שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

לרגל המשבר: שכר טרחה במבצע

המשבר הכלכלי פוגע בעיקר במשרדים הגדולים והמצליחים, שהכנסותיהם מכל שעת עבודה התכווצו בכ־10%, במקביל לירידה ממוצעת של 8.5% בהיקף הפעילות. המשרדים הקטנים יותר, שגם כך סבלו בשנים האחרונות מרווחיות נמוכה, ספגו ירידה מתונה בהרבה - 2%–5% בלבד בהכנסות לשעה

ענת רואה 09:5420.04.09

המשבר הכלכלי פוגע במשרדי עורכי הדין הגדולים יותר מכפי שהוערך תחילה: מסקר מיוחד שנערך עבור "כלכליסט" על ידי חברת GLawBal בראשות עו"ד דודי זלמנוביץ, עולה כי משרדי עורכי הדין הגדולים גבו ברבעון הראשון של 2009 שכר טרחה ממוצע לשעה הנמוך ב־10% מהסכום שגבו לפני שנתיים. במקביל נרשמה ירידה של כ־8.5% במספר שעות העבודה של המשרדים האלה.

 

שקלול שני הגורמים הללו יחד מביא לפגיעה של עד 20% בהכנסותיהם השנתיות של המשרדים.

 

במשרדים הגדולים - וגם בקטנים יותר - מקובל לעבוד מספר רב מאוד של שעות ביממה. בהקשר זה נראה כי שעות השהייה במשרד לא הצטמצמו באופן משמעותי, ועורכי הדין עדיין מבלים שעות רבות במשרדים גם כשאין להם עבודה, ולו כדי שהמעסיקים לא יידעו שאין להם בעצם מה לעשות. עם זאת, הקלה בעומס העבודה מורגשת אצל אלה שנהגו בתקופות לחוצות לעבוד מסביב לשעון, כולל סופי שבוע וחגים, ועובדים כיום פחות.

 

לדברי עו"ד זלמנוביץ, הדרך הטובה ביותר למדוד את הכנסותיהם של המשרדים היא באמצעות שעות העבודה המושקעות בפועל בכל תיק: "מרכולתם של עורכי הדין היא למעשה ההכשרה המקצועית, הידע והניסיון שלהם, שאותם הם מוכרים במנגנוני תמחור שונים - ליווי תקופתי על בסיס ריטיינר, מחיר קבוע לעסקה או תיק, אחוזים מהצלחה וכמובן תמחיר שעות.

 

כל מנגנוני התמחור הללו מתכנסים בסופו של דבר למספר השעות שהם משקיעים במתן השירות, ואין זה חשוב אם השירות נמכר במחיר קבוע, ריטיינר או על בסיס הצלחה. בסופו של דבר, בכל המקרים אפשר לחשב את ההכנסה לפי מספר שעות העבודה שהושקעו".

 

200 אלף שעות

 

עקב המשבר הכלכלי והירידה בהיקף העבודה במשרדים רבים בארץ ובעולם, נוצרה פגיעה ישירה ב"בנק הזמן", כלומר במספר השעות המוזנות למערכות המשרדים.

 

לפי נתונים שמציג זלמנוביץ, ב־2007 עמד ממוצע השעות האפקטיביות השנתיות המתומחרות ללקוח בארצות הברית על כ־1,867 שעות לעורך דין, ואילו ברבעון הראשון של 2009 ירד המספר למתחת ל־1,700 שעות בממוצע. "הירידה קרובה ל־10%, ויש להבין כי במשרד גדול בארה"ב שמעסיק 2,000 עורכי דין מדובר בהפסד של 200 אלף שעות ופגיעה בהכנסות של 80 מיליון דולר בשנה", אומר זלמנוביץ.

 

בישראל נהנו המשרדים הגדולים והמצליחים מממוצע חיוב של כ־1,750 שעות לשנה בשנים האחרונות, ואילו בתום הרבעון הראשון של 2009 מעלים התחשיבים כי בממוצע ירד היקף השעות ב־8.5%, ל־1,610 שעות מתומחרות בממוצע לעורך דין. במונחים כספיים - משרד המעסיק 100 עורכי דין מכניס כעת 9 מיליון שקל פחות בשנה.

 

 

עם זאת, המגמה אינה מובהקת בכל המשרדים, ובפועל ספגו חלק מהמשרדים פגיעות קשות של ירידת 20%–30% בהיקף השעות, לעומת משרדים אחרים שבהם מספר השעות דווקא עלה. את הפערים בין המשרדים אפשר להסביר בתחומי העיסוק השונים שלהם (אלו שעוסקים בתחומים מבוקשים יותר בעת משבר עובדים יותר), כמו גם בהיקף כוח האדם (במשרדים שפיטרו עורכי דין רבים אלה שנשארו עובדים שעות רבות יותר).

 

לפי הנתונים, שותף במשרד מצליח הכניס ברבעון הראשון של 2009 רק 202 דולר לשעה בממוצע, לעומת 229 דולר לשעה לפני שנתיים. עורך דין שכיר במשרדים אלה הכניס בחודשים האחרונים 135 דולר לשעה בממוצע לעומת 148 דולר לשעה במהלך 2007 - שהיתה אחת משנות הפריחה של הענף. ההשוואה נעשתה לנתוני 2007, שכן בנתוני 2008 כבר הסתמנה תחילת ההשפעה של המשבר הכלכלי.

 

הקטנים סובלים פחות

 

בהשוואה למשרדים הגדולים נראה כי המשרדים הקטנים סובלים פחות מהמשבר, לפחות בכל הנוגע לשכר הטרחה הנגבה על ידם, שירד בממוצע ברבעון הראשון של 2009 בשיעורים נמוכים של 2%–5% בלבד לעומת 2007. כך, שעת עורך דין שכיר במשרד קטן הכניסה ברבעון הראשון של 2009 כ־45 דולר בממוצע, לעומת 46 דולר לפני שנתיים. שעת שותף במשרד קטן הכניסה ברבעון הראשון של השנה 85 דולר, לעומת 81 דולר לשעה לפני שנתיים.

 

קל יחסית להסביר את הממצאים האלה על רקע העובדה שהמשרדים הקטנים ממילא נהנו מרמות רווח נמוכות מאוד, לעתים על סף הכדאיות הכלכלית, כך שלא נותר להם הרבה לאן לרדת בשכר.

 

לדברי עו"ד זלמנוביץ, נתון מפתיע ופרדוקסלי הוא שבעוד הפגיעה הממוצעת בהכנסות משרדי עורכי הדין בארץ ובעולם היא גדולה, הרי שהמחיר הפורמלי בשקלים או דולרים לשעת עורך דין לא השתנה. זלמנוביץ מסביר עובדה זו בין היתר "באי־רצונם של המשרדים לפגוע במיצובם, ובחששם כי בחלוף המשבר יהיה קל להסיר הנחה שניתנה, אך לא להעלות בחזרה תעריף לשעה שהורד". מסיבה זו, הבדיקה התבצעה ביחס לשכר לשעה שמתקבל בפועל על ידי המשרדים ולא לפי "שעת מחיר מחירון".

 

השכר המבוקש על ידי שותפים בכירים במשרדים הגדולים עומד על 275–550 דולר לשעה, סכום שאינו שונה משמעותית מזה שנגבה על ידיהם בשנים קודמות. לדברי זלמנוביץ, "הפרדוקס הגדול מכולם הוא שלעומת 2007, בתחילת 2009 אנו מוצאים יותר שותפים יוקרתיים שגובים שכר טרחה של יותר מ־2,000 שקל, ואף 2,400 שקל, לשעה".

 

מנגנון ה"הנחות" שאותן דורשים בימים אלה הלקוחות נמדד בערכים ממוצעים של 6%–16% מגובה שכר הטרחה, לעומת הנחות צנועות מעט יותר לפני שנתיים, שעמדו על 4%–11%. מבחינת המשרדים מדובר בפגיעה משמעותית בהכנסות, שכן משרד ממוצע שבו 50 עורכי דין והכנסותיו עומדות על 40 מיליון שקל עשוי להפסיד 2–6 מיליון שקל הכנסות בשנה בגלל הצורך להעניק הנחה ללקוח.

 

ההנחה ניתנת לעתים בתמחור מראש, אך פעמים רבות רק לאחר ביצוע העבודה, כאשר הלקוח סבור שהסכום הנדרש ממנו גבוה מדי ומבקש להפחיתו.

 

בעיית גבייה חריפה

 

בעיה נוספת שעמה מתמודדים המשרדים הגדולים והקטנים היא בתחום הגבייה.

 

לדברי עו"ד זלמנוביץ, "בעבר נהנה הסקטור מרמת מוסר תשלומים גבוהה יחסית, ובעיות גבייה לא היו קיימות כלל במשרדים רבים והיו קיימות ברמה של 3%–4% במעט משרדים. כיום, בעיות הגבייה מגיעות לרמה ממוצעת של 5%–7%. במשרד שבו שולי הרווח הם 40%, המשמעות למעשה היא הורדת שולי הרווח ל־32% ואובדן של 8% מרווחי המשרד".

 

עו"ד יוסי בנקל, שותף בכיר במשרד ראב"ד, מגריזו, בנקל להב ושות', אומר כי התופעות שעליהן מצביע עו"ד זלמנוביץ אכן מורגשות בענף. "גלובלית אנחנו לא מרגישים פגיעה, אבל נקודתית התופעות הללו נכונות: יש תחרות גדולה יותר שמביאה לירידה בתעריף לשעה, ויש לקוחות שמתקשים או מנצלים את ההזדמנות לדחות תשלומים - לא הייתי אומר לא לשלם.

 

"אחד הפתרונות הוא מעבר למתן שירות ללקוחות שכן מסוגלים לשלם ובאופן מסורתי התעריפים שלהם יותר נמוכים, למשל הסקטור הממשלתי־ציבורי. בשורה התחתונה, אם אתה נערך נכון, אתה יכול לבלום את המגמה ולא להיפגע. איך זה יחזיק לטווח הארוך? ימים יגידו".

 

עו"ד בעז בן צור, אחד מבכירי עורכי הדין בתחום הליטיגציה, אומר כי תחום זה נותר מחוץ למשבר. "מכיוון שאנחנו לא עושים עבודה מסחרית אין למשבר משמעות אצלנו. יש כיום יותר אווירה ליטיגטורית, והעבודה נותרה באותו היקף או אפילו עלתה". באשר לקשיי גבייה מלקוחות אומר בן־צור כי לא נתקל בבעיות בתחום זה, אך כן הבחין כי לקוחות יותר קפדניים מבעבר בכל הנוגע לשכר הטרחה. "הלקוחות עושים יותר מחקרי שוק, פונים,

מתעניינים ומתמקחים. במובן זה המצב משפיע".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x