סבל לנכים בשל קשיים בהקצאת מכשירי שיקום וניידות
המבקר מצא חסרונות רבים בסדרי ההקצאה של מכשירים לנכים, בעיות באספקתם וסחבת באישורם. לנכים נגרם סבל ולמדינה נגרם נזק כספי בשל ימי אשפוז מיותרים
הקצאת מכשירי שיקום וניידות נכים
מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, מצביע בדו"ח שלו על כשלים חמורים בתחום הקצאת מכשירי שיקום וניידות לנכים. מן הדו"ח עולה כי "בסדרי ההקצאה של מכשירי שיקום וניידות לנכים גלומים חסרונות רבים בתחום האחריות לאספקתם, הנגישות, עדכון התקציב, בחרת הספקים, פיצול הטיפול בין גופים שונים והליכי אספקת האביזרים". כך למשל מצא המבקר כי כי רק כ-35% מהבקשות למכשירי שיקום וכ-10% מהבקשות למכשירי ניידות מאושרות בתוך 14 ימים וכי בארבע מתוך שבע השנים 2001-2007 נוצר חוסר בתקציב התחום, דבר שלדבריו "עלול לגרום סבל לנכים, לעכב את שיקומם ולגרום נזק כספי הנובע מעלות ימי אשפוז מיותרים של נכים בבתי חולים בתקופת ההמתנה למכשיר".
עוד כותב המבקר, כי "קבלת ההחלטות במשרד בתחום מכשירי השיקום והניידות מתבססת רק על היקף הצרכים והתקציב בשנים הקודמות ולא על מידע אפידמיולוגי ודמוגרפי, אף שלפחות חלק ממידע זה קיים וזמין. כמו כן לא יושמו המלצות ועדה של המשרד, שלפיהן יש לעדכן את רשימת מכשירי השיקום והניידות שבתוספת השלישית לחוק, ומן הראוי לעדכן את הרשימה בהקדם".
לאור הכשלים הרבים ממליץ המבקר למשרד הבריאות להעביר את מלוא הטיפול באספקת מכשירי השיקום והניידות לנכים לקופות החולים.
תאגידי בריאות ליד בתי החולים הכלליים ממשלתיים
בפרק נוסף בדו"ח מתייחס המבקר לנושא "תאגידי הבריאות". משרד הבריאות מפעיל כיום 11 בתי חולים כלליים ממשלתיים. בכל מרכז רפואי, שהוא יחידה כלכלית אחת, יש לפחות שתי ישויות משפטיות - בית החולים והתאגיד. לדברי המבקר, כל ישות פועלת לפי כללים אחרים וקיום שתי הישויות גורם לבזבוז משאבים ניכר במערכת הבריאות, מחייב בקרות רבות ופוגע גם בשקיפות. על פי הדו"ח, מתחילת שנות ה-90 ממליצות כל מיני ועדות ממלכתיות שהמשרד יחדל מתפקידו כיצרן וכספק שירותים, וכי שתי הישויות יהפכו לאחת - וזאת באמצעות תאגוד בתי החולים. למרות זאת וחרף העובדה כי גם הממשלה קיבלה החלטות רבות בנושא, טרם נעשה דבר. לפיכך ממליץ המבקר לקדם את נושא התאגוד.
המבקר מציין כי אחת המטרות החשובות שבהקמת תאגידי הבריאות הייתה קיצור תורים לניתוחים אלקטיביים (מתוכננים מראש) אולם בביקורת עלה כי בתאגידים מבצעים בדרך כלל ניתוחים שיש בהם כדאיות כלכלית, ולעתים, מכיוון שהתגמול בעד כל מיני ניתוחים אינו מספיק למימון עלויות הניתוחים בתאגיד, התאגידים אינם מרבים לבצע אותם, וזמן ההמתנה לניתוחים הללו אינו מתקצר. "התוצאה עלולה להיות סבל לחולים והחמרה במצבם הרפואי", כותב המבקר. "ראוי שהמשרד יקבע תעריפים לניתוחים שישקפו את עלויותיהם, כך שיווצר תמריץ לקיצור תורים".
עוד כותב המבקר בהקשר זה, כי עובדים רבים בבתי החולים עובדים גם בתאגידים אולם אין מידע על השכר הכולל שהם מקבלים מבית החולים ומהתאגיד גם יחד. "המשרד עושה בקרה על שכר העובדים, אולם הבקרה אינה מלאה ואינה יעילה", כותב המבקר. "מן הראוי שהממונה על השכר הוא שיעשה בקרה על שכר העובדים בתאגידים".
במהלך הבדיקה מצא המבקר גם מקרים של ביצוע ניתוחים במסגרת תאגיד הבריאות במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) על ידי רופאים שהיו באותה עת בכוננות או בתורנות – בניגוד לתקנות התאגידים. המבקר כותב כי הדבר "פוגע בעבודת הרופאים וביכולתם למלא את תפקידם ככוננים ותורנים. כפל התפקידים באותן השעות עלול לגרום נזק לחולים המטופלים בבתי החולים".
מאיכילוב נמסר בתגובה לכך כי "הנהלת ביה"ח לקחה נושא זה לתשומת ליבה, תיקנה את הדרוש תיקון ותבצע בקרה שיטתית יותר על מנת למנוע הישנות מקרים דומים. יש לציין כי כבר במהלך הביקורת טיפלה הנהלת ביה"ח במספר מקרים בודדים של תורנות, אשר נבעו מרישום לקוי וכל שכר ששולם במקרים אלה, הוחזר".
התקשרויות עם האגודה למען שירותי בריאות הציבור
בפרק אחר מבקר לינדנשטראוס את ההתקשרות של המדינה עם האגודה למען שירותי בריאות הציבור - עמותה הנותנת שירותים בתחום הבריאות. המבקר מציין כי מדובר בהתקשרות רבת שנים לביצוע פעילות בהיקפים של מאות מליוני שקלים תוך העסקת אלפי עובדים שנעשתה בלי מכרז. המבקר מציין כי בשל כך לא התפתח שוק תחרותי ובו כמה ספקים. "במצב זה עלולה להיווצר תלות לא רצויה באגודה שאינה גוף ממשלתי", כותב המבקר וממליץ לפעול לעריכת מכרזים כדי לעודד תחרות ולשקול חלוקת השוק למספר ספקים.
הקמת מערכת מידע לניהול האשפוז הסיעודי
הפרק האחרון בדו"ח על משרד הבריאות עסק בתהליך ההקמה של מערכת מידע לניהול האשפוז הסיעודי. המבקר קובע כי תהליך קבלת ההחלטות על הקמת המערכת נמשך זמן רב ולא נעשה על פי כללי נוהל מפת"ח (מסגרת פיתוח ותחזוקה), ההחלטות לא התבססו על ניתוח חלופות והערכות העלות שנעשו בתחילת הפרוייקט היו חסרות כך שהמשרד נאלץ לממן חלק מהעלות מ"תקנות תקציב המיועדות לקניית שרותי אשפוז וישרות לחולים כרוניים".
המבקר מציין עוד, כי גורמי התכנון, התקצוב והבקרה במשרד הבריאות לא פעלו על פי החוקים והתקנות המחייבים וכי תהליך ההתקשרות עם הספק נעשה שלא בהתאם לחוק חובת המכרזים.
לסיכום קובע המבקר כי "על משרד הבריאות לבחון את פרוייקטי המחשוב שהוא מנהל ולוודא כי הליקויים שנמצאו בניהול הפרוייקט לא יישנו".
