מומחה הפטנטים האמריקאי אלכס שרטוב: "פחות בקשות לפטנטים, יותר השקעה בכל בקשה"

"המשבר הכלכלי גרם לחברות רבות שנפגעו קשה לקבל החלטות עסקיות גרועות, ובמקום להגיע לפשרות הן מעדיפות להסתכן בבית המשפט. כשזה מגיע לסכסוכי פטנטים, במקרים רבים הן מגיבות באגרסיביות ואומרות: 'בוא נראה אותך, תתבע אותי'". כך אומר בראיון מיוחד ל"כלכליסט" מומחה הפטנטים האמריקאי עו"ד אלכס שרטוב, שותף בפירמת עורכי הדין הבינלאומית מוריסון פורסטר. "ממה שאני והשותפים שלי מתרשמים, כשחברה מפסידה 60%–70% מהערך שלה היא מפסיקה לקבל החלטות עסקיות נקיות ושקולות", הוא אומר. עם זאת, הוא מציין שמבחינת עורכי הדין האמריקאיים מדובר דווקא ביתרון, שכן הם רואים עלייה משמעותית במספר תיקי הליטיגציה בענייני פטנטים שמתנהלים בחודשים האחרונים.

שרטוב בא בשבוע שעבר לביקורו השלישי בישראל כדי להשתתף בכנס השנתי של מוריסון פורסטר בנושא קניין רוחני - תחום שבו עוסקים כרבע מאלף עורכי הדין של החברה. מערך החברה כולל 17 סניפים ברחבי העולם, בהם לונדון, שנגחאי וסינגפור, ויש בה "דסק ישראלי", המונה כ־30 שותפים שמתמחים בחברות ישראליות שמבקשות לרשום פטנטים בארצות הברית. שרטוב עצמו מייצג מגוון גדול של לקוחות, ובהם חברות ענק דוגמת אפל, ג'נרל אלקטריק, נשיונל ג'יאוגרפיק וקונצרן האלקטרוניקה היטאצ'י.

לעורכי הדין הישראלים הבאים לרשום פטנט בארה"ב ממליץ שרטוב להקפיד לצפות טכנולוגיות עתידיות שעשויות להתפתח על בסיס הפטנט שהם באים לרשום: "בשיטה האמריקאית אתה חייב לנסות לצפות טכנולוגיות שיתפתחו על בסיס הפטנט שלך. תיאור צר מדי של ההתפתחות האפשרית יביא בסופו של דבר להגנה משפטית מצומצמת מאוד בעתיד". שרטוב מבהיר כי הוא מסייע לחברות ישראליות להגיש פטנטים בארה"ב, אך עושה לשם כך שימוש בעורכי דין ישראלים.

"אני בדרך כלל רק מלטש את הבקשות של עורכי הדין הישראלים ומתאים אותן לאוזן האמריקאית", הוא אומר, ומוסיף: "כשאתה עושה עסקים בארה"ב, אתה חייב להביא בחשבון את הוצאות הליטיגציה בתחום הפטנטים, זה בלתי נמנע. אם תצליח בארה"ב אתה תהיה יעד להתקפות בתחום הזה. זאת כמעט אינדיקציה להצלחה שלך: אם אתה מצליח - אתה תהיה מטרה".

איזו השפעה תהיה למשבר הכלכלי על תחום הפטנטים?

"כבר כעת אפשר לחוש את השינוי בארה"ב ובעולם כולו. מה שניתן לראות באופן ודאי הוא שמספר הבקשות לרישום פטנטים נמצא בירידה. הבחנו בתופעה הזאת כבר לפני שנה. בכל פעם שאתה מגיש בקשה לרישום פטנט אתה משלם אגרה, והרווח שניתן להפיק מפטנט יורד בזמני משבר. לכן המערכת לא יכולה לתפקד כפי שתפקדה בעבר. מצד שני, אף שמספר הבקשות לרישום בירידה, חברות מנסות לסחוט את התועלת מהן עד תום. החברות משקיעות הרבה יותר כסף בכל בקשה, וזה נכון בעיקר בחברות הענק. בעבר אותן חברות הגישו 1,000 בקשות לרישום פטנט בשנה, מתוך הנחה ש־20–30 מהן יהפכו בסופו של דבר לבעלות ערך. כיום הן מגישות 500 בקשות, אבל מעוניינות להגיע לאותן תוצאות סופיות".

"טרול זה חמוד מדי"

דומה שהדבר היחיד שמוציא את עורך הדין החייכן והרגוע מהחוף המזרחי של ארה"ב משלוותו הוא הטיעון כי ה"טרולים", אותם תובעים סדרתיים שרוכשים פטנטים רק כדי לתבוע חברות ענק, הם בעצם סוג של "דוד" שנלחם ב"גוליית".

"זה בדיוק מה שהם טוענים בבית המשפט ובגלל זה הם גם מנצחים לעתים", אומר שרטוב, "לטענה מהסוג הזה אולי יש 'אפיל' מסוים ברמה השטחית, אבל ברמה הפחות שטחית, דוד נלחם בגוליית מתוך מטרה מסוימת, כיוון שהיה לו מה לתרום, בעוד הטרולים אינם תורמים דבר מלבד לגזור קופון מהחברות. ייתכן שהמושג טרול חמוד מדי, ואינו ממצה את האיום שהם מהווים. הטרולים לא מפתחים את הטכנולוגיה שלהם, אלא פשוט מפיקים תועלת מטכנולוגיה מסוימת כדי לסחוט את החברות. הטענה של הטרולים - כאילו שהם 'דוד' שנלחם נגד 'גוליית' - אינה נכונה, אבל זאת בדיוק הטענה שהם מעלים בבתי המשפט: 'לחברת יבמ יש רווחים של מאות מיליוני דולר, וכל מה שאנחנו רוצים זה חצי אחוז מהרווחים, זה הכל', ולפעמים זה מצליח להם.

"אבל חשוב להבין שהטרולים לא מרכזים את מאמציהם רק בחברות הענק. האסטרטגיה הבסיסית שלהם היא קודם כל לתקוף את החברות הקטנות, כיוון שהן מתפשרות הרבה יותר מהר, ורק אם המהלך הזה מצליח הם משתמשים בכסף כדי לתקוף את הגדולים".

עו"ד אלכס שרטובצילום: אוראל כהן

חברות התרופות נגד חברות האלקטרוניקה

בחודשים האחרונים נדונה בסנאט הצעת חוק שאמורה לחולל רפורמה בתחום הפטנטים האמריקאיים, ונועדה בעיקר לחסום את התביעות הסדרתיות נגד חברות הענק. בהצעה מופיעים כמה שינויים בחוק האמריקאי, ובין היתר מוצע ליישר קו עם רוב מדינות העולם, ובהן ישראל, על ידי מעבר משיטה ששמה דגש על מועד ההמצאה עצמה לשיטה המקדשת את מועד רישום הפטנט.

החוק והפסיקה הנוכחיים בארה"ב קובעים - בניגוד לרוב העולם - כי בעל הפטנט הוא מי שהמציא אותו ראשון, ולא מי שהגישו ראשון למשרד הפטנטים. המשמעות היא שאם מישהו רושם פטנט ולאחר כמה שנים בא אדם אחר ומוכיח שהוא תיעד את ההמצאה לפניו - הרי שהאחרון יזכה ויהפוך להיות בעל הפטנט. "חברות התרופות הן בעד השיטה הזו, הנוהגת בארה"ב ב־20 השנים האחרונות", מסביר שרטוב, "ומי שמבקשות לשנות אותו הן חברות האלקטרוניקה הענקיות, כיוון שבשיטה הנוכחית הן חשופות להתקפות על ידי טרולים. המצב הקיים אמנם טרם השתנה בחקיקה, אבל אפשר כבר להבחין בשינוי גישה בבתי המשפט, גם בבית המשפט העליון.

"עם זאת, סימן השאלה הגדול הוא הכלכלה. כל ויכוח בארה"ב נבחן השנה על פי הכלכלה, אם מדובר בצעד שיסייע לכלכלה או לאו, ואף אחד עוד לא הוכיח מה תהיה השפעת השינוי המוצע בתחום הפטנטים. לדעתי האישית, לא תהיה לחקיקה מהסוג הזה השפעה גדולה. אני לא מכיר אף כלכלה בעולם שמושפעת באופן כל כך עמוק ממערכת הפטנטים שלה. במילים אחרות, אפילו אם כל השינויים המוצעים ייושמו עדיין לא תהיה כאן השפעה מהותית - לחיוב או לשלילה - על הכלכלה".

יש הטוענים כי מדובר במהלך "מלוכלך"  מצד החברות הגדולות, שנועד לחסום את החברות הקטנות.

"האמת היא שמערכת הפטנטים בארה"ב היא יקרה מאוד, וכל מי שרוצה לשחק את המשחק חייב תקציב גבוה מאוד. הצד שיש לו יותר כסף ינצח בסופו של דבר. ברור שיש מצבים יוצאי דופן, אבל הם אינם מעידים על הכלל. לשחקנים הגדולים, דוגמת אפל ויבמ, יש תקציבים לשחק את המשחק. אנחנו מייצגים גם חברות קטנות יותר, וישנן טכניקות לסייע להן, אבל האמת המרה היא שאם אין לך התקציב לשחק במשחק של הפטנטים - אין לך מקום שם".