שיטת סלונים למניעת המעילה הבאה

לאחר שליווה ב־40 שנות עבודתו לא מעט קריסות של חברות ואנשי עסקים - הן כעורך דין, הן כדירקטור בכמה מהחברות הגדולות בארץ - החליט עו"ד אורי סלונים לנצל את ניסיונו כדי למנוע את הקטסטרופות הבאות עוד טרם התרחשותן. "אני עוסק היום ברפואה מונעת במקום בבתי משפט ובבוררויות", מתאר סלונים את עבודתו בתחום ניהול הסיכונים התאגידי, שבו הוא מתמחה בשנים האחרונות לצד בנו, עו"ד ארז סלונים.

"כל אחד חושב שהוא יהיה בריא לנצח, ואם הוא מתעלם מאזהרות או נורות אדומות או לא בודק את עצמו מדי פעם, בסופו של דבר התוצאה תהיה גרועה יותר", אומר סלונים. "למדתי להסתכל על הדברים משתי נקודות המבט: מצד אחד, נקודת המבט של עורך הדין שמטפל בתוצאה, שמלווה מנהל בחברה ברגע שבו השמים נופלים עליו יום אחד, ומצד שני, אני יושב במועצות המנהלים ורואה את הדברים מהעבר השני".

בשנות עבודתו הארוכות בתחום הפלילי של הצווארון הלבן ייצג סלונים, בין היתר, את בנק לאומי וארנסט יפת בפרשת ויסות מניות הבנקים ואת יו"ר הראל השקעות, יאיר המבורגר, בפרשת מעילת הענק בחברה. הוא מכהן כבר 22 שנה כדירקטור בכמה מחברות הגדולות בארץ, בהן מגדל, טבע, בתי זיקוק וא. דורי, אבל מוכר בציבור הרחב בעיקר כמי שמלווה זה כ־30 שנה את משפחות השבויים והנעדרים, ושימש כיועץ בהתנדבות בנושא זה לשמונה שרי ביטחון.

"מאז שהשקנו את מיזם ניהול הסיכונים ב־2001 הגענו למסקנה שהנושאים הבעייתיים ביותר הם של מעילות, הונאות, ריגול תעשייתי ואי־שמירה על ממשל תאגידי תקין. באופן כללי, אני מעדיף לראות מעט מאוד נהלים שהם בני יישום, מאשר חדר מלא בנהלים שאף אחד לא מכיר ואי אפשר ליישמם. ככל שאני רואה יותר נהלים אני יותר מוטרד", אומר סלונים.

בטיחות ואיכות סביבה

את עבודת הצוות שלו הוא מתאר כ־MRI משפטי של החברה שאותה הם בודקים. "אנחנו נכנסים לחברה כעורכי דין, ועושים מיפוי של הסיכונים המשפטיים והתפעוליים. למעשה אנחנו מלווים את החברות ועושים להן מעין סקירת מערכות - MRI - משפטית, כדי לדעת שאין בהן כל אותן תקלות קטנות שיכולות בסופו של דבר למוטט עסק. לדוגמה, בטיחות בעבודה ואיכות הסביבה הפכו להיות נושאים שמאוד מטרידים את החברות הגדולות. הדרישות של הרגולטורים בעולם כולו בנושא הזה הפכו לקיצוניות, ובעולם הפיננסי לא נותנים אמון בחברות שלא מראות שהן מקפידות בנושאים האלה. לכן אנחנו עוזרים להנהלות לברר שהגוף שעליו הן מופקדות נותן בטיחות ראויה לעובדיו.

"נוסף על קריאה של כל החומרים הרלבנטיים אנחנו מנהלים שיחות בארבע עיניים עם כל העובדים, מהיו"ר ועד הש.ג. החברות פותחות בפנינו הכל, הן לגמרי מתפשטות בפנינו", מתאר סלונים את שיטת העבודה. "יש לנו צוותים של שניים־שלושה עורכי דין שנמצאים בשטח, עוברים על פרוטוקולים של דיונים, בודקים את הנהלים כדי לראות עד כמה הם ישימים ומבצעים ביקורי פתע בחברות. הם גם בודקים את הערנות של העובדים באשר לאמצעי הבטיחות, החל בשומר בכניסה וכלה ביו"ר הדירקטוריון. את הפגישה עם יו"ר מועצת המנהלים אני מקיים אישית כדי לבחון עד כמה ההנהלה מודעת למה שמתרחש בשטח".

נוהלי העבודה שלכם נשמעים דומים להפליא לאלה של חברות ייעוץ דוגמת מקינזי. מה בכל זאת ההבדל?

"ההבדלים משמעותיים. ההבדל הראשון הוא שאנחנו מגיעים כעורכי דין עם חיסיון, ואילו למקינזי אין חיסיון. שנית, אני בא עם הרקע הפלילי שלי, אני בא מהשטח. אני הייתי שם, ואני רואה מול העיניים את התוצאות שאני מנסה למנוע. מקינזי לא. הם באים עם מתודולוגיה נהדרת, אבל הם פחות ערניים לחלק מהדברים. אני מכיר אותם ואני עובד איתם בחלק מהמקרים, והבדיקה שלהם נהדרת, אבל אין לאנשים האלה הרקע והניסיון הדרושים".

ירושה או מעילה?

לפני כשלושה שבועות התפרסמה בחדשות ערוץ 2 קלטת שבה מתוודה גיא ויסמן, לשעבר המשנה למנכ"ל הראל השקעות, בפני יו"ר הקבוצה יאיר המבורגר על מעילה של 123 מיליון שקל. הקלטת צולמה לפני כשנתיים וחצי, ועו"ד אורי סלונים נראה בה יושב מול ויסמן והמבורגר. סלונים הוזעק על ידי המבורגר לייצגו כמה ימים קודם לכן, לאחר שנודע לו על מעילת הענק.

לסיפור של הראל נכנסת רק לאחר גילוי המעילה, אבל בראייה לאחור - אילו סימנים היו במקרה הזה שהיו יכולים להוות אזהרה למנהלי החברה?

"אני לא רוצה לדבר על הפרשה הספציפית, זה לא תקין ולא אתי, אבל הראל יכולה להוות דוגמה ל'סוג' הסימנים שאנחנו מחפשים.

"חברות וגופים, במיוחד כאלה שיש להם עיסוק בפיננסים, צריכים להקפיד כל הזמן על בריאותו של 'הגוף', ולראות אם הוא נותן איתותים שיביאו לקטסטרופה. זה כמו אדם שמתהלך עם כאבים ביד, ובסוף אתה מבין שמדובר בלב ולא ביד.

"חשוב להיות עם עיניים פקוחות ולהיות ערניים לכל האיתותים הללו. בסך הכל, האיתותים הם לא סמויים, אלא גלויים. לדוגמה, אם אחד העובדים או המנהלים מתחיל לנהל אורח חיים שאינו עולה בקנה אחד עם משכורתו, קונה מכונית בחצי מיליון שקל, או יאכטה, מדובר באיתות. אולי יש לזה הסבר הגיוני, אולי הוא קיבל ירושה גדולה, אבל צריך לברר, לעקוב".

האם אתה היית מצליח למנוע מקרה כמו של אתי אלון? האם היית מזהה את הסכנה?

"אני לא משתמש בהיפותזות, אני אדם מעשי, אז לעולם לא אגיד שאם אני הייתי שם זה לא היה קורה. לא אעז לומר דבר כזה. אבל עם בקרות טובות ואמיתיות אתה יכול לאתר מראש 'מוקדי סיכון' של העובדים.

"אחד הדברים שלמדתי מפסק הדין בעניין התמוטטות הבנק למסחר הוא שהנושא היה לא רק עניין של ביקורת פנים, אלא גם נושא של משאבי אנוש. אתי אלון לא יצאה לחופשה במשך כמה שנים, וכאשר יצאה לחופש היא הגיעה לעבודה. זה פרט שכאילו לא חשוב, אבל הביא להתמוטטות בנק. אני בא עם ראייה פלילית לנושא הזה. עובד שלא יוצא לחופש כמה שנים הוא עובד מסוכן".