קשה להיות עורך דין, לא רק בישראל
בארה"ב אסור לכבות את הסלולרי, באנגליה מרוויחים כ-3,000 שקל בחודש וביפן קשה למצוא משרה. עורכי דין צעירים בכל העולם מתמודדים עם צרות דומות - ואת כולם מסנג'רים לעבודות שחורות
המשבר הכלכלי שמטלטל גם את פירמות עורכי הדין מאיים במיוחד על עורכי הדין הצעירים - אלה שרק נכנסו לשוק, ומסתפקים בשכר נמוך בתמורה לשעות עבודה ארוכות ותחרות חריפה. הבעיה הזאת, מתברר, מאפיינת לא רק את ישראל, שבה שוק עורכי הדין מוצף יחסית בכוח אדם צעיר וזול.
גם באירופה ובארצות הברית עובדים המשפטנים הצעירים בצל פיטורים מתרחבים. "המשבר הכלכלי השפיע בעיקר על תחומים מסוימים, כגון בנקים ושוק ההון", מספר גל עשת, ראש הפרקטיקה הישראלית בפירמת עורכי הדין הבינלאומית מוריסון פורסטר, שעובד בעמק הסיליקון. "יש שתי פירמות שנסגרו כאן בחודשים האחרונים. אחת מהן היא הלר הרמן, פירמה גדולה שקיימת יותר ממאה שנה ושהעסיקה קרוב ל־800 עורכי דין - ועכשיו קרסה בגלל המצב. לאחרת, תלן, היו שמונה משרדים ו־400 עורכי דין. פירמות אחרות פיטרו 70-60 עורכי דין כדי להדק את החגורה. עורכי דין צעירים סובלים מאוד מהמצב הזה".
באנגליה המצב דומה, כפי שמבהירה אנליסה צ'צ'י, נציגת עורכי הדין הצעירים בלשכת עורכי הדין במדינה: "במצב הנוכחי יש מעט עסקאות, המשק מאוד אטי, יש פיטורים המוניים ולכן הקושי למצוא עבודה גדול עוד יותר מבימים רגילים. עורכי הדין הצעירים נאלצים להתאים את עצמם: השנה יותר מ־20% מהאנשים שעשו התמחות בדיני בנקאות החליטו לשנות את הכיוון".
לא מוצאים עבודה
עורכי הדין הצעירים לא היו צריכים את המשבר כדי להרגיש שהם לא לבד. בדיקת "כלכליסט" מעלה כי בכל העולם מתמודדים המשפטנים הטריים עם בעיות דומות: ריבוי עורכי דין, שמוביל לתחרות חריפה, שכר נמוך ושעות עבודה ארוכות. ההצפה בשוק הישראלי אמנם גדולה במיוחד - בתוך כשלוש שנים יהיו כאן 50 אלף עורכי דין פעילים, כלומר עורך דין לכל 200 אזרחים.
ואולם גם בלשכות צפופות פחות מתלוננים על הצפה. ביפן, למשל, יש 25 אלף עורכי דין - אחד לכל 5,080 אזרחים. בעין הישראלית זה עלול להיראות כמחסור חמור במשפטנים, אבל מבחינת היפנים הבעיה הפוכה. "לעורכי הדין הצעירים ביפן יש בעיה למצוא עבודה ראשונה בגלל היצע גבוה, ובכל שנה הקושי למצוא עבודה גובר עקב הסטודנטים הרבים שהולכים ללמוד משפטים", אומר טאשו קטיאמה מלשכת עורכי הדין היפנית.
"זו בעיה שהתעוררה רק בשנים האחרונות. עד 2002 רק 1,000-400 סטודנטים הורשו ללמוד משפטים בכל שנה. אבל אז היתה רפורמה שיפוטית, ומספר האנשים שעוברים את בחינות הלשכה הוגדל ל-3,000 בשנה. ב-2005 היו ביפן כ-25 אלף עורכי דין, והמספר עתיד להכפיל את עצמו בעשר השנים הקרובות. בשנה שעברה כמעט כל הבוגרים התקשו למצוא עבודה: 2,376 מתמחים נתקלו בבעיה הזאת, ורק 231 מתמחים מצאו עבודה כטרום־שופטים או תובעים מטעם המדינה. 9% מהמשפטנים הצעירים עדיין לא מצאו מקום עבודה".
באנגליה הבעיה חמורה עוד יותר. עם 150 אלף עורכי דין - אחד לכל 406 אזרחים - צ'צ'י מספרת כי מדי שנה יש כאלף עורכי דין שאינם מצליחים למצוא עבודה במקצוע. ועדיין, בתי הספר למשפטים מלאים. "יש יותר מדי סטודנטים שהולכים ללמוד משפטים כי אנשים חושבים שלהיות משפטן זה סקסי כמו ב'אלי מקביל' או 'פרקליטי אל.איי'. הבעיה היא שאחר כך הם לא מוצאים פירמה להתמחות בה וצריכים לקחת עבודות משפטיות אחרות (פראליגל) - או לעזוב את המקצוע".
זמינים 24 שעות
בארצות הברית ובקנדה ריבוי עורכי הדין אינו הבעיה המרכזית, אלא העבודה הקשה הנדרשת מהמשפטנים הצעירים - והמחיר האישי שהם משלמים עליה. לפי קאטי ג'ננס מ־American Bar Association, עורכי הדין המתחילים עובדים יותר מ־12 שעות ביום בממוצע. עו"ד אלי גרינבאום ממשרד יגאל ארנון, בוגר ייל שעלה לישראל אחרי שעבד שנתיים בפירמת קלרי גוטליב בניו יורק, מאשר: "בהתחלה אתה עובד לפחות 12 שעות ביום, ואתה צריך להיות זמין לפירמה גם בשבתות ובחגים".
12 שעות הן רק נקודת המוצא, כפי שמבהיר גל עשת ממוריסון פורסטר: "השעות משתנות לפי סוג העבודה וסוג העסקאות. ישנם ימים שבהם אתה עובד 12 שעות, וישנם ימים שבהם עובדים על עסקאות גדולות ואחרי 12 שעות אתה רק יוצא להפסקה הראשונה שלך לאכול ארוחת צהריים וממשיך לעבוד. זה לא רק השעות, אלא גם המחויבות - הפירמה משלמת לך שכר יפה ובתמורה אתה מחובר לפאלם פיילוט שלך וצריך להיות זמין 24 שעות ביממה".
המצב של הקולגות בקנדה דומה, עם דרישה לכ-12 שעות ביום וזמינות בסופי שבוע וחגים. האנה ברנשטיין, מנהלת לשכת עורכי הדין הקנדית, מספרת כי "אחת הבעיות המרכזיות של עורכי דין צעירים בקנדה היא לאזן בין הדרישות של המקצוע לחייהם הפרטיים, בעיקר אם יש להם ילדים". לטענתה, לנוכח חומרת הבעיה הלשכה החליטה לאחרונה לבדוק לעומק את הסוגיה ולנסות לגבש פתרונות.
לא מרוויחים מספיק
את הימים הארוכים וסופי השבוע מבלים גם עורכי הדין הצעירים בחו"ל ב"עבודות שחורות", באדיבות עמיתיהם הוותיקים. וגם הם מקטרים על השכר. באנגליה, למשל, נקבע לפני שמונה שנים שכר מינימום: משכורת שנתית של 8,420 ליש"ט לעורכי דין מתחילים בלונדון (כ-4,200 שקל בחודש), ושל 6,012 ליש"ט למתחילים מחוץ ללונדון (כ-3,000 שקל).
ביפן השכר גבוה יותר - 6-4 מיליון ין בשנה (21-14 אלף שקל בחודש) - אבל גם הוא ירד באופן דרמטי בחודשים האחרונים. נוסף לכך, מספר קטיאמה, "ישנם עורכי דין חדשים שמדווחים כי אין להם הסדר שכר במשרד שבו הם עובדים. עורכי הדין 'מורשים' לעבוד בתוך המשרד של המעסיק שלהם, אבל הם צריכים להרוויח את שכרם לפי ההתפתחות של התיקים שהם מקבלים".
בארה"ב השכר תלוי בפירמה ובמיקום שלה (המדינה והעיר). במשרד גדול בניו יורק עורך דין מתחיל יכול להרוויח גם 150 אלף דולר בשנה (כ־50 אלף שקל בחודש), ובמשרדים אחרים המתחילים מרוויחים כ־50 אלף דולר בשנה (כ־16 אלף שקל בחודש). זה לא שכר נמוך, גם יחסית לשוק האמריקאי, אבל עורכי הדין המתחילים מפרישים חלק נכבד מהמשכורת הזאת לכיסוי ההלוואות שמימנו את הלימודים שלהם.
בעיית ההלוואות היא הבעיה המרכזית של המשפטנים האמריקאים הצעירים. כדי לקבל רשיון עריכת דין בארה"ב צריך ללמוד שבע שנים (תואר ראשון של ארבע שנים בקולג' ועוד שלוש שנים בבית הספר למשפטים), ושכר הלימוד יכול להאמיר ל־35 אלף דולר בשנה בבתי הספר היוקרתיים. רבים מהסטודנטים נעזרים בהלוואות, שאותם הם מתחייבים להחזיר כשיתחילו לעבוד. "ההלוואה לא צוברת ריבית עד סיום הלימודים, אך ברגע שמסיימים היא מתחילה לצבור ריבית", מספר אלי גרינבאום. "הלוואה מסוג זה יכולה להגיע ל־100 אלף דולר ויותר בסיום הלימודים, כך שברגע שאתה מסיים ללמוד אתה מרגיש שאתה חייב להתחיל לעבוד בעבודה מכניסה כדי להתמודד עם החובות".
הצורך הזה בהרבה מאוד כסף מיד עם סיום הלימודים מגביר את התחרות של הבוגרים על כל מקום פנוי בפירמות הגדולות. "אין בארה"ב בעיה למצוא עבודה, אבל רוב הבוגרים שואפים להגיע לפירמות המובילות שם התנאים הם הטובים ביותר מבחינת השכר והאופציה להתקדם", מסביר עשת. "כשפירמה גדולה רוצה לשכור אנשים היא קודם כל תפנה לבתי הספר המובילים - ייל, הרווארד, ברקלי, NYU ועוד - ותראיין עוד כמה בוגרים מהאוניברסיטאות בדרג השני שקרובות לאזור שלה. בסך הכל הפירמה תראיין בוגרים מ־15 אוניברסיטאות, כשבארצות הברית יש מאות מוסדות ללימוד משפטים".
אנליסה צ'צ'י מודה שהיא עצמה עדיין משלמת את שכר הלימוד שלה, שבע שנים אחרי שסיימה את בית הספר למשפטים. "שכר הלימוד באנגליה גבוה מאוד, בסביבות 11 אלף ליש"ט בשנה, ולכן רבים מהסטודנטים לוקחים הלוואות. סטודנטים שסיימו יכולים למצוא את עצמם בחובות של 30 אלף ליש"ט וזוהי בעיה גדולה כי השכר ההתחלתי לא גבוה ומנכים לך מהשכר 8% על תשלום החוב. לוקח לך בערך עשר שנים להחזיר את כולו". לפחות אחרי עשר שנים אתה כבר לא נחשב עורך דין צעיר, ויש לך צרות אחרות.
