בלעדי: נאמן הוסמך לשנות את הצעת חוק הלנת השכר

עדת השרים לענייני חקיקה הסמיכה אתמול (א') את שר המשפטים יעקב נאמן לערוך שינויים בהצעת החוק הקובעת עונש פלילי על מעסיקים שהלינו שכר. רק לאחר מכן יגיש אותה נאמן לכנסת, כך נודע ל"כלכליסט". הצעת החוק היתה חלק מעסקת החבילה בין ההסתדרות למדינה, לפי דרישת יו"ר ההסתדרות עופר

האחראים לחקיקה במשרד המשפטים המליצו לשר בימים האחרונים לא לאשר את הצעת החוק כפי שהיא, משום שלדעתם יש בעייתיות באופן שבו נקבעת בהצעת החוק הענישה הפלילית. בהצעה המקורית נכתב שהלנת שכרו של עובד על ידי מעביד תהיה עבירה פלילית אשר בצדה עונש מאסר של חצי שנה או קנס בגובה 67,300 שקל. נאמן קיבל את דעת אנשי משרדו וביקש לערוך שינויים בהצעת החוק, כך שעונש המאסר יוטל, אם בכלל, רק לאחר שמוצו כל העונשים הכספיים.

כך רק אם יחזור המעסיק על העבירה, הוא יהיה חשוף לענישה פלילית. גורמים בהסתדרות אמרו בעקבות ההחלטה שהם ידונו בנושא עם נאמן, אך רמזו שמבחינת ההסתדרות לא תהיה התעקשות על אופן הענישה.

כאשר אושרה עסקת החבילה במשק בחודש שעבר, הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו לעיני כי יביא לאישור הממשלה כמה הצעות חוק שלא נכללו בחוק ההסדרים. זאת, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה מני מזוז הורה להוציא אותן משם, משום שהן אינן תקציביות. הצעת חוק אחרת שהוצאה מחוק ההסדרים, ושכן אושרה אתמול בוועדת השרים, קובעת שתוספות לשכר המינימום שנקבעות בהסכם קיבוצי בין ההסתדרות לבין ארגון מעסיקים של ענף כלשהו (שכר מינימום ענפי) ייקבע כשכר מינימום, כך שמעסיק שלא שילם זאת ייחשב למי שלא שילם שכר מינימום.

הצעת החוק לענישה פלילית של מליני שכר עוררה כעס באיגוד לשכות המסחר, שטען שהיא הופכת את המעסיקים לפושעים. זאת, משום שבמקרים מסוימים הלנת השכר היא תוצאה של תזרים מזומנים נמוך, הנובע מאיחור בתשלומי לקוחות שלעתים אינם אלא משרדי ממשלה וגופים ציבוריים אחרים. בימים האחרונים הופעל לחץ רב על שרי הממשלה מצד כמה מהמעסיקים שלא לאשר את ההצעה.