הפוליטיקאים מסתערים על פייסבוק ויוטיוב
יועצי האינטרנט של 3 המפלגות הגדולות מנסים לשאוב השראה מאמריקה ומסבירים למה בבחירות האלו, הקמפיינים האינטרנטיים ישנו משהו
גלי ההייפ של קמפיין האינטרנט של ברק אובמה הגיעו במהרה לישראל. לקראת הבחירות בארץ, המפלגות מרעננות את האתרים הרשמיים שלהן, תוך פזילה מודגשת לארה"ב. שוחחנו עם מובילי הקמפיינים האינטרנטיים של המפלגות הגדולות, כדי להבין מה הם מקווים להוציא מהרשת ואיך.
השנה השקיעו המפלגות סכומים גדולים יחסית בקמפיינים אינטרנטייים — כמחצית מתקציב "הליכוד" וכשליש מתקציב "קדימה" — העלו אתרים מושקעים ושילבו כלי ווב 2.0 באתרים. זה נחמד, אבל האם בבלוג של ציפי לבני יש תוכן אמיתי, שלא ניתן לקבל בדרך אחרת? האם דף הפייסבוק של אהוד ברק מגיע מרצון אותנטי של ברק להתחבר אל הגולשים, או שהמטרה היא לסמן "וי" על עוד גימיק טכנולוגי אופנתי?
הליכוד
סני סנילביץ', מנהל קמפיין האינטרנט של הליכוד, לא מכחיש את הדמיון בין האתר שהוא מנהל לאתר של אובמה. הדמיון, שאף הוזכר בידיעה בניו יורק טיימס, הוא יותר מאשר בעיצוב, והוא נוגע גם למבנה ולתכנים.
דף הפתיחה, שרק ממנו מגיעים לאתר האמיתי, מתמקד בלגייס את הגולש להתנדב לפעילות. באתר עצמו, מצע הליכוד מוצג בחלוקה לנקודות ובעברית פשוטה וברורה. אפילו אתר FightTheLies.com של אובמה, שנועד להילחם בשמועות על כך שהוא מוסלמי או מאמין בעליונות הגזע השחור, תורגם באתר הליכוד לדף "הילחם בהכפשות" – שמסביר בין השאר שנתניהו אינו אחראי למשבר הכלכלי. יש גם רשת חברתית, שעיצובה מושקע ואלגנטי יותר מהמקובל בישראל, ואפשר לנסות ולהכיר בה פעילים אחרים, ולכתוב בלוג.
"כשאפיינו את האתר ואת הקמפיין כולו למדנו הרבה מהקמפיין של אובמה", מודה סנילביץ'. "למדנו גם מהקמפיינים האינטרנטים של מקקיין, קלינטון וגם מקמפיינים אינטרנטיים מסחריים ואחרים".
האם, בדומה לאובמה, המפלגה מצפה לזרם תרומות דרך האתר?
"עד היום לא נעשה בישראל ניסיון רציני לגייס תרומות לקמפיינים פוליטיים דרך האינטרנט. אבל אנחנו מאמינים שאםשר לייצר קמפיין כזה", אומר סנילביץ'.
העבודה
יחסית לאתר הליכוד המצוחצח, אתר העבודה בולט בחיוורונו. יש בו סרטונים של תעמולת "לא סימפטי. מנהיג" של אהוד ברק וקישורים לתרומה ולהתנדבות, אבל השאר דל ולא מרשים. גם כאן מפנים קישורים לפרופיל הפייסבוק של ברק ולאתרי תוכן גולשים.
אלון מוליאן, יועץ האינטרנט של מפלגת העבודה, מבטיח שהאתר ישתדרג בשבועיים הקרובים, אבל מדגיש כי האתר לא יעמוד במרכז הקמפיין האינטרנטי. "אנחנו רוצים לדבר עם האנשים היכן שהם נמצאים. אני תמיד אומר ללקוחות שלי שכשמישהו רוצה במבה הוא לא ילך למשרד של במבה, אלא לפיצוציה ליד הבית. לכן פתחנו לאהוד ברק כרטיס בפייסבוק, שם רואים איזה ספרים הוא קורא ואיזה סרטים הוא רואה, יש עמוד ביוטיוב, ובקרוב נשיק גם מתחם בתפוז. המטרה היא להנגיש אותו לציבור הבוחרים".
אבל האם הציבור הישראלי באמת רוצה לעיין ברשימת הסרטים האהובים על ברק? "התחלנו רק לפני עשרה ימים", אומר מוליאן. "אנחנו בשלב הקמת זירות השיח וצירוף החברים. מבחינתנו התפקיד הראשון של הרשת הוא חשיפה ל־4.2 מיליון הגולשים בישראל. המבחן הוא באמת איזה תוכן ניצוק בכרטיסים ואיזו פעילות ייחודית נבצע ברשתות החברתיות, ועל זה עוד מוקדם לענות".
איך תרתמו את הגולשים?
"מפלגת העבודה נתפסת כשתקנית, אולי בגלל שהגולשים שלה כותבים פחות טוקבקים והודעות בפורומים. זהו רוב דומם. בימים הקרובים נעלה קמפיין גיוס מתנדבים. אנחנו מצפים להשיג קרוב ל־10,000 איש. הם יחולקו למתנדבים אופליין ואונליין. המתנדבים האינטרנטיים יקבלו מאיתנו מסרים ויתבקשו לכתוב בבלוגים, ליצור דיונים בפורומים, לשכנע. אנחנו רוצים לרתום אותם לדברר את המפלגה".
קדימה
האתר של קדימה עשיר בעדכונים ומאמרים אבל גם עמוס ומבלבל. דף "תוכניות הפעולה", שמציג את המצע בטקסט ארוך ויבש, מעורר געגועים לניסוחים הפשוטים והאנושיים באתר של אובמה. לעיתים דומה שהאתר נוצר רק כדי לצאת ידי חובה. קישור בולט מפנה ל"בלוג האישי" של ציפי לבני, שנכתב על ידי מערכת הקמפיין, ומכיל כמה ראיונות ממלכתיים עם המועמדת. גם שם מופיעים הקישורים לפייסבוק, יוטיוב, טוויטר ותפוז.
ביוטיוב גם מופץ קליפ, לכאורה לא קשור לקמפיין הרשמי, שבו צעיר המכנה עצמו "לבני בוי" שר בהערצה למועמדת. זוהי עוד העתקה מאולצת ומיותרת מברק אובמה: לנשיא הנבחר האמריקאי היתה מעריצה סקסית שהקליטה לו שירי אהבה תחת השם "אובמה גירל", והפכה לתופעת רשת ויראלית.
אייל ארד, מנהל מטה ההסברה של קדימה, שואף לגייס "עשרות אלפי מתנדבים ופעילים דרך האינטרנט. אנשים רוצים להיות חלק מדבר גדול והרשת מקלה עליהם. בנוסף, הרשת מאפשרת לנו להעביר מסרים מדי יום, כשהכלי המרכזי לזה הוא הבלוג של ציפי לבני".
אנשים באמת נכנסים לבלוג הזה?
"יותר מ־1,500 איש יצרו קשר עם ציפי לבני בפייסבוק. זו רק ראשית העבודה, אבל אנשים מגלים עניין, ולכל הפחות יש הזדמנות למי שמעוניין לראות את המסרים האלה".
אפשר לתרום לקדימה דרך האינטרנט. אתם מצפים שיצטבר סכום משמעותי?
"במקום שבו יש תרבות של נתינה כספית אישית, כמו בארה"ב, שם תורמים כסף קטן בכנסיה ולארגוני צדקה מקומיים, נותנים תרומות קטנות גם לארגונים פוליטיים. כאן אין מסורת של מתן סכומים קטנים למטרות פילנטרופיות או חברתיות, אז גם באינטרנט לא יהיו תרומות רבות. לעומת זאת בהתנדבות החברה הישראלית מאוד חזקה. הישראלים לא נותנים כסף אלא זמן".
מה הציפיות שלכם מהקמפיין האינטרנטי?
"עד היום לא היו הצלחות משמעותיות לפעילות פוליטית ברשת, אבל יתכן שזה משתנה. אחרי הפעילות של ניר ברקת בירושלים, דב חנין בתל אביב, ומאבקים סביבתיים שונים שהשפיעו דרך הרשת, אי אפשר לומר שזה לא יכול לקרות בישראל. לא נגיד שזה בראש סדר העדיפויות, אבל זה עוד אמצעי".
ארד רומז שאתרי המפלגות מקבלים יותר מדי תשומת לב, על חשבון פעילות אינטרנטית מגוונת יותר. "ביבי קודם כל הלך ובנה אתר, ובאמת האתר היה כל כך יפה שברק אובמה העתיק ממנו את העיצוב. הם השקיעו שם משאבים, אבל לא עשו פעילות ויראלית או פעילות בחוץ ברשתות החברתיות. לב העניין זה הרשתות החברתיות".
חוסר הבנה מוחלט"
ד"ר יובל דרור, חוקר טכנולוגיה ואינטרנט, מחבר הספר "הפוליטיקה של הטכנולוגיה" ומנהל הבלוג "מאבד תמלילים", מנתח את הכשלון הקולקטיבי של המפלגות ברשת:
"הפוליטיקאים יודעים מה קרה בארצות הברית, שמעו שאובמה ניצח בגלל שעשה משהו מגניב באינטרנט, ומצאו בישראל יועצים בגרוש שאמרו להם 'אה, אינטרנט? אנחנו יודעים לעשות אינטרנט! אני אפתח לך דף בפייסבוק, בלוג בקפה דה מרקר ואתן תגובות בכל פעם שמישהו כותב עליך משהו'.
"נוכחות מקוונת מינימלית שכזו נובעת מחובר הבנה מוחלט של מהו קמפיין אינטרנט, וגורמת יותר נזק מתועלת. קבוצת התמיכה של ציפי לבני בפייסבוק, עם כ־300 איש, היא יותר חוג בית מקבוצת תמיכה.
רק במיעוט מהמקרים רואים שיש איזושהי מחשבה. למשל באתר הליכוד. מישהו עשה עבודה כלשהי, לאו דווקא טובה במיוחד, אבל מישהו חשב אסטרטגית והרים אתר בהתאם. האתר של מפלגת העבודה רק מתחיל עכשיו להתעורר לחיים, אחרי שהציג דף לבן עם לוגו ומקום להקיש תעודת זהות. נכון לעכשיו, מצב הקמפיינים האינטרנטיים בעיקר מביך. יתכן שזה ישתפר בחודשיים הקרובים, אבל ההתחלה, בכל מקרה, עצובה".
