזק חמור לאמו בת ה־85.

באופן חסר תקדים, השופט עודד שחם נענה לבקשה, ונתן צו שבפועל אסר על העובדת להתפטר. "ניתן בזה צו אירעי המחייב את החברה ו/או את המשיבה (העובדת - ר"ס) להימנע מהפסקת הטיפול. תוקף הצו עד להחלטה אחרת", כתב ב־1 ביולי. בהתבסס על הצו, הודיעה חברת כוח האדם לעובדת שאסור לה לעזוב.

ייאמר להגנתו של השופט שלא ידע על תנאי העסקתה של המטפלת, אבל הוא גם לא טרח לברר. בהתבסס על דף אחד, בלא כל תימוכין אחרים, הורה, למעשה, לשלול את חירותו של אדם. זאת בניגוד להוראות החוק האזרחי והפלילי, כמו גם לפסיקות בג"ץ ולאמנות בינלאומיות שעליהן ישראל חתומה. למשל, חוק החוזים קובע שיש לאכוף חוזה אלא אם אכיפתו "היא כפייה לעשות, או לקבל, עבודה או שירות אישי".

בצר לה, פנתה המטפלת ל"קו לעובד". עורכת הדין חני בן ישראל מהעמותה פנתה לבית המשפט, וגוללה בפניו את תנאי העבדות של המטפלת. לדבריה, המטפלת נאלצה לישון עם הקשישה, זאת בניגוד לחוק המסדיר את תנאי עבודתם של עובדים זרים. היא נאלצה להסתפק בלחם וביוגורט שהביא לה הבן וכתוצאה השילה שבעה ק"ג בתוך חודשים אחדים. היא בקושי ישנה עקב סירובה של הקשישה להיעזר בחיתולים והצורך ללוות אותה פעמים רבות לשירותים. ונוסף על כל זאת - היא נדרשה לנקות את ביתו של הבן שלושה ימים בשבוע, לקפל כביסה ולשטוף את חדר המדרגות בבניין שבו הוא מתגורר.

שכרה הולן בקביעות והגיע רק ל־3,200 שקל בחודש, כ־15% פחות משכר המינימום החוקי לשמונה שעות עבודה ביום.

"ההחלטה נותנת ביטוי מוסדי מפורש לתפיסה האינסטרומנטלית הרווחת שלפיה עובדי סיעוד אינם בני אדם אלא כלי לסיפוק תכליות של אחרים", אומרת בן ישראל. לבנה של הקשישה היה זמן למצוא מטפלת אחרת. העובדת הודיעה לו חודש מראש על כוונתה לעזוב, אף שלא היתה חייבת לעשות כן. אלא שהבן, כתבה בן ישראל לבית המשפט, ביקש להפוך את המטפלת ל"שפחה חרופה ונרצעת". השבוע הודיע השופט שהצו הזמני פקע משום שהבן לא הגיש תביעה עיקרית, והורה לו להגיב לטענות "קו לעובד" עד סוף החודש.

בדיוק באותו שבוע שבו הבן פנה לבית המשפט, פרסם הביטוח הלאומי מחקר שבדק באיזו מידה מעסיקים מצייתים לחוק שכר מינימום. נמצא ש־14% מהעובדים מרוויחים פחות משכר מינימום לשעה, ומהגרי עבודה הם הפגיעים ביותר: 51% מהעובדים במשקי בית ו־42% מהעובדים שנמצאים בישראל פחות משבע שנים משתכרים פחות מהשכר החוקי. "במשקים שבהם ההגינות היא חלק בלתי נפרד מחיי העבודה, אין צורך בחוקים מסוג זה", כתבו החוקרים. "כללי ההתנהגות הם כאלה שאנשים, בין שהם מעסיקים ובין שמועסקים, מתנהגים לפי נורמות חברתיות נאורות". ועל כך יש להוסיף: "בין שהם שופטים".