$
משפט

מנכ"ל הסתדרות העובדים הלאומית לשעבר: "התפתיתי, כשלתי, אני בוש ונכלם"

יצחק רוסו אמר את הדברים במהלך דיון הטיעונים לעונש במשפט בו הוא מואשם על חלקו במעילת המיליונים בפרשת הירשזון. רוסו: "היום אני עומד פה ורואה איך כל העשייה הזו של 40 שנה מתמוטטת וקורסת"

איתי הר אור 16:2828.01.09

בבית המשפט המחוזי בתל אביב התקיים היום (ד') דיון הטיעונים לעונש במשפטו של יצחק רוסו, לשעבר מנכ"ל הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל), שהואשם והורשע על חלקו במעילת המיליונים במסגרת פרשת הירשזון. רוסו הורשע במסגרת עסקת טיעון, שבו הודה כי גנב 334 אלף שקל, וסייע לגניבה של 560

אלף שקל, מתוכם 480 אלף שקל שהועברו לשר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון.

 

גזר דינו של רוסו יינתן ביום א' הקרוב, אז גם יעלה על דוכן העדים מטעם התביעה ויעיד כנגד יריבו המושבע, שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון.

 

בדבריו לבית המשפט טרם ייגזר עונשו, אמר רוסו: אני בוש ונכלם לעמוד במעמד הזה פה כשבני משפחתי פה ובעצם אני מוצג כעבריין. היום אני עומד פה ורואה איך כל העשייה הזו של 40 שנה מתמוטטת וקורסת. זה לא קל. בסופו של דבר אדם שעומד בסוף העשירון האחרון של החיים רוצה ליהנות מהפירות שעשה גם החומריים וגם ההישגים ולחוש את תחושת ההישגים ואני מרגיש בדיוק הפוך, כואב לי". עוד אמר רוסו: "אני שלם עם ההודיה שלי. כאשר נתנו לי את הכספים האלה, זה אכן לא נראה לי בהתחלה בדרך נכונה. נתנו לי להבין, פיתו אותי להאמין שזה תקין".

 

לשאלת בית המשפט, כיצד לקח במשך 4 שנים כספים לנסיעות לחו"ל, השיב רוסו: "אני מסביר את זה שכשלתי, פיתו אותי להאמין שזה באיזה שהיא צורה בסדר, שזה תקין. אני מבין היום שכספים אלה הם כספים שלא מגיעים לי ולא מוצדקים ואני בוש ונכלם, כי בסופו של יום אסור היה לי לקחת אותם באותו זמן אסור היה להתפתות לקחת אותם. אין לי שום נקיפות מצפון, אני מחזיר את הכסף הזה, כי איני מוכן שיהיו בידי כספים שלא מגיעים לי".

 

רוסו הוסיף בהתרגשות: "התפתיתי, הייתי פתי. עם כל זה שאני איש חינוך, פילוסופיה אידיאולוגיה וערכים, יש בי מידה מסוימת של נאיביות. שילמתי הרבה פעמים על אכזבה, כי אני מאמין בטוב שיש בבני אדם. הלוואי והייתי יכול לפצות בדרך אחרת. אני חושב שתרמתי הרבה לחברה ואם הייתי יכול שדרך הענישה שלי תהיה בלתרום לחברה. כל מה שיש לי לעשות זה לבקש את רחמי בית המשפט, להסתכל קצת על האור שאני לא רואה אותו".

 

סנגוריתו של רוסו, עו"ד עדי ארליך, ביקשה מבית המשפט להתחשב, בין היתר, בכך שהסכומים שגנב רוסו נמוכים משמעותית מאלה שגנבו המורשעים האחרים, וכי רוסו היה זה שהביא לחשיפת הפרשה, ושיתף פעולה באופן מלא עם מבקר המדינה למרות "מחול השדים שהחל סביבו בניסיון למנוע את החקירה הזו". עוד טענה עו"ד ארליך כי כוחו של רוסו כמנכ"ל הע"ל היה מוגבל, וכי הוא היה זה שדחף לעבוד על פי נהלי עבודה מסודרים.

 

ראש צוות התביעה, עו"ד אלי שוורץ-שואף, ביקש מבית המשפט לגזור על רוסו את עונש המקסימום שהוסכם במסגרת הסדר הטיעון - 20 חודשי מאסר בפועל. בין היתר, נימק עו"ד שוורץ-שואף את בקשת התביעה, וציין כי "במקרה אחר הייתי מבקש עונש כפול מאשר אני מבקש היום. כאשר אנו אומרים שהעונש הראוי הוא 20 חודש זה אחרי שמתחנו את החבל עד קצה הגבול". עוד ציינה התביעה כי טענת ההגנה של רוסו כ'חושף שחיתויות' איננה נכונה: "הוא מעולם לא אמר 'אני גנבתי מהקופה הציבורית'. בתחילה הוא לבש את כובע המתלונן, אח"כ הוא קורבן. זה נכון שבסופו של יום אותה תלונה מביאה אותנו לכל המעורבים, אבל אם רוסו היה רוצה לחשוף את כל האמת היה אומר 'כולם גנבו וגם אני'. רוסו לא פעל כך. הוא אמר: 'הם גנבו, הם עשו'. ההצגה של רוסו כחושף שחיתויות היא לא נכונה ומקוממת".

 

עוד ציין עו"ד שוורץ-שואף את המטרה שלשמה גנב רוסו את הכספים: "התחביב של רוסו היה יצירות פסלים שהוא שם בביתו, אבל רוסו החליט שכספי העובדים צריכים לממן את התחביב שלו. לאורך תקופת זמן בשנים 2003 - 2004 אותם יצירות פיסול ממנת הע"ל ונילי". עוד ציינה התביעה כי "ישנן מספר העברות כספים, שבמסגרתן רוסו מעביר כספים במזומן להירשזון. אתה שואל למה הוא נותן את ידו לגניבות? התשובה ברורה - רוסו היה חלק מאותה "מערכת של גניבות" פרט לאישום הפסלים".

 

לסיכום, הגיש עו"ד שוורץ-שואף את תלושי המשכורות של רוסו שנעו סביב 40-50 אלף שקל ברוטו, וטען: "רוסו תרם ועשה דברים חיובים מאוד לטובת הארגונים האלה, אבל זה לא נותן לו הצדקה לבוא ולגנוב מכספי העובדים, בטח שלא לאדם שזו משכורתו ושהכספים נגנבים לצורכי מותרות ותו לא".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x