פורסט ישראל מקימה חממת יזמים: "אנחנו רוצים את האנשים של המחר"

"הראש היהודי ממציא לנו פטנטים", אומר השיר ומשקף מציאות ישראלית אמיתית. כמעט כל ישראלי יטען כי הוא מרחק המצאה אחת מהמיליונים. הבעיה העיקרית עם רוב המיזמים היא שרובם נשארים בגדר פנטזיה ולעולם אינם מתממשים. בעיה אחרת מתרחשת בשלב ההוצאה לפועל של הרעיון; שיטת ה"סמוך" הישראלית הידועה לשמצה גוררת אחריה תכנון לקוי, היעדר תוכנית עסקית, בעיות משפטיות וכדומה.

קבוצת פורסט ישראל נוסדה לפני כחודש בדיוק בשל כך. מטרת הקבוצה לתת מענה מקצועי לכל הבעיות שהיזם המתחיל נתקל בהן, ולהפוך את רעיון המיליון לכסף ממשי. היא מאגדת בתוכה חמש קבוצות ממגוון תחומים במשק: היועצים הכלכליים ומייסדי החברה אילן פלטו ויוסי אלון, משרד הפרסום באומן בר ריבנאי באמצעות החברה־הבת אקספרט, מכון המחקר השיווקי והייעוץ האסטרטגי גיאוקרטוגרפיה ומשרד עורכי הדין המוביל גורניצקי ושות'.

למעלה מימין: אילן פלטו ויוסי אלון; למטה מימין: יסמין מרחב, רינה דגני ועו"ד איתי גפןצילום: עמית שעל

לפי נתוני החברה, בישראל מוקמות מדי שנה כ־50 אלף פעילויות עסקיות חדשות. רק 30% מהן שורדות את חמש השנים הראשונות. "ליזם בתחילת דרכו יש רעיון, אבל ברוב המקרים חסרים לו ידע או קשרים", אומר יוסי אלון, "הוא לא יודע אם העסק כדאי, ומה שקורה הוא שהיזם מתחיל לעשות כל מיני קומבינות כדי לחסוך, מה שלהערכתנו פוגע בהצלחתו. אנחנו בעצם אומרים: 'אנחנו מכירים את הנקודה שבה אתה נמצא, ההתחלה הכי קשה, אבל אנחנו פה כדי לעזור ולהגיד לך אם כדאי לך בכלל לצאת לדרך'. אני מכיר לא מעט אנשים שהוציאו עשרות אלפי דולרים ובזבזו מאות שעות, בזמן שיכלו לעשות בדיקה רצינית ולהבין שלא כדאי להם להמשיך".

מענה לעסקים הקטנים

פורסט מבצעת ניתוח היתכנות ראשוני של כל המיזמים המוצגים בפניה. אם היא ממליצה על המשך פעילות, זוכה היזם לסל שירותים הכולל סקרי שוק, אסטרטגיה שיווקית ומיתוגית, ליווי משפטי ופיננסי, ליווי ניהולי ואף סיוע בגיוס ההון הנדרש. "יועצים כלכליים לא חסרים בישראל", אומר אילן פלטו, "אבל הערך המוסף שלנו הוא שיתוף פעולה עם גופים רציניים וחזקים במשק. היום אפשר להוריד טמפלטים של תוכניות עסקיות באינטרנט, אבל לא כל היזמים יודעים לפתור בעיות משפטיות של פטנטים, קניין רוחני וכד'. אנחנו מטרייה אחת המאגדת תחתיה את כל הנושאים".

עו"ד איתי גפן ממשרד גורניצקי טוען כי אחת המטרות של משרדו בהצטרפות לקבוצה היתה הצורך לסייע לעסקים קטנים ובינוניים בתחילת דרכם. "המדינה יודעת לסייע לעסקים גדולים שנמצאים בקשיים, אבל רוב רובם של העסקים בישראל הם קטנים ובינוניים, ולהם אין מענה". רינה דגני, מנכ"לית ומייסדת קבוצת גיאוקרטוגרפיה, מחזקת את טענתו. "עסקים גדולים יכולים להיעזר בבכירים מכל התחומים שיריצו בשבילם בדיקות. יש גופים קטנים יותר שאין להם אבא. וכאן אנחנו נכנסים לתמונה".

לדברי יסמין מרחב, מנכ"לית חברת באומן בר אקספרט, הגוף החדש יועיל לא רק ליזמים אלא גם למפרסמים. "באים אליי יזמים עם רעיונות, ואני אומרת להם 'רגע, יש לכם תוכנית עסקית?'. הם אומרים לי 'כן'. אני שואלת 'ובתוכנית העסקית יש כסף לתקשורת שיווקית?', והם אומרים לי 'לא'. אז איך תכננתם את הכל? איך ישמעו עליכם? הם לא יודעים. מצד שני, באו אליי יזמים שכבר התחלנו לעשות להם תוכניות פרסומיות, ופתאום גילינו שיש בכלל בעיה משפטית. כל העבודה שלי ירדה לטמיון כי הם לא התייעצו קודם עם עורכי דין. כשחברה כמו פרוקטר אנד גמבל מגיעה ארצה לא צריך לדאוג להם, אבל כשמגיע ארצה יזם עם רעיון יפה מתחום הקוסמטיקה צריך לבדוק את השוק. צריך לעשות פאנלים של נשים שיבדקו את המוצרים. אלה שלבים שאי אפשר שלא לעבור אותם".

מחפשים את החיבור

חברי הקבוצה אמנם מעוניינים לספק עזרה ליזמים המתחילים, אך גם מתכננים בעתיד לקטוף את הפירות. כל אחד מהגופים המשתתפים בפרויקט הצהיר כי הקצה למענו כ־100 אלף דולר. הסכום הכולל בקרן עומד על 400 אלף דולר, ומתוכו מסובסדות הבדיקות הראשוניות. "אנחנו בעצם נהיה שותפים עם היזם והמיזם באקוויטי ובחלוקת הכנסות עתידיות, אבל לא בתשלום בשלב הראשון", מסביר פלטו, "שלב הבדיקה הראשוני מסובסד ברובו על ידי פורסט ישראל, אך כרוך בהשקעה ראשונית של 4,000 שקל של הפונים. אנחנו אמנם נטפל במסמכולוגיה והתקנון, אבל תשלום האגרה לרשם החברות יהיה על חשבון היזם".

מהשנה השנייה תקבל פורסט אחוז ממחזור המכירות ומהרווחים של המיזם. "אנחנו בכוונה לא מעוניינים לנקוב במספרים מדויקים", אומר אלון, "לכל מיזם נתאים את התשלום לפי מידת ההשקעה. סדרי הגודל של האחוזים יגיעו עד 3% מההכנסות ועד 20% מהרווחים. השליטה וניהול יישארו בידי היזם. אנחנו מלווים אותו ומגדלים אותו, אבל לא מתכוונים לנהל את המיזם במקומו. ברגע שהוא לא יצטרך אותנו, הוא ימשיך לבד. אנחנו לא מגדירים מראש עד מתי הוא ישלם לנו, כי צריך להביא בחשבון שזהו תהליך מאוד גמיש. אי אפשר לקבוע לו"ז".

אך לא כל מי שפונה אליהם אכן יזכה לליווי. "יש שני שלבים לפסילות", אומר פלטו, "השלב הראשון הוא שלב הבדיקה והמחקר, שבו אנו בודקים פוטנציאל וגודל. השלב השני הוא היזם עצמו והנושא. אנחנו עוברים על קורות החיים של היזם, ובוחנים את הרצינות שלו. גם הנושא מעניין אותי.

בשבוע שעבר, למשל, פסלנו הצעה של צעצועים למבוגרים כי פשוט לא התחברנו לזה". ומרחב מוסיפה: "הבעיה שלה היתה שלא היה חידוש".

אלון אומר שפורסט מחפשת מיזמים בעלי חזון, שיכולים לגדול לעסק בינוני ומעלה, ושאינם נופלים תחת קטגוריה מסוימת. דגני מוסיפה כי הביוטק והמוצרים הירוקים הם נושאים חמים היום, שיהפכו לפופולריים יותר בעתיד. "המון אנשים ביקרו בתערוכה של דברים ירוקים בחו"ל, ורוצים לייבא אותם לארץ", היא מספרת, "אין להם מושג אם יש לזה שוק. את הדברים הללו נוכל לדעת מתוך מערכות המידע של גיאוקרטוגרפיה".

לדברי אלון, בחודש האחרון היו לא מעט פניות, רובן מפה לאוזן וחלקן דרך פרסום באינטרנט. "צריך לציין שחלק מהפניות בפירוש לא רציניות. יש רעיונות של אנשים שנשמעים על גבול ההזוי. למרות זאת, אנחנו לא מזלזלים ומשיבים כי לפחות על פי הבדיקה שלנו, אנחנו לא רואים עצמנו מתחברים. מצד שני אפשר לומר שיש פעילויות מאוד רציניות שהגיעו אלינו: אנרגיה סלולרית בנגב, מערכות למים בגלל משבר המים שיש בארץ. יש לנו לקוח שעוסק בכלל בזירת מסחר מקוון עולמית, ובכלל לא עוסק בישראל. הוא למעשה מהווה צינור בין פלטפורמות אינטרנט לבין תוכנות מסחר".

בזכות המשבר

חברי פורסט ישראל מספרים על מיזמים נוספים שהלהיבו אותם, אבל דורשים עוד עבודה רבה, ומהם אפשר ללמוד על הקשיים הצפויים לכל יזם. "פנו אלינו עם מיזם של עיר ילדים, המבוסס על מודל שפועל בווילנה", מספרת דגני, "בעיר הזו הילדים עושים את כל הפעולות שמבוגרים עושים. יש בנק, סופרמרקט, תחנת דלק. כל ילד מקבל סכום כסף מסוים, וצריך להתנהל איתו במשך כל היום. הוא יכול לקנות המבורגר, ואם נגמר לו הכסף הוא יכול לעבוד בסופרמרקט. היינו צריכים לבדוק את ההיתכנות הכלכלית של פרויקט כזה: כמה אנשים יבואו אליו, איפה לפתוח אותו, האם מבחינה משפטית מותר לפתוח עסק כזה, מאחר שמדובר בילדים, איך לקרוא לו — הרי כבר יש מקום בישראל שנקרא עיר הילדים. היתה בעיה נוספת של מימון. היזמים אמנם באו עם כסף, אבל היו צריכים עוד. לא להכל אנחנו יכולים לספק פתרונות".

מרחב מספרת על מיזם אחר. "באו אליי צעירים מאוד מוכשרים עם רעיון לזירה אינטרנטית למכירת אלכוהול בזול. כמו זאפ של המחשבים. זה היה רעיון יפה, והם ידעו להקים אתרים, אבל לא היה להם מושג שהם צריכים לגייס הון להקמה והון אנושי למכירות. הם אפילו לא ידעו שהם צריכים ייעוץ משפטי, כי הם היו בטוחים שאפשר למכור הכל באינטרנט. ההיתכנות הכלכלית לא נבדקה: האם אנשים רוצים לשנות הרגלים? אולי קניית אלכוהול דרך האינטרנט נכונה לארצות גדולות עם מרחקים, אבל לא למדינה כמו ישראל, שהכל בה קרוב? זו דוגמה למיזם שאין לו זמן. אם אתה לא תרים את הפרויקט הזה, מישהו אחר יעלה עליו".

לשאלה אם חכם להשקיע במיזמים בימי משבר כלכלי, עונה פלטו שדווקא בזמן פיטורים בהייטק ובפיננסים, יש מאגר כוח אדם איכותי שיושב בבית ומתבזבז. מרחב מסכימה שזה בדיוק הזמן להשקיע כסף. "כל משתתפי הפרויקט עברו מיתון או שניים, וכעת אנחנו בשלים יותר", היא אומרת. "מיזמים כאלו שומרים אותך מאוד חד. אתה פוגש רעיונות חדשים ואנשים צעירים, וזה מרתק. אני הייתי רוצה לפגוש את הליאון קופלר הבא (יו"ר מועצת המנהלים של סופר־פארם). כשהוא הגיע לבאומן בר, החברה שלנו ושלו היתה קטנה וצמחנו יחד. כולנו רוצים לפגוש את האנשים שיום אחד יהיו גדולים".