בלעדי: מפרק חברת צ.א.מ.א של ישעיהו איבי: "עו"ד שביט הילך אימים על עד"
בעדותו אצל מפרק חברת צ.א.מ.א רמז עו"ד אליעד שחם, כי עמיתו, ראש משרד חיים צדוק, היה מעורב בעסקה להברחת נכסים; בתגובה שיגר לו שביט מכתב התראה חריף, ושחם מיהר להתנצל. אולם בינתיים כבר הספיק המפרק להאשים את שביט בניסיון לשיבוש הליכים ולבקש צו מניעה שימנע כל קשר בין שני הפרקליטים
לבית המשפט המחוזי בחיפה הוגשה בימים האחרונים בקשה מטעם מפרק חברת צ.א.מ.א של ישעיהו איבי, עו"ד שחר בן מאיר, להורות על צו מניעה זמני ודחוף נגד עו"ד אילן שביט (שטריקס), ראש משרד צדוק. זאת, בטענה שאחד העדים שהעיד בפניו טען כי עו"ד שביט, שמייצג את איבי, היה מעורב לכאורה בעסקה שבה ניסה איבי להבריח נכסים מנושיו - וכי לאחר מכן ניסה שביט לשבש את חקירת המפרק.
לטענת המפרק, העיד בפניו עו"ד אליעד שחם, המייצג חברה אחרת של איבי, כי שביט היה מעורב לכאורה באותה עסקה. בעקבות עדות זו, טען המפרק, שיגר שביט מכתב לשחם התובע ממנו לחזור בו מדבריו. בכך, לדברי המפרק, ניסה שביט להשפיע על העד, להלך עליו אימים ובעצם לשבש הליכים וחקירה המתנהלת לפי צו של בית משפט.
ל"כלכליסט" נודע כי במענה למכתב של שביט, וככל הנראה בלי שהמפרק היה מודע לכך, שיגר עו"ד שחם מכתב תשובה לשביט שבו חזר בו מדבריו וטען כי לא הובן כהלכה. עו"ד שביט אמר ל"כלכליסט" כי היה המום מהאשמות שהטיח בו שחם, וכי התנצלותו בעקבות זאת מדברת בעד עצמה. לדברי שביט, ההאשמות שהטיח בו המפרק הן "דברי הבל ואיוולת" והמכתב ששיגר לשחם היה כדי להגיב בחומרה על ניסיון לשרבבו לפרשה שאין לו חלק בה.
סגן נשיא בית המשפט, השופט גדעון גינת, ביקש בתחילת השבוע מכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), עו"ד שלמה שחר, להגיב לבקשה למתן צו שיאסור על שביט ושחם ליצור קשר זה עם זה, והכנ"ר הודיע כי אין מניעה לדעתו למתן הצו. טרם ניתנה החלטת השופט בבקשה.
משרד צדוק פנה אתמול לשופט גינת בהודעה בה נכתב כי שביט לא ידע על הבקשה לצו מניעה נגדו, והעביר לעיון השופט את מכתב ההתנצלות וההבהרה של עו"ד שחם, שלדברי המשרד מלמד כי אין כל ממש בטענות נגד שביט.
עו"ד בן מאיר משמש מפרק חברת צ.א.מ.א הובלת דלק בע"מ, שנגדה ניתן צו פירוק באפריל השנה. צו הפירוק ניתן באמצעות משרד יוסי שגב, לבקשת חברת סונול, שביקשה גם להורות על פשיטת רגל של בעל החברה איבי, בטענה שהוא חייב לה 62 מיליון שקל. חברת צ.א.מ.א עסקה באספקת דלק שרכשה מסונול לתחנות דלק, ואיבי שלט בה באמצעות חברת אפיקי אנרגיה. בסמוך לפתיחת ההליכים בעניינו, התברר שאיבי עזב את הארץ.

את איבי והחברות שבשליטתו ייצגו, ועדיין מייצגים, שני משרדי עורכי דין נפרדים: משרד צדוק, שבראשות עו"ד שביט, ומשרדו של עו"ד שחם בחיפה. לטענת המפרק, כבר בשלבים מוקדמים של הליכי הפירוק התעורר חשש כבד בנוגע לפעולות הברחת נכסים, ומאחר שאיבי עצמו שוהה מעבר לים ונמנע מלהתייצב בפני בית המשפט, ביקש המפרק לאשר לו לחקור את כל נציגיו של איבי בישראל, ובכלל זה את עורכי הדין שביט ושחם ואת בנו של איבי, אסף איבי, אשר מכהן כדירקטור בצ.א.מ.א.
לפני כחודשיים אישר השופט גדעון גינת למפרק לחקור את אותה "עסקה" שנכרתה בין חברת נדל"ן במרומים, שבשליטת איבי ושיוצגה על ידי עו"ד שחם, לבין חברת מוניטקס צפון (2001) בע"מ, שהיא חברה־בת בבעלות מלאה של צ.א.מ.א.
זמן קצר לאחר מכן ערך המפרק חקירה במשרדו, שבמסגרתה חקר בין היתר את עו"ד שחם, אשר לפי הצהרתו, טיפל עם אחרים באותה עסקה. לטענת המפרק, מדבריו של שחם עולה כי לטענתו היה עו"ד שביט "גורם מהותי באותה עסקה, שלגביה נטען שכל כולה הברחת נכסי החברה".
לפי קטעים מתמלול חקירתו של עו"ד שחם שצורפו לבקשה לצו מניעה, אישר שחם, שייצג את נדל"ן במרומים באותה עסקה, ומסר פרטים על מעורבותו של שביט. באשר לחברת מונטיקס אמר: "מוניטקס היתה בלי ייצוג, אילן שביט לא הגיע, לא התייצב לעסקה". כאשר נשאל אם שביט אמור היה להתייצב לעסקה, השיב כי "אילן שביט היה בין המיישמים והמוציאים לפועל של ההסכם", והוסיף: "חשוב להדגיש שהעסקה הזאת נשלחה אליי למשרד על ידי בית היוצר של אילן שביט".
"עכשיו אתה אומר לי שאילן שביט היה מעורב בהסכם הזה, זאת אומרת הוא ידע שההסכם עומד להיחתם, נכון?", שאל המפרק את עו"ד שחם. שחם השיב: "בטח, בוודאי".
בעקבות זאת פנה המפרק לשביט וזימנו לחקירה, אך האחרון הודיע כי אין בכוונתו להתייצב אליה ושיגר לו מכתב באמצעות עו"ד גיא בוסי, שבו טען כי המפרק לא הוסמך לחקור אותו ומנסה ליטול סמכויות שאין לו בדרכים שראוי להוקיען. לדברי שביט במכתב, הוא לא ייצג איש מהצדדים באותה עסקה. עוד ציין כי ייצג את חברת צ.א.מ.א בהסכם שבו רכשה את השליטה במוניטקס ב־2003 ודיווח על כך כדין לרשויות המס.
לדברי המפרק, בטרם הספיק לפנות לבית המשפט בבקשה להורות לעו"ד שביט להתייצב לחקירה, הגיע אליו ב־9 בדצמבר העתק מכתב של שביט אל עו"ד שחם, שתוכנו "הינו דבר חמור ביותר שלא לומר למעלה מכך".
על פי כותרת מכתבו של שביט לשחם, הוא דורש ממנו "לחזור מדברי כזב ושקר - התראה טרם נקיטת הליכים". בהמשך נכתב כי "אין בנמצא מילים לתאר את ההלם והתדהמה שאחזה בנו עת בחנו את תוכן חקירתך ככל שהיא קשורה בעו"ד שביט. נטלת חירות לא לך לייחס לשביט דברים שאין להם כל שחר או אחיזה במציאות".
שביט: שחם מנסה להסיט ממנו את האש
לטענת שביט במכתב, בכל פעם שבה הרגיש שחם שהוא נקלע עקב שאלות המפרק לדרך ללא מוצא, במקום להתמודד עמן נכוחה, "מצאת לך את עו"ד שביט כמשענת למעשיך ופעולותיך, זאת שעה שידוע לך היטב כי לעו"ד שביט אין חלק ונחלה במעשים ופעולות כאמור".
לדברי שביט, העסקה היא כולה מבית היוצר של שחם, והוא אף הודיע מפורשות כי אין בכוונתו להתערב או לחוות דעה באשר לכל עסקה כזו. שביט טוען שלא התייצב לפגישה מהטעם הפשוט שלא ידע על קיומה.
במכתבו טען שביט כי דברי שחם עליו בחקירה הם לשון הרע, וכי הם נאמרו בכוונה ובמטרה להסיט ממנו את האש ולהפנותה אליו במקום זאת. לפיכך דרש ממנו להוציא הודעת הכחשה מלאה וגורפת, שתוכנה יתואם עם משרדו, והודיע לו כי הוא שוקל להתלונן עליו בפני ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.
במענה לאותו מכתב שיגר כאמור שחם בו ביום מכתב תשובה לשביט, שבו הביע את התנצלותו אם נפגע שביט מדבריו. לדברי שחם, "באמת ובתמים שאינני יודע מהו החלק אותו נטלת (...) ובחקירה גם לא התייחסתי למועד המדויק שבו חדל משרדך לייצג את קבוצת איבי בנושא שבו עסקינן, בהיעדר ידיעה בנושא". לדברי שחם, אמירתו כי העסקה היא מבית היוצר של שביט נגעה להסדר פשרה שערך שביט במסגרת עסקה שונה לגמרי. "האמירה נאמרה בתום לב, תוך שסבור הייתי כי איבי לא היה עושה ולו צעד קטן מבלי להיוועץ בעורך דין".
המפרק: אחד משני העו"דים אינו דובר אמת
המפרק בן מאיר מתייחס בבקשתו אך ורק למכתבו של שביט לשחם ומדגיש כי במכתב זה דורש שביט משחם להכחיש דברים שהוא מסר בחקירתו "ולא סתם להכחיש אלא לתאם עם שביט את תוכן ההכחשה!". המפרק טוען כי יש בכך ניסיון חמור ופסול של שיבוש הליכי משפט, שכן שביט ידע כי שחם נמצא בחקירת המפרק וכי הוא עצמו עתיד להיחקר אצלו. במצב עניינים זה, כאשר הוא במעמד של נחקר פוטנציאלי, אסור היה לו לפנות לנחקר אחר שמסר גרסה, וייתכן שיידרש למסור גרסה נוספת, ולדרוש ממנו לתאם עמו את האופן ואת הנוסח שבו יכחיש את מה שמסר בחקירתו, טוען המפרק.
עוד הוא מוסיף כי סעיף 245 לחוק העונשיו העוסק בהדחה בחקירה קובע מאסר של חמש שנים בגין מעשים כאלה.
לדברי המפרק, חמורה בעיניו בעיקר העובדה שאחד משני עורכי הדין אינו אומר את האמת - שכן גרסותיהם סותרות.


