לאחר הבחירות: קיצוץ של 8 מיליארד שקל ממשרדי הממשלה

המשימה הראשונה שתונח על שולחן הממשלה החדשה תהיה אישור תקציב המדינה ל־2009. התקציב, שאותו יגיש האוצר לאישור הממשלה מיד לאחר השבעתה, יהיה שונה לחלוטין מזה שאישרה הממשלה היוצאת, אשר עדיין לא אושר על ידי הכנסת; שכן המשבר הכלכלי בארץ ובעולם יגרום השנה לצניחה של עשרות מיליארדי

השילוב של חריגה ניכרת גם בצד ההכנסות וגם בצד ההוצאות חייבה את האוצר להכין הצעת תקציב חדשה, הנמצאת בימים אלה בשלבי גיבוש אחרונים. הנתונים הסופיים של הצעת התקציב שתוגש בעוד כמה שבועות לאישור הממשלה החדשה עתידים עוד להשתנות, אולם התמונה הכוללת ברורה כבר עכשיו, והיא מבשרת שנה קשה במיוחד לכולנו.

פחות הכנסות ממסים

וזוהי מסגרת הצעת התקציב שיגיש האוצר לממשלה: תחזית צמיחה של 0% - באיחור של כמה חודשים יגיש גם האוצר הצעה המתבססת על תחזית ריאלית לצמיחה של 0% בשנת 2009. זאת לעומת צמיחה צפויה של 3.5% בתקציב, שאישרה הממשלה בקיץ האחרון.

יעד גירעון של 30 מיליארד שקל - עקב הצמיחה האפסית והירידות החדות בבורסה, ייפגעו השנה מאוד ההכנסות ממסים, בעיקר בתחום מס החברות והמס על רווחי הון. הגירעון בתקציב המדינה עתיד לזנק ולהסתכם ב־4% מהתוצר (כ־30 מיליארד שקל), לעומת יעד גירעון של 1% בלבד מהתוצר בתקציב המקורי. האוצר יציע לממשלה לא להקטין את הגירעון שייווצר (למשל באמצעות הטלת מסים חדשים או בדרך של הקטנת גודלו של התקציב הכולל). בדרך זו יופעלו "המייצבים האוטומטיים", שיחייבו את הממשלה להזרים יותר כסף למימון הגירעון - דבר שיסייע להניע את גלגלי המשק.

"הסטות תקציביות" בהיקף של כ־8 מיליארד שקל - מסגרת התקציב הכולל, כאמור, לא תקוצץ, אולם על הממשלה יהיה לממן את כל ההוצאות שנוצרו לאחר אישור התקציב המקורי ל־2009. האוצר ימליץ לעשות זאת באמצעות "הסטות תקציביות" מסעיפים אחרים. בשפה פחות נקייה נהוג לתאר מהלך זה כסתם קיצוץ בתקציבים של משרדי הממשלה. ככל הידוע, הקיצוץ המוצע יבוצע בכל המשרדים, פרט למשרד הביטחון.

הסכום שיקוצץ יופנה למימון שורה של הוצאות לא מתוכננות: 2 מיליארד שקל יינתנו למערכת הביטחון (שדורשת סכום כפול) למימון הלחימה בעזה; 2 מיליארד שקל יעביר האוצר לקרנות המנוף (מתוך סכום כולל של 5 מיליארד שקל) לרכישת אג"ח קונצרניות; 1.5 מיליארד שקל אושרו כבר בתוכנית ההאצה של האוצר לצרכים שונים נוסף על סכומים הכלולים בתקציב 2009; 500 מיליון שקל הבטיח האוצר באחרונה לענפי ההייטק והביוטכנולוגיה; עוד 2 מיליארד שקל יופנו למימון תוכניות סיוע שונות לענף הבנייה, לחקלאים, לחיזוק שוק העבודה, למגזר השלישי ולמתן פיצויים לעובדים ולמעסיקים ביישובי הדרום, שנפגעו במהלך הלחימה בעזה.

מממנים את הגירעון בגיוס אג"ח

עוד סעיף בתקציב החדש הוא גיוס מוגבר של אג"ח ממשלתיות בארץ ובחו"ל - כדי לממן את הגירעון העצום בתקציב, יהיה על הממשלה לגייס השנה כ־22 מיליארד שקל נוסף על המתוכנן. כ־12 מיליארד שקל מסכום זה מתכנן האוצר לגייס בשוקי ההון בחו"ל במסגרת הערבויות של ממשלת ארצות הברית. היתרה תגויס בארץ באמצעות הנפקת אג"ח ממשלתיות.

להערכת האוצר, ההנפקות המוגברות לא יגרמו בהכרח לעלייה בריבית לטווח ארוך, וזאת בשל שתי סיבות: שוק הנפקות האג"ח הקונצרניות משותק כיום לחלוטין ולכן יופנו כל הביקושים לאג"ח ממשלתיות. הסיבה השנייה היא תוכניתו של בנק ישראל לרכוש אג"ח ממשלתיות בבורסה, פעולה שתמתן גם היא את העלייה הצפויה בריבית על איגרות חוב אלה.