עבודה בעיניים: דרושים: מעסיקים לבעלי מוגבלויות

כ־18% מהישראלים לוקים במוגבלות פיסית, נפשית או שכלית כלשהי. אף על פי ששיעורם גבוה יחסית לממוצע במדינות ה־OECD, שיעור המועסקים מתוכם נמוך מאשר במדינות המפותחות. מקרב בעלי המוגבלויות בני 20–64, כ־40% מתוכם תלויים לחלוטין בקצבאות מהביטוח הלאומי ומשרד הביטחון. מדובר ב־275 אלף איש. מספר דומה מועסקים במשרות חלקיות ובשכר נמוך. זאת אומרת, יותר מחצי מיליון בני אדם נדונים לחיי עוני ותלות.

עתה, אחרי שנים ארוכות של סחבת, ממשלת ישראל מתמודדת סוף סוף עם אחד האתגרים המורכבים ביותר שניצבים כיום בפני מדינת הרווחה: שילוב אמיתי של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה. בחודש הבא תיכנס לתוקף רפורמה שמטרתה להגדיל את מספר העובדים עם מוגבלות. אחד ממרכיביה המרכזיים מחסל את "מלכודת הקצבאות" שכופה אבטלה על נכים רבים מחשש שאם ישתכרו מעבר לסכום מסוים, קצבתם תישלל. מעתה יגדל במידה ניכרת הסכום שאדם יוכל להשתכר מבלי שיסכן את קצבתו. סכום הקצבה אמנם יפחת בהדרגה ככל שהשכר יגדל, אבל הנכה יוכל בכל עת לשוב ולקבל קצבה מלאה אם לא יסתדר בעבודה.

נוסף על כך, הממשלה גם מסבסדת התאמה של מקומות עבודה - למשל, היא משתתפת בעלות התקנת מעלונים, מערכות הגברה לכבדי שמיעה, שיפוץ שירותים כדי שיכילו כסאות גלגלים, ועוד. כצעד משלים, הממשלה חוקקה חוק שמאפשר לשלם לאנשים עם מוגבלות שכר מינימום מופחת בהתאם ליכולתם ותפקודם שנקבעים על ידי מאבחנים מקצועיים.

אבל במשרדי הממשלה ובעמותות מתנהל ויכוח סוער בשאלה אם צריך לתת למעסיקים פרטיים תמריצים נוספים באמצעות הקלות מס או תשלום ישיר כדי שיעסיקו אנשים עם מוגבלות. לדברי אמיר טל, המנהל תוכנית הסברה לאומית להעלאת מודעות לפוטנציאל בהעסקת אנשים עם מוגבלות, המדינה צריכה לתמרץ מעסיקים כדי לפצות אותם על ההשקעה והזמן הנדרשים מהם - וגם לבטא את החשיבות שהיא מייחסת לנושא. תוכנית ההסברה בראשותו, "מעסיקים רואים מעבר", הושקה לפני חודשים אחדים וכוללת מפגשים במקומות העבודה, שאותם מעבירים אנשים שמתמודדים עם מגבלה. הללו מספרים על השתלבותם בשוק החופשי. בעוד כשבוע, ב־7 ביולי, יתקיים במסגרת התוכנית (במסעדת "ספגטים" בהוד השרון) כנס ראשון מסוגו למעסיקים.

לעומת זאת, בני פפרמן מהתמ"ת, ראש המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות, מתנגד לתמרוץ מעסיקים. "אנחנו לא מובילים קו של חסד או רחמים", הוא אומר, "מעסיקים צריכים להבין שהעסקת אדם עם מוגבלות היא נכס. כל מי שתומך בתמרוץ מעסיקים צריך להבין שזה יבוא על חשבון הכשרה ושדרוג של העובדים". לדעתו, באמצעות כלים כגון הכשרה מקצועית וסבסוד מעונות יום לילדי עובדים, ניתן להוסיף עשרות אלפי אנשים עם מוגבלות למעגל העבודה.

פפרמן אומר שנדהם מתוצאות של סקר שביצע בקרב מעסיקים: כ־9,000 מהם, 5% מהעסקים בישראל, דיווחו שהם מעסיקים אדם עם מוגבלות. מנתונים שהתקבלו בעבר, מספרם לא עלה עם השנים. "הבעיה היא לא בהעלאת מודעות מעסיקים, הבעיה היא בשימור מעסיקים", הוא אומר. "אילו ידענו כיצד לשמר, היו עכשיו עובדים עם מוגבלות ב־10% מהעסקים בישראל", הוא אומר. המפתח, לדעתו, הוא ליווי ותמיכה צמודים של עובדי שיקום ורווחה במקומות עבודה.

אחד מ־9,000 המעסיקים שכן משלבים בעלי מוגבלויות היא רשת הום סנטר. הרשת מעסיקה 65 עובדים עם מוגבלויות שונות. "נוכחותם מחייבת את כלל העובדים להיות רגישים יותר לסביבתם, ובכך גם מנעימה ללקוחות את הקנייה", אומר ארן שדמי, סמנכ"ל משאבי אנוש של הרשת. "חברה המשלבת עובדים עם מוגבלויות ממתגת את עצמה כחברה ערכית, שבצד אסטרטגיה עסקית יש לה גם אג'נדה חברתית. נוסף על כך, עובדים עם מוגבלויות מוקירים את ההזדמנות שקיבלו והם בדרך כלל מאוד נאמנים".