סוף עונת התרומות: כ-70% מתרומות המגזר העסקי ב-2008 יועברו בסוף השנה
על אף הטבות המס, ממוצע התרומות בארץ הוא רק 0.9% מרווחי החברה, לעומת 1.5% בחו"ל
ימים בודדים נותרו לניצול שאריות תקציבי 2008, וזוהי גם אחת התקופות החמות שבה חברות מזרימות את רוב התרומות השנתיות שלהן. רואי חשבון בתחום אומרים כי בנובמבר־דצמבר מועברים עד 70% מהיקף התרומות בשנה בישראל. בארצות הברית ובעולם הנתונים גבוהים אף יותר.
היקף התרומות של חברות עסקיות עלה מאוד בעשור האחרון עם עליית קרנו של נושא האחריות החברתית. מעבר לתדמית החיובית והחשיפה שמקבלות חברות שתורמות, ישנן עוד סיבות לכך שהתרומה נעשית בעיקר בסוף השנה. בין היתר, רבים בחו"ל מנצלים את התקופה שבין חג ההודיה לחג המולד ואת חג החנוכה כדי להעניק מתנות, אבל הסיבה העיקרית היא דו"חות סוף השנה המתקרבים, והזיכוי ממס הכרוך בתרומות.
זיכוי המס עלה ל־27%
החוק בישראל מעניק זיכוי מס של 35% על תרומה של יחיד, וזיכוי של 27% על תרומה של חברות (הטבה המקבילה להטבה של מס חברות). סכום הניכוי המרבי על תרומה הוא 4.13 מיליון שקל בשנה (תקרת התרומה היתה 2.18 מיליון שקל עד 2006), ואפשר לנצל את הזיכוי לתקופה של שלוש שנים ממועד התרומה, כלומר אם תרמת 16 מיליון שקל, אתה מזכה 4.13 מיליון שקל מתוכם בשנה הראשונה ואותו סכום בשלוש השנים שלאחר מכן.
רו"ח יוסי אנג'ל, חבר הוועדה לטיפול במלכ"רים, בעמותות ובמגזר ההתנדבות בלשכת רואי החשבון, מסביר: "חברות ויחידים עושים חישובים כלכליים בסוף השנה. בנובמבר־דצמבר אני כבר יודע כיצד אני סוגר את השנה, ויש לי גם אומדן בנוגע לשנה הבאה. כמו כן, יש לי אומדן של חבות המס שאני צריך לשלם וכך אני מתייחס לאומדן של זיכוי המס בצורה רחבה וכלכלית יותר, ובהתאם מחליט כמה לתרום".
לרו"ח רמי אריה יש עוד הסבר לכך שהתרומות נערכות בסוף השנה. "סכום התרומה נחשב לנומינלי לאורך שנת המס", הוא אומר. "כלומר אין משמעות אם אתה מגיש את הזיכוי בינואר או בנובמבר - בכל מקרה תקבל את אותו זיכוי מס. לכן יחיד או חברה, במקום למשוך את הכסף בינואר ולהפסיד ריבית של פק"מ, יעדיפו לשלם את התרומה בדצמבר וליהנות מריבית על הכסף לאורך השנה כולה".
ישראל כרגיל מאחור
הטבת המס היא אינה הסיבה היחידה לריבוי התרומות בסוף השנה. אבישג רודיך, מנהלת המרכז לפילנתרופיה באוניברסיטה העברית, מסבירה כי יש בכך גם עניין של טרנד. "אם החברה המתחרה או השותפים שלי תורמים, גם אני אתרום". לדבריה, סקר של התמ"ת שהתפרסם ב־2007 מצא שלרוב החברות בישראל אין תקציב ייעודי לתרומות. "בחו"ל נושא התרומות מפותח מאוד. בארה"ב ובאירופה ממוצע התרומות הוא 1.5% מרווחי החברה, לעומת ישראל, שבה הממוצע הוא 0.9% מהרווחים".
עוד בעיה היא שבישראל רק 10% מהעמותות מוכרות לצורכי זיכוי ממס (רשימת העמותות המותרות בניכוי מצויה באתר של משרד האוצר). נתונים של מס הכנסה מראים כי זיכוי התרומות ב־2006 הסתכם ב־172 מיליון שקל מתוך 1.1 מיליארד שקל תרומות של עסקים לקהילה - 15% בלבד. "הנתונים של מס הכנסה מתייחסים ל־5,000 חברות, בעוד בפועל ישנם כ־11 אלף גופים שתורמים לקהילה", אומרת רודיך. כלומר, ישנן חברות רבות שתורמות ואינן מגישות את התרומה לזיכוי - או כי הן תורמות לעמותות שאינן מוכרות לצורכי מס או מכיוון שהן תורמות סכומים הגבוהים מהתקרה המותרת לניכוי.
מרשות המסים נמסר כי אין עדיין נתונים מדויקים ל־2007, אך חלה עלייה ניכרת בסכום שהוגש לזיכוי על תרומות. הסיבה לכך כפולה: מצד אחד העלייה של תקרת המס, שעודדה חברות לתרום יותר, ומצד שני 2007 היתה שנת שגשוג ופריחה, והתרומות גדלו בהתאם. גם אם השנה לא נראה עדיין ירידה בתרומות, סביר להניח שתהיה עלייה במספר החברות שיגישו זיכויים למס הכנסה על תרומות.
מבדיקה שערך ארגון מעלה עולה שב־2008 לא נעצרו עד כה תרומות, אולם ב־2009 כ־25%–50% מהחברות מתכננות לקצץ אותן נומינלית. עם זאת, הטענה היא שמשמעות קיצוץ זה היא שהתרומה היחסית (לעומת הרווח לפני מס) לא תקטן ובחלק מהמקרים אפילו תגדל משמעותית מכיוון שרוב החברות צופות ירידה ניכרת ברווחים בשנה הבאה.
