$
משפט

פרשת קרטל המעטפות: ביהמ"ש העליון קיבל את ערעור המדינה

ביולי 2007 הורשעו יצרניות המעטפות גברעם, דפרון, אמקה, ומנהליהן, בעבירות על חוק ההגבלים העסקיים בשל השתתפותם בקרטל בין השנים 2002-1995. על הנאשמים הוטלו עבודות שירות, והמדינה ערערה על קולת העונש. העליון החליט להרשיע את הנאשמים בביצוע הקרטל בנסיבות מחמירות והחמיר בעונשים

איתי הר אור 13:5106.07.09

בית המשפט העליון קיבל היום (ב') את ערעור המדינה על הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי בתיק קרטל המעטפות. ביולי 2007 הורשעו יצרניות המעטפות גברעם, דפרון, אמקה, ומנהליהן, בעבירות על חוק ההגבלים העסקיים בגין השתתפותם בקרטל בין השנים 2002-1995, במסגרתו תיאמו מכרזים, חילקו ביניהם

את השוק ושילמו לייבואן מעטפות בתמורה להפסקת התחרות מהייבוא.

 

בדצמבר 2007 הוטלו על הנאשמים עונשי מאסר בעבודות שירות, לתקופות שנעות בין 6 חודשים ל-60 ימים וכן קנסות בסך עשרות אלפי שקלים למנהלים, ובסך 180 -250 אלף שקל לחברות. רשות ההגבלים העסקיים ערערה על זיכויים של הנאשמים מביצוע עבירות על חוק ההגבלים העסקיים בנסיבות מחמירות וכן על קולת עונשם של הנאשמים.

 

שופטי בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן ויורם דנציגר, קיבלו את ערעור המדינה והרשיעו את הנאשמים בביצוע הקרטל בנסיבות מחמירות, שהן חלקן ומעמדן של החברות הנאשמות מכלל שוק המעטפות, משך הקרטל, והשימוש בטכניקה קרטליסטית מסוג תיאום מכרזים של רשויות ציבוריות.

 

בית המשפט העליון קבע כי "אין לקבל מכל וכל את טענת הנאשמים, כי העבירות בהן הורשעו מצויות ברף התחתון של מדרג העבירות בתחום. הקרטל הנידון נעשה בנסיבות מחמירות. אכן, נפגשנו בעבר בקרטלים חמורים יותר... אולם דומה כי מבחינת פרמטרים אלה ואחרים, בהם משך הזמן, גודלן של החברות בענף, והיקף התיאומים שנעשו, שמור לקרטל זה 'מקום של כבוד' גם בדירוג החומרה".

 

בית המשפט קובע כי "אכן, תחרות חופשית היא ערובה ומנוע, כמו גם אות לכלכלה בריאה בה מובטח לצרכנים המוצר הטוב ביותר במחירו האמיתי – כפי שקבעוהו כוחות השוק – באופן המשקף לאשורו את הביקוש למוצר. תחרות בין יצרנים מחייבת עמידתם התמידית על משמר יעולו של המוצר ופיתוחו למען לא יפגרו אחרי מתחריהם, והיא המובילה ליישומן ופיתוחן של טכנולוגיות חדשות ולניהול משאבים חסכני ויעיל, החיוניים לפעילותו ולצמיחתו של המשק".

 

בית המשפט העליון אף החמיר בעונשיהם של המעורבים בפרשה. על ירון וול, מנהלה של גברעם נגזר קנס של 50 אלף שקל במקום 30 אלף שקל. על גברעם ושותפות גברעם הוטל קנס של 300 אלף שקל במקום 180 אלף שקל שגזר המחוזי. על יוסף דוברובסקי, מנהלה של דפרון, נגזרו חמישה חודשי עבודות שירות, והקנס בעניינו הוגדל ל-150 אלף שקל במקום 90 אלף שקל. בית המשפט העליון החמיר בעונשו של שרגא וייס מאמקה מעטפות, וגזר עליו שלושה חודשי עבודות שירות במקום שישה ימים, וכן הגדיל את הקנס מ-30 אלף שקל ל-50 אלף שקל.

 

ממשרד עיני ליטבק ושות' וממשרד ארליך רוזן ושות' שייצגו את גברעם ואת מנהלה ירון וול, נמסר בתגובה: "בית המשפט קיבל את עמדתנו וקבע כי אי ביצוע ההסדר בפועל מהווה שיקול לקולא בעת גזירת העונש, כי מחירון מתואם לא יצא בסופו של יום אל השוק, וכי לא הוכח הנזק הנטען. בית המשפט קיבל את עמדתנו כי מדובר בקרטל שנולד מתוך מצוקה עמוקה, והשתכנע כי בנסיבות המיוחדות של העניין נכון להסתפק בעבודות שירות".

 

המדינה יוצגה על-ידי עו"ד בועז גולן, היועץ המשפטי של רשות ההגבלים העסקיים, ועו"ד מיכל כהן, סגנית היועץ המשפטי של הרשות. 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x