• תפריט
משפט

שרה פריש: "מי שגובה 800 דולר לשעה - לא בורר טוב יותר"

היא היתה השופטת הצעירה בארץ, אך פרשה משפיטה "כי לא רציתי לקחת את הסיכוי שלא אגיע לעליון"; היא הקימה את מכללת שערי משפט אך עזבה "משום שהמכללות הפכו מסחריות מדי"; והיום היא מהבוררות המבוקשות בשוק "אבל שכר הטרחה שלי נמוך יחסית, רק כ־300 דולר לשעה". שרה פריש אינה חוששת לומר את דעתה

מארק שון 13:1523.02.09

שרה פריש - שהיתה השופטת הצעירה ביותר בישראל, כאשר מונתה לבית משפט השלום בפתח תקווה בגיל 31, והפכה לאחר פרישתה המוקדמת מהשפיטה לאחת הבוררות המבוקשות בשוק - מביעה בראיון ל"כלכליסט" הסתייגות מגביית שכר טרחה גבוה מדי בבוררות: "צריך לגבות שכר טרחה מכובד אבל הוא לא צריך להיות מוגזם", היא אומרת בראיון בלעדי. "שכר הטרחה צריך לקדם את רעיון הבוררות, והמחסום של בוררים שגובים 700 ואף 800 דולר לשעה אינו תורם לקידומו". לאחר פרישתה מהשפיטה הקימה פריש את מכללת שערי משפט בהוד השרון, שבראשה עמדה עד לפני חמש שנים, וכיום היא עומדת בראש משרד פריש־שפרבר.

 

איך משפיע המיתון על המשרד שלכם?

"לא ממש משפיע. יש השפעה על גובה שכר הטרחה שאנו גובים, אבל לא באופן משמעותי".

 

האם לדעתך בשל המשבר יעדיפו לקוחות בוררים שגובים שכר טרחה נמוך יותר?

"אם מדובר בסכסוך עסקי משמעותי, אז אם יהיה השכר מאה שקל פחות או יותר זה לא מה שיכריע. יכול להיות שתהיה פנייה לבוררים זולים יותר, אבל רק בתנאי שהבורר יהיה טוב".

 

יעיל יותר, מהיר יותר, חופשי יותר

 

"באופן עקרוני, אין ספק שבוררות היא תהליך משפטי פרטי שהתשלום הוא חלק ממנו. שכר הבוררות שלי הוא נמוך יחסית - בסביבות 300 דולר לשעת עבודה - אבל אני יודעת שישנם בוררים שגובים שכר טרחה גבוה מאוד, המגיע ל־700 ואף ל־800 דולר לשעה מכל צד. אני לא חושבת שזה הכרח או שעבודתם טובה יותר. שכר טרחה גבוה אינו מעיד בהכרח על טיבו של הבורר. צריך לגבות שכר טרחה מכובד אבל הוא לא צריך להיות מוגזם. צריך לקדם את רעיון הבוררות, והמחסום של שכר טרחה גבוה מדי אינו תורם לקידומו".

 

אילו יתרונות וחסרונות את רואה במוסד הבוררות אגב השינוי בחקיקה, המאפשר להגיש ערעורים על פסק בורר, והחלטת הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין להקים עוד מוסד לבוררות?

"היתרון הגדול הוא היכולת לבחור את הבורר, ולשם כך אין צורך במוסד כלשהו, כיוון שההפניה של בית המשפט היא לבורר ספציפי. עוד יתרון הוא כמובן אופן ניהול ההליך - ביעילות, במהירות, באי־היצמדות לכללי פרוצדורה. זה דבר חשוב מאוד. הוספת האפשרות לערער על פסק הבורר היא עניין מהותי שמעודד הליכה לבוררות. אני נתקלת כיום בלקוחות שכבר מיישמים זאת וכוללים בהסכם הבוררות סעיף שמאפשר לערער על הפסק. זה צעד נכון.

 

"היתרון של המוסדות לבוררות הוא שיש להם מאגר של אנשי מקצוע, כך שאפשר להפנות כל תיק לבורר זה או אחר, לפי העניין ומהות הסכסוך. אני רואה יתרון במוסד של לשכת עורכי הדין בכך שיהיו לו גישות לכל עורכי הדין והשופטים בדימוס והוא יוכל לשמש אלטרנטיבה לבית משפט. יש בזה יתרון גדול מאוד".

 

בישראל פועלים נכון להיום שני מוסדות בוררות: הוותיק יותר, המוסד הישראלי לבוררות עסקית בניהולו של השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, והמשכן לבוררויות בניהולה של עו"ד דליה רבין, שהוקם לפני כשנה. עם הקמתו יצא המוסד של רבין בהודעה יומרנית על הקמת מערכת "בתי משפט פרטיים", שתטפל בעומס בבתי המשפט, והוא מתהדר בכמה

שרה פריש שרה פריש צילום: אוראל כהן

משפטנים ועורכי דין מובילים, בהם אלי זהר, בועז בן צור וראובן בכר. אנשי המוסד פנו בזמנו גם לפריש, כדי לצרף את שמה לרשימת הבוררים.

 

"אני רשומה במוסד של דליה רבין, כי הסכמתי שיצרפו את שמי כבוררת אפשרית והסכמתי שאם בוררות מתאימה, אפשר להפנותה אליי. עם זאת, בהסכמה שלי להימנות עם רשימת המוסד לא מנעתי מעצמי גם להמשיך לעסוק בבוררות באופן פרטי.

 

"אני לא יודעת אם המוסד הזה תפס תאוצה. מוסד פרטי לבוררות צריך לעבור תהליך של הפנמה בתוך מערכת המשפט כדי שהיא תכיר בו כמוסד רציני, ואני לא חושבת שהוא תפס תאוצה גדולה מאוד. אני רואה הפניות שמיות של בית המשפט לפי שם של בורר, ואני עדיין לא רואה כל כך הפניות למוסד הזה".

 

המחזורים הראשונים היו מעולים

 

כמי שהקימה את מכללת שערי משפט, איך את רואה כיום את נושא הצפת המקצוע?

"הקמתי את שערי משפט לפני 15 שנה על רקע מצוקה גדולה מאוד של סטודנטים מצוינים, שהאוניברסיטאות לא סיפקו להם מקום ללמוד משפטים בגלל בעיית תקנים, והיתה נהירה גדולה ללימודים בחו"ל. לשכת עורכי הדין אמרה שהדבר לא ייתכן, והמחוקק אמר את דברו בעניין ואושרה הקמת מכללות למשפטים כדי לאפשר לאנשים טובים ללמוד בלי לצאת לחו"ל.

 

"ואכן, המחזורים הראשונים של שערי משפט היו טובים מאוד, מעולים. כמה מהבוגרים השתלבו בעולם המשפט, נהיו לשותפים במשרדי עורכי דין, והם תופסים מקומות נכבדים מאוד גם במסדרונות המערכת הציבורית. אבל במשך הזמן נעשו המכללות מסחריות יותר, ומטבע הדברים ירדה רמת דרישות הקבלה אל מתחת לרמה שהיתה בתחילת התהליך. זה גרם באופן עקרוני לזילות במקצוע.

 

"אי אפשר להכליל. ישנם בוגרי מכללות מעולים שבאים ללמוד במכללות, משום שאולי לא התקבלו לאוניברסיטאות אבל הם עדיין טובים, באמת, וישנם כאלה שבאים ללמוד במכללות, משום שהם בעלי משפחות שצריכים להמשיך לעבוד ורוצים ללמוד אחר הצהריים בלבד, דבר שאינו מתאפשר באוניברסיטה. אי אפשר לזלזל בהם. אבל ישנם רבים מאוד שרוצים ללמוד משפטים והם ברמה נמוכה מאוד ואינם משקיעים בלימודים.

 

"אני פרשתי אחרי עשר שנים משום שחשתי שחיקה, גם שחיקה אישית מכל העניין, וגם הרגשתי שאיני יכולה לתת לסטודנטים את מה שרציתי לתת - במושגים שלי כבוגרת אוניברסיטת תל אביב ובוגרת תואר שני באוניברסיטת בר־אילן. כשהרגשתי שאני נלחצת במובן הזה שאני צריכה לקבל יותר סטודנטים משום שהנושא הכספי הוא משמעותי מאוד, זה היה חלק בלתי נפרד משיקוליי לפרוש, בצד גורמים נוספים, שקשורים בניהול המקום.

 

"כמשפטנית וכאזרחית אין לי בעיה עם לימודי משפטים. זה תואר חשוב גם למי שאינו רוצה להיות עורך דין. הבעיה היא באותם מקרים שבהם מדובר באנשים מוכשרים פחות, שקיבלו רישיון עריכת דין ופותחים עסק כמו מכולת, ומתנהלים בדרך לא מקצועית. זו בעיה רצינית ביותר, שבהחלט צריך לתת עליה את הדעת. יכול להיות שצריך לעשות שינוי בשיטת המבחנים של הלשכה ולהאריך את פרק זמן של ההתמחות לשנתיים".

 

עצרתי ושאלתי 'מה הלאה?'

 

מה גרם לך לפרוש מהשפיטה בגיל צעיר כל כך?

"בדרך כלל אנשים מתחילים לשפוט בגיל שבו פרשתי. 14 שנה כשופטת הן זמן שוחק מאוד, קשה, מעייף. זה גם תפקיד אחראי מאוד. גיל 45 הוא גיל שבו אתה עוצר ושואל את עצמך 'מה הלאה'. היו לי שתי אפשרויות: או להמשיך ולסיים בגיל 70, מה שאומר שהייתי צריכה להיות עוד 25 שנה במערכת, או לעשות שינוי אמיתי.

 

"ב־14 שנה אתה גם לומד שלהגיע לבית המשפט העליון זו משימה לא קלה והיא קשורה לא רק בכישורים. היה לי ברור שאני ראויה להיות במחוזי וגם להגיע לעליון, אבל ראיתי שאיני יכולה להיות בטוחה שאגיע לסוף הדרך, ובאותה נקודת זמן החלטתי שאני לא לוקחת את הסיכון.

 

"אני רואה את חבריי השופטים, ולא פשוט להם. כי בכל הנוגע לקידום שופטים מדובר בתהליכים שהם לא פרופר־מקצועיים, באופן חד־משמעי. אתה יכול להיות מצוין, מוכשר, ערכי, ועדיין יש לך בעיה להתקדם ולתפוס עמדה שאתה ראוי לה מבחינה מקצועית. עם זאת, ישנם הרבה אנשים מוכשרים מאוד שתופסים משרות נכבדות במערכת המשפט, וטוב שכך. אבל חשבתי שאם אני רוצה לעשות שינוי, זה הזמן הנכון, ומה שמשך אותי היה ההצעה להוביל הקמת מכללה למשפטים, שמאוד קרצה לי. היה בזה פן עסקי, מקצועי וחינוכי, וזה היה נראה לי אתגר. הכל בא ביחד - ההתלבטות בנוגע להמשך העבודה במערכת וההצעה הפוזיטיבית הזאת. אני שמחה מאוד עם ההחלטה שלי. היא עשתה לי טוב".

 

ממכללת שערי משפט נמסר בתגובה: "רמתם של הסטודנטים הלומדים בשערי משפט בכל השנים מאז קום המכללה היתה גבוהה, ובשנים האחרונות אף הוחמרו תנאי הקבלה ורף הכניסה ללימודים. מאז סיימה הגברת פריש את עבודתה במכללה נשמרו ואף שופרו הישגיהם של בוגרי המכללה. איננו רואים כל הבדל ברמת הלימודים בין מכללה לאוניברסיטה, והכל תלוי ביכולתם האישית של כל סטודנט וסטודנטית ובסגל האקדמי. שערי משפט מעולם לא הציבה את שכר הלימוד כשיקול בקבלת סטודנטים ללימודים.

 

"הנסיבות שהביאו לסיום תפקידה של הגברת פריש בשערי משפט אינן קשורות להחלטה על מספר הסטודנטים שיתקבלו ללימודים, ומפאת כבודה אנו מנועים מלפרטן".

 

ממנכ"לית המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים, עו"ד ריקי שחר פורת, נמסר בתגובה: "אנחנו פועלים זה שנה ומתנהלות כאן עשרות בוררויות. מדי יום מתנהלות כמה בורריות במקביל, ומדובר בבוררויות הגדולות במשק. המוסד נמצא בצמיחה, אך בשל הסודיות הנדרשת לא ניתן לחשוף את שמות התיקים. בין הבוררויות הבולטות שנחשפו כבר ניתן לציין את הרכבת הקלה, פרידן שלמור והבוררות בנושא לינדה בן שושן וארזים".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x