עו"ד אלי זהר: "העיתונות מחפשת דם; לשוב ולהעמיד לדין בעבירת הסוביודיצה"
תקף את התקשורת בכנס לשכת עורכי הדין באילת. השופט בדימוס יצחק זמיר אמר: "שנים אסור היה לכתוב דבר על עניין בעל עניין עצום לציבור המתנהל בבג"ץ וזה בוטל. האם זה עשה רע למדינה? לא. זה רק עשה טוב. זה מעמיד שאלה מאוד גדולה אם בכלל צריך סוביודיצה"
הפאנל "הזירה המשפטית – הכל בתקשורת" הפך היום (ג') לזירת התגוששות בין נציגי התקשורת לבין נציגי עם עולם המשפט, במסגרת הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת.
שופט בית המשפט העליון בדימוס, יצחק זמיר, הציג בתחילת הפאנל את המצב המשפטי הנוכחי מבחינת איסור הסוביודיצה, לפיו כיום עדיין יש הרבה איסורים והגבלות על חופש הביטוי, ועל חופש העיתונות. עם זאת, במענה על השאלה אם פרסומים בתקשורת משפיעים על החלטות השופט, אמר זמיר: "אני מעודי לא פגשתי שופט שחשב שפרסומים בתקשורת השפיעו עליו בהכרעת הדין, ואני לא זוכר שבאופן מודע הושפעתי מפרסומים בתקשורת". עם זאת ציין זמיר כי התשובה הזאת לא מלאה ולא מדויקת: "איננו יכולים להיות בטוחים שפרסומים שמעוררים הד רב, לא משפיעים על השופט בהיותו בנאדם בתת מודע. "כך או כך", ציין זמיר, הלכה למעשה, במשך עשרות שנים, סוביודיצה כמעט לא נאכף.
בפאנל השתתפו גם פרקליט המדינה משה לדור, עו"ד אלי זהר, פרופ' זאב סגל, המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, ונשיאת מועצת העיתונות כיום השופטת דליה דורנר. בהמשך נשאלה דורנר אם יש בפרסומים בתקשורת השפעה על פסיקות בית המשפט. דורנר ענתה: "השאלה היא מה ההשפעה. מה מידתה. לתקשורת יכולה להיות השפעה. האתוס מביא את השופט להסתכל על הראיות שבפניו. יש עיתון א' שתומך בזיכוי, יש עיתון ב' התומך בהרשעה. האתוס של השופט מחייב אותו להסתכל ולשפוט לפי החומר שלפניו. כך שאין השפעה ישירה. אבל אני מודאגת. כי לעתים הדיון בתקשורת מייתר ומאיין את בית המשפט. אדם אומר לעצמו 'מה פתאום הוא הורשע? הרי ב'ידיעות' היה כתוב שהוא זכאי'.
לדור: "התקשורת ניזונה ממי שמזין אותה"
לדור אמר: "יש חשיבות רבה שדברים יפורסמו בתקשורת וחשוב שהעיתונות לא תירתע, אחרת נמצא את עצמנו במדינה אחרת". לדור הוסיף: "אבל יש קושי, ויש מספר תובנות לגבי האופן שבו הסיפור מגיע לידיעת הציבור: הסיפור לא יסופר כפי שהיה, אלא בצורה עסיסית יותר, התקשורת תהיה מחויבת לדיווח ראשוני. להם לא לוקח חודשים או שנים לעבור על תיק, אלא כמה דקות. והוא גם לא יתוקן, הוא ייצרב בתודעה, ואחר כך לך תעקור אותו. העבודה מול התקשורת כבר אינה כתב שמתרוצץ בבית משפט. הוא ניזון ממי שיזין אותו. יש אפשרות ששופט יושפע, אבל זה אני נוטה שלא יקרה, למרות שכולנו בני אדם, קמים בבוקר, שותים קפה וקוראים עיתון".
לדור הוסיף כי ההשפעה תתאפשר לא רק על שופטים: "כאשר יוצא חשוד מחדר החקירות אז הוא ידבר עם סביבתו, יספר סיפור וזה יכול להשפיע. כאשר אתה מנהל את הקרב מול כלי התקשורת, זה משפיע על המעידים והמתייצבים בבית המשפט, אם הם יופיעו בבית המשפט".
בהמשך אמר עו"ד אלי זהר, מבכירי הסניגורים בארץ: "ברור שהשופט שופט לבד, אבל הוא צריך להתמודד עם הצגת דברים לא מאוזנים ומעוותים, וגם פרקליט המדינה אומר שזו המציאות. עדים באים לבית המשפט מלווים בשני יחצ"נים. אבל יותר גרוע: התקשורת קובעת הלכי רוח, והיא מופעלת באופן מניפולטיבי על ידי אנשים שרוצים לייצר השפעה. התקשורת כשהיא מתייחסת למישהו כאשם, הוא הופך להיות אשם. כשהיא מזכה – זה לאורך כל הדרך. התקשורת בסופו של דבר מחפשת דם והקורבן של זה הוא אותו אדם אשר לגביו התקשורת עולה עליו. תסתכלו היום על דודו טופז, תעצמו עיניים ותחשבו אם דודו טופז הורשע כבר, אם לא שוקלים את עונשו, אם יאושפז, וכל זאת עוד בטרם יבש הדיו על בקשת המעצר".
זהר: להסיר חיסיון עיתונאי
בהמשך אמר השופט בדימוס זמיר: "אני מקבל את דבריו של זהר של פרסומים בלתי ראויים שיכולים לפגוע במשפט. השאלה היא מה התגובה לפרסומים האלה. אני חושב שהמצב בארץ איננו שונה או גרוע מבדמוקרטיות אחרות. זוהי דרכו של עולם. דבר שני שנים אסור היה לכתוב דבר על עניין בעל עניין עצום לציבר המתנהל בבג"ץ. וזה בוטל. האם זה עשה רע למדינה? לא. זה רק עשה טוב. זה מעמיד שאלה מאוד גדולה אם בכלל צריך את העניין של סוביודיצה".
במענה לשאלה אם אין הדלפות מהפרקליטות, ענה לדור: "אני לא מוכן בשום אופן להגיד שאין תופעה כזאת. אנחנו מתעלמים מכך שאנחנו פועלים במערכת שהיא הרבה יותר חשופה. אנחנו מסוקרים כל הזמן וכך גם המשטרה. בתגובה לכך אמר זהר: "לפרקליטות יש את הסמכות והכוח לחקור את ההדלפות, לבדוק מה מקורן. אין לי ספק שההדלפות מכוונות מטרה והן קטלניות לניהול המשפט. הן מזהמות את שלבי העדות. אם היינו יודעים שהעניינים האלה נחקרים ברצינות, הדברים האלה לא היו קורים. אני חושב שצריך לשוב ולאכוף את כלל הסוביודיצה.
עוד אמר זהר: "במקום שיש חשש לעבירה פלילית, יש להסיר את החיסיון העיתונאי. הערך של משפט צדק עולה על החיסיון העיתונאי".
"במשפט רמון לא תמיד היה סיקור של משפט אמת"
במהלך הפאנל הוזכר מספר פעמים משפטו של שר המשפטים לשעבר חיים רמון בהקשר של פרסומי עדויות ככאלה שהיו יכולים להשפיע על בית המשפט. השופטת חיותה כוחן שנכחה באולם ביקשה להגיב: "אני בעד סיקור של משפט בפני כל הציבור. אבל לצערי במשפט רמון לא תמיד היה סיקור של משפט אמת. היו ימים שקמתי בבוקר וקראתי את הסיקור ולא הבנתי אם הייתי במשפט או לא. במשפט רמון הייתה קפיצת מדרגה. אנא, עיתונאים, לא בבוטות, לדווח על מה שהיה בתוך המשפט, ואם אתם לא מכירים עובדה, אל תמציאו אותה".
השופטת נשאלה "האם את חוששת שהפסיקה שלך מנעה לקדם אותך לבית המשפט המחוזי?", והשיבה: "זה לא עבר לי בראש. זה היה משפט חיי, אבל מעבר לזה לא היה קשור".
