מאחורי הקלעים של פרויקט בית הספר לרפואה החמישי בישראל

הסיפור של יורם רביב, יועץ מיוחד לשר לפיתוח הנגב והגליל, ממחיש עד כמה הכל בחיים הוא עניין של עיתוי. אחרי 20 שנה בתפקידים מבצעיים בשב"כ, פרש רביב מהשירות וחיפש את דרכו באזרחות. פגישה עם שי פרץ, המנכ"ל והמייסד של חברת המוקדים הטלפוניים תקשוב, המעסיק הגדול ביותר בגליל, הובילה אותו לתפקיד מנהל השיווק והפיתוח העסקי של החברה. רצה הגורל וכמה ימים לאחר מכן שמע רביב מידידתו אפרת דובדבני, אז מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל בראשותו של שמעון פרס (כיום היא מנכ"לית בית הנשיא), שפרס מזמן מפגש מיוחד בלשכתו עם בכירי המשק - חיים סבן, דן פרופר, יוסי רוזן, דב לאוטמן ואחרים. מטרת המפגש היתה דיון בשאלה כיצד מעבירים תעסוקה לגליל.

"אמרתי לה", נזכר רביב (48), "שאפשר להרים חללית לירח מכמות האגו שיהיה סביב השולחן, אבל מקום תעסוקה אחד לא ייצא מזה. ביקשתי ממנה: 'תני לי ולפרץ להיות בדיון ולספר איך הוא הצליח להקים בכרמיאל מוקד שירות עבור שירותי בריאות כללית ובו 1,500 עובדים"'.

יורם רביב צילום: יובל חן

שבוע לאחר מכן מצא עצמו רביב יושב בחדר אחד עם כל ראשי המשק. רגע לפני שרשות הדיבור עברה לפרץ, הרגיש רביב לחיצה על רגלו. "פרץ אמר לי שהוא פוחד לדבר", אומר רביב, "זו היתה הרמה להנחתה. אז הישרתי מבט אל פרס, ואמרתי לו שהדיון הזה הוא עקר, ושלא תצא ממנו שום תעסוקה בגליל. פתאום אנשים זזו באי־נוחות. ואז אמרתי - תראו מה עשה בחור צעיר וככה עושים את זה נכון".

רביב החליט לעשות פרובוקציה. "אמרתי לפרס שאני מתחייב בפניו שבתוך שנה מהיום תקשוב תקים אתר חדש בגליל עם 500 מקומות תעסוקה. לא היה לי אז מושג על מה אני מדבר, לא היה לי לוקיישן ולא לקוח, אבל אני יזם ופרויקטור, זה מה שאני יודע לעשות בחיים. שנה ושבוע אחרי הדיון הזה, אני ופרס עמדנו יחד על הבמה בעכו בטקס חניכת מרכז הזמנת התורים של מכבי שהקימה תקשוב".

"לובינג אקטיבי"

כך נולד הקשר של רביב עם פרס. לפרס היה אז חזון - הקמת בית ספר חמישי לרפואה בגליל, שיכלול לצדו מכון מחקר מתקדם, קריית ביוטק ומדעים וגם 1,500 יחידות דיור. בתחילת יולי 2007, שבוע לפני מינויו של פרס לנשיא, הוא זימן את רביב לפגישה והציג בפניו את הפרויקט. "הוא התבטא באמירות מאוד אמוציונליות - מהפרויקטים החשובים בחיי, הפרויקט היחיד שיכול להציל את הגליל וכו'", אמר רביב, "הוא סיפר שהוא מאוד מתוסכל, כי הוא עוסק בזה יותר משנה אבל לא מצליח ליצור סינרגיה בין כל הגופים הממשלתיים והחוץ־ממשלתיים". רביב שאל את פרס מה הקשר שלו לעניין, ופרס השיב: "ראיתי אותך בעבודה, וזה מה שאני מחפש".

רביב היה המום. לרגע הוא גמגם, אבל לא יכול היה שלא לתת תשובה חיובית. "אז יצאתי למעלית, הסתכלתי במראה ואמרתי לעצמי, מה אתה אידיוט ושרלטן?", הוא נזכר, "48 שעות לאחר מכן לא ישנתי. נכנסתי לכל מקור מידע אפשרי - ואיסוף מידע זה הרי המקצוע שלי - ופתאום התברר לי שהחיים שלי הרבה יותר פשוטים. היחידים שיכולים להחליט בנושא הם המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה), שבמקרה מתכנסים בתוך שבועיים לדיון סופי, אחרי שתי ועדות שעסקו במחסור ברופאים".

לדברי רביב, אז שלטו שתי גישות שונות: לפי הראשונה, יש להקים בית ספר חמישי לרפואה, אם כי אז כלל לא דובר על הגליל. לפי השנייה, יש להרחיב את ארבעת בית הספר הקיימים, באוניברסיטת תל אביב, העברית, בן־גוריון והטכניון. "התברר לי שמרבית חברי המל"ג תומכים בהרחבת בתי הספר הקיימים", מספר רביב.

הוא החליט ליישם את מה שמלמדים בשב"כ. "קודם כל מיפיתי את כל 25 חברי המל"ג, ובניתי תיק אישי לכל אחד מהם. למדתי מה הרקע שלהם, האג'נדה שלהם, מי האנשים הקרובים אליהם ולוחשים, מה האימייל והטלפון הנייד של כל אחד מהם. רובם המכריע לא ידעו אז שאני קיים בכלל, אבל לפתע הם החלו לקבל טלפונים ממני ומכל מיני אנשים. עשיתי איזה 60–70 פגישות בעשרה ימים. זה היה ממש לובינג אקטיבי. ניסחתי גם מכתב לראש המל"ג, שרת החינוך דאז יולי תמיר, והחתמתי עליו את כל ראשי הרשויות בגליל".

"אילוזיה של צימרים"

זה אכן הצליח. ב־17 ביולי 2007 התכנסה מליאת המל"ג והחליטה פה אחד על הקמת בית הספר החמישי לרפואה בגליל. "האנשים האלו לא בנקל מקבלים החלטות שלא בהתאם לאינטרס שלהם, אבל הצלחנו לשנות את דעתם", מספר רביב.

רביב רואה בפרויקט מגנון שיעצור את בריחת הצעירים היהודים מהגליל, יתרום לפיתוח התעסוקה וגם יכשיר רופאים חדשים."היום יש 24 מחלקות בבתי החולים בגליל כולו שמאושרות ללימוד רפואה, ונדרשות 40 מחלקות", הוא אומר, "כאשר ההפרש הזה יושלם, שירותי הרפואה בגליל יתפתחו באופן דרמטי, מה שיהווה אבן שואבת לאנשים לבוא לגור פה. גוש דן הוא כמו בולען שמושך את כל הצעירים אליו. אין תעסוקה בגליל, יש אילוזיה - צימרים, נוף, ירוק, אבל בפועל יש רגרסיה קשה מאוד".

הוא ממשיך ומתאר את הפרויקט: "בבית הספר ילמדו כ־400 סטודנטים לרפואה בכל רגע נתון, כלומר מספר הרופאים החדשים בשנה יגדל ב־20%. מעבר לכך, ייווצרו מאות משרות אקדמיות, ועוד אלפי משרות לא אקדמיות. אפשר להציל כלכלית וחברתית את חבל הארץ הזה, להפוך אותו לחזק כדי שיוכל להתמודד עם האיומים מצפון, ועל הדרך גם לחזק את הדו־קיום הישראלי־ערבי. היום בגליל יש אוכלוסייה ערבית איכותית, משכילה אבל מתוסכלת מאוד כי אין לה מקומות עבודה. אני אומר לך את זה כאיש שב"כ - זו פצצת מימן שמונחת לפתחנו. אם ניצור בשבילם תעסוקה, נחזק את הזיקה שלהם למדינה. לכן ברמה הלאומית זו מטרה משמעותית".

העזרה של בלינקוב

מאז החלטת המל"ג, כבר הוקצה שטח בן 3,200 דונם במורדות צפת לעיר הרפואה. מדובר בשטח גדול פי ארבעה מהשטח הכולל של אוניברסיטת תל אביב. הממשלה תצטרך להשקיע בפיתוח התשתיות העיקריות, והזכיין האקדמי שייבחר יצטרך לגייס כספים מתורמים כדי לבנות עליו קריה אקדמית, בסכום המוערך ב־100 מיליון דולר. "ברגע שהממשלה תעשה את חלקה, להביא 100 מיליון דולר מתורמים זה קלי קלות", משוכנע רביב, "אבל אם לא תהיה מחויבות ממשלתית, אף תורם לא ישים את הכסף".

רביב הצליח לרתום לחזון את משרד הבריאות, החינוך והשיכון, אולם הקושי העיקרי שלו הוא האוצר. "אגף התקציבים זה המחסום המרכזי. אם הפרויקט תלוי בו, הוא בחיים לא יקרום עור וגידים", נאנח רביב. את ראשי האגף הקודמים, קובי הבר ורמי בלינקוב, דווקא הצליח לשכנע. את ראש האגף התקציבים החדש אודי ניסן טרם פגש, אולם לדבריו הבעיה נעוצה דווקא בפקידים מתחתיהם.

"עד שנכנסתי לפרויקט הזה לא ידעתי מה זה המושג נערי אוצר", אומר רביב. "הם רואים הכל דרך החור של השקל, ומבחינים רק בדברים שניתן לכמת כלכלית כאן ועכשיו. חזון לא נכנס לאוצר, אבל אני מבין את זה, הם שומרי הקופה. ומבחינתם כל מי שמגיע אליהם בא לגזול את כבשת הרש".

כדי להדגים זאת, רביב מספר על הפגישה שערך עם השר הקודם לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי אצל בלינקוב. "הצגתי את התוכנית, וישב שם רביב סובל, המשנה לראש האגף, אדם דומיננטי שמתנגד נחרצות למיזם. באיזשהו שלב רמי בלינקוב דפק על השולחן, הסתובב אל סובל, ואמר לו: 'שמעתי אותך, אני הולך לשבור לכם את הדיסקט, תקשיבו לו'".

בתום אותה פגישה שאל בלינקוב את רביב כמה יעלה הפרויקט. רביב ענה לו שכדי לספק תשובה לכך נדרשים כמיליון שקלים כדי להכין תוכנית. בלינקוב אישר את הסכום למשרד לפיתוח הנגב והגליל, אלא שעד היום טרם הוציא המשרד מכרז לביצוע העניין. "אני מקווה ומניח שבתקופת סילבן שלום במשרד זה יקרה", אומר רביב, "הוא האיש שהסיפור הזה מונח על כתפיו, ואני חושב שעם הניסיון שלו כשר אוצר הוא יוכל לדחוף את זה קדימה. הפרויקט יתרום לגליל יותר מאשר עיר הבה"דים לנגב".

היעד: 10–12 שנים

במרץ התרחש צעד נוסף: הממשלה החליטה על הקמת בית הספר לרפואה בגליל. אך רביב לא הסתפק בכך, אלא פעל במלוא המרץ כדי לגלם את ההחלטה גם בתקציב. הימים ימי החלפת הממשלה. צוות מאה הימים של נתניהו הוקם, ולרביב היה ברור מי האיש החזק שאיתו צריך לסגור עניינים. "ישבתי עם היועץ הכלכלי של ביבי, אורי יוגב, בכמה פגישות אישיות, חלקן על כוס קפה, חלקן על כוס יין, ורתמתי אותו לחלוטין לנושא. אמרתי לו - תדאג שיהיה כסף צבוע בתקציב לזה. חברת שלדור ביצעה למעננו בדיקה, וקבעה מה דרוש לבתי החולים בגליל כדי לשמש כבסיס להוראת רפואה. הם בדקו כמה חסר כדי להקים כיתות, חדרי וידיאו קונפרנס, חדרי מנוחה לסטודנטים, ומצאו שמדובר ב־60 מיליון שקל. הצגתי את זה ליוגב, וזה עבר, וכך נפלו לתקציב משרד הבריאות 60 מיליון שקל שהם אפילו לא ביקשו".

בשבוע שעבר נרשמה אבן דרך נוספת, כאשר שתי המתחרות על הקמת בית הספר לרפואה בצפת, אוניברסיטת בר־אילן ואיחוד בין הטכניון ואוניברסיטת חיפה, הגישו את הצעותיהן לוועדה שמינתה המל"ג. הוועדה אמורה להחליט עד סוף השנה מי מבין השתיים תזכה להקים ולהפעיל את בית הספר ולקבוע גם מה יהיה אופיו.

הטכניון־חיפה מציעים תוכנית ארבע־שנתית כמו בארה"ב, שללימודים בה יתקבלו בוגרי מדעי החיים. בר־אילן מציעים גם תוכנית ארבע־שנתית וגם תוכנית רגילה. התכנון הוא להתחיל את הלימודים כבר בעוד שנתיים, באוקטובר 2011 - בבתי החולים עצמם, שכאמור ישודרגו, ותוך שימוש זמני במכללת תל־חי או במכללת צפת.

לדברי רביב, עד סוף השנה גם אמורה לקום מינהלת שתסנכרן בין כל הגורמים ותקדם את הפרויקט. בינתיים רביב נפגש עם פרס אחת לחודש ומעדכן אותו בתהליך. "אני נכנסתי לסיפור הזה כאאוטסיידר שלא מבין בכלום", אומר רביב, "אבל באתי עם תחמושת אחת מנצחת - להט ונחישות. כאשר הגעתי למשרדי הממשלה בפעם הראשונה הם הסתכלו עליי ואמרו: 'הבן אדם משוגע'. אבל ככה זה עובד, אי אפשר להקים היום במדינת ישראל פרויקטים חזוניים בלי לקפוץ לבריכה, כמובן תחת הנחת עבודה שיש שם מים. אני מאמין שבסוף זה יקרה. בתוך 10–12 שנה הפרויקט יהיה גמור, ואני מייחל לכך שהנשיא פרס יזכה לראות אותו מושלם עוד בחייו".