במת כלכליסט: היתרון התחרותי של הסובלנות

פרופסור ריצ'רד פלורידה, חוקר ומרצה באוניברסיטת טורונטו, קבע את "מדד היצירתיות הגלובלי", שנקרא TTT: Talent, Technology, Tolerance - טכנולוגיה, כישרון, סובלנות. על פי המדד, ישראל נמצאת במקום 14, אחרי קנדה (11), אוסטרליה (12) ובלגיה (13), ולפני בריטניה (15), דרום קוריאה (16) וצרפת (17). ומי תופס את ראש טבלת היצירתיות? שבדיה ואחריה יפן, פינלנד וארצות הברית.

על פי פרופ' פלורידה, מיקום גבוה במדד מצביע על שגשוג עתידי לטווח ארוך. אין ספק שמיקומה של ישראל לפני אנגליה וצרפת מחמיא. ישראל נחשבת, ובצדק, לפלא בכל הנוגע לפיתוח טכנולוגי. מנהיגי מדינות באים לישראל כדי לייבא לארצם את "התמצית הסודית" שלנו, שהביאה אותנו להישגים טכנולוגיים.

ומהם מרכיבי התמצית? שילוב של צורך קיומי ומנהיגות. במשך השנים שני הגורמים האלה אילצו אותנו להעדיף בבירור את התחום, עוד בשנים הראשונות לקיומה של המדינה. דוד בן גוריון בעצמו דחף לכיוון הזה.

תחושה שהדור פוחת

עד כה על העבר. אולם במבט לעתיד, אין כל ביטחון שהדור הבא ישמור על המיקום המכובד שלנו בכפר הגלובלי. מדינות אחרות רבות למדו שהמדינה צריכה להשקיע במחקר ובפיתוח כחלק מיצירת הניצוץ שמניע את הצמיחה. לעתים נראה שהלכי הרוח השתנו אצלנו. רבים אצלנו מאמינים שהשוק הפרטי "יעשה את זה", ושההתערבות הממשלתית היא מיותרת.

לעתים קרובות אנו נוטים להדגיש שהנכס העיקרי שלנו הוא המשאב האנושי. ללא המשאב האנושי לא היה סיכוי להגיע להישגים האדירים שהשגנו. אך המשאב האנושי אינו צומח מעצמו. לבסיס הערכי, למשפחה ולסביבה החברתית יש חשיבות עצומה בהתפתחות המשאב האנושי. גם צה"ל הוא גורם מעצב ומחנך. אולם הגורם המבדל, היוצר את היתרון האיכותי שלנו, נעוץ ברמת החינוך בבתי ספר ובאוניברסיטאות. איננו יכולים להרשות לעצמנו להרפות מהמשך השקעה בחינוך, ולשאוף לשיפור מתמיד.

כוחה של אינטגרציה

ומה בנוגע לסובלנות ולשיעורי צמיחה? על פי פרופ' פלורידה, גורם הסובלנות קשור במספר אופנים לדירוג הסופי של כל מדינה: אופי החברה, איכות החיים, היחסים בין מיעטים ופלגים שונים. וכאן יש קרקע פורייה להגביר את התחרותיות שלנו בעתיד. קיימת אצלנו סובלנות גבוהה יחסית למהגרים ולעולים חדשים. בישראל יש תרבות מושרשת של קליטת עלייה, הנותנת לנו יתרון לעומת מדינות שסוגרות את עצמן בפני הגירה. אין ספק שהעלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר הביאה עמה מספר עצום של אנשים מוכשרים שעד היום היא מקור בלתי נדלה ליצירתיות בתחומים רבים, ובעיקר הטכנולוגי.

ואולם עלינו להשתפר גם בתחומי סובלנות אחרים. תחשבו על הפוטנציאל הטמון בשילוב האוכלוסייה הערבית ביזמות טכנולוגית. ישנם לא מעט ניצנים לפעילות זו, אך הנושא מחייב את כל המעורבים בכך: החל בחינוך ליזמות, עבור בהגברת הסיוע הממשלתי וכלה בהכנסת משקיעים פרטיים למעגל ההתעניינות.

מדינת ישראל צריכה להקדיש תשומת לב ומשאבים למדד TTT, כדי להבטיח המשך הצלחה וצמיחה. בטיפוח הטכנולוגיה והכישרון נדרשים משאבים חומריים לא מעטים, שבאחריות המדינה להקצות. בטיפוח הסובלנות נדרש לא פחות משינוי גישה מחשבתית - אך דווקא בסובלנות טמון פוטנציאל רב לשיפור כושר התחרותיות שלנו בשנים הבאות.

הכותב הוא מנכ"ל קרן בירד, קרן אמריקאית־ישראלית לשיתוף פעולה תעשייתי