שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
השראה

סדרת השראה: שיפור עצמי מיד - שאל אותי כיצד

את התעשייה האדירה של העזרה העצמית כובשים עכשיו ספרי "לייף האקינג", שאינם מנסים לשנות אותך מבפנים, אלא פשוט לספק פתרונות למטלות החיים

ב־2005 הודיע אלוף העולם לשעבר בשחמט גארי קספרוב על פרישתו מהמשחק. הדבר הראשון שעשה לאחר פרישתו היה להוציא מדריך מעשי לקבלת החלטות, "החיים כמשחק שחמט". הספר נהפך לרב־מכר. כמו איל הנדל"ן דונלד טראמפ, אלוף הרכיבה על אופניים לאנס ארמסטרונג והקומיקאי ג'ון קליז, קספרוב הצטרף לשורה ארוכה של אנשים שהוסיפו לקריירה האישית שלהם גם ביקור בשוק הגדל־במהירות של ספרי עזרה עצמית.

 

קל להבחין במהפכה שעבר התחום בשנים האחרונות: ביקור בכל חנות ספרים ילמד שז'אנר העזרה העצמית השתלט על מדף הניהול והכלכלה כמעט לחלוטין, מסדרת "אבא עשיר" של רוברט קיוסאקי ועד ל"איך זה שהאידיוט הזה עשיר ואני לא?" של רוברט שמין. וזאת עוד בלי להזכיר את ספרי הפסיכולוגיה, ההורות והתזונה, שכבר שנים מניעים את התעשייה הזו קדימה.

 

 

כך משיגים הכל: בסך הכל צריך לקרוא 177 אלף ספרי עזרה עצמית, אחר כך תסתדרו לבד כך משיגים הכל: בסך הכל צריך לקרוא 177 אלף ספרי עזרה עצמית, אחר כך תסתדרו לבד איור: יזהר כהן

 

מבין קצת יותר מ־3 מיליון הספרים שבקטלוג אתר אמזון, 177 אלף עוסקים בשיפור אישי ועצות לחיים. בישראל נמכרים יותר מ־300 ספרים בז'אנר, רובם מתורגמים מאנגלית. ב־2007 שילמו האמריקאים כ־600 מיליון דולר על ספרי שיפור אישי. השוק העולמי של ספרים, דיסקים, אתרים, סדנאות ומאמנים אישיים בתחום גלגל באותה שנה כ־11 מיליארד דולר, לפי נתוני חברת המחקר מרקט־דאטה אנטרפרייז. עד 2012 הוא עתיד לגלגל כ־17 מיליארד דולר.

 

המילה האחרונה בתחום היא "לייף האקינג". על פי האגודה האמריקאית לדיאלקטים, המונח מתאר "ייעול הפעילות או העשייה היומיומית של אדם". העיתונאי דיוויד או'בריאן זכור כמי שהשתמש בו לראשונה בכנס או'ריילי לטכנולוגיות מתפתחות ב־2004, כדי לתאר את שיטות ההתייעלות של אנשי מחשבים. מאז הוא זכה לתפוצה נרחבת. הבלוג "לייף האקר" (lifehacker.com), למשל, מככב במקום השישי ברשימת הבלוגים הפופולריים של אתר טכנורטי,

 

ומביא מעל רבע מיליון תוצאות בגוגל. בלוגים אחרים בתחום, כמו Folders.com43, zenhabits.net ו־lifeoptimizer.org מושכים אליהם עשרות אלפי קוראים מדי יום.

 

"אם אתה מבלה זמן מה באינטרנט", מספר או'בריאן בראיון ל"כלכליסט", "אתה מגלה שאנשים פרודקטיביים רבים, במיוחד גיקים, משתמשים באותה טכנולוגיה שבה אנחנו משתמשים, אבל בדרכים שונות מאוד. רציתי לדעת איך האנשים האלה עוברים את היום.

 

"גיליתי שמדובר באותו ז'אנר מוכר של עזרה עצמית - רק לאנשי מחשבים. עד ממש לאחרונה, רוב ספרי העזרה העצמית שווקו לאנשי עסקים ולעקרות בית – שהיו שני המגזרים שהוצפו בהכי הרבה דרישות, מטלות ולחצים בחייהם. בשנים האחרונות, עם פריחת ההייטק, מצטרפים אנשי המחשבים כקטגוריה שלישית של קהל שחי במציאות לחוצה וסיזיפית. אלא שבמקרה של אנשי המחשבים התרחשה תופעה יוצאת דופן. ה'לייף האקינג' התפתחו באופן בלעדי באינטרנט, מקהילות מקוונות של אנשים שרצו לחלוק מניסיונם עם אנשים אחרים, ולא היית צריך לקנות ספר או לשלם בשביל להשתתף".

 

בראשיתו, ה"לייף האקינג" היה אוסף של שיטות לחיסכון בזמן בסביבה עתירת מידע. אלה היו תוכנות קטנות שמבצעות מטלות משעממות, או שמזכירות מתי לבצע אותן. אחר כך הגיעו עצות ודרכים להתמודד עם מולטי־טאסקינג – אנשי המחשבים היו הראשונים שהשתמשו במקביל באימייל, תוכנות מסרים מיידיים, בלוגים וכל שיטת תקשורת חדשה. "הלייף האקינג לא עסק בחשיבה על הבעיה בכללותה, אלא במציאת 'האקים' קטנים, פרצות בשיטה, קיצורי דרך", אומר או'בריאן. "זה העיקרון שהשתמר בז'אנר הזה גם כשהתופעה יצאה מגבולות הברנז'ה של אנשי המחשבים".

 

"לייף האקינג לא עוסק בשינוי תבנית המחשבה, אלא בדברים הקטנים והספציפיים שאדם יכול לעשות בכל תחום בחייו", מסכים קווין פרודי, אחד מעורכי הבלוג "לייף האקר". "אתה יכול למצוא 'האקים' ליצירתיות, למשמעת עצמית, לאיך להפיק יותר מהמחשב שלך. ספרי עזרה עצמית מנסים להכניס בך מוטיבציה לטפס על הרים גבוהים. לייף האקינג נותן לך ציוד וטכניקות לעשות את זה. זה לא רק טיפים לשימוש בתוכנות של מיקרוסופט - שתיים מהכתבות הפופולריות ביותר באתר המסבירות איך לסדר את שולחן העבודה במשרד ומפרטות את שיטות העבודה של ג'רי סיינפלד".

 

למה הלייף האקינג צובר פופולריות דווקא עכשיו?

או'בריאן: "זה לא קורה דווקא עכשיו. הלייף האקינג נמצא איתנו, תחת שמות אחרים, כבר מאות שנים".

 

בנג'מין פרנקלין. אחד מסופרי העזרה העצמית המפורסמים ביותר בנג'מין פרנקלין. אחד מסופרי העזרה העצמית המפורסמים ביותר

ובאמת, 250 שנה לפני שכריסטופר באקלי, מחבר "תודה שעישנתם", טבע את האמרה "הדרך היחידה להתעשר מספר עזרה עצמית היא לכתוב אחד", ספרי עצות ושיפור אישי היו ז'אנר מכובד. סופר העזרה העצמית המפורסם ביותר היה בנג'מין פרנקלין, ממנסחי החוקה האמריקאית. בשנים 1758-1732 הוציא פרנקלין את "אלמנך ריצ'רד האומלל", שנתון שתיעד את מזג האוויר ותנועת גרמי השמים בשנה החולפת. לצדם כתב פרנקלין עצות בחקלאות, בעסקים ובבריאות, מתכונים לתרופות סבתא ופתגמי שנינה. השנתונים של פרנקלין נמכרו בעשרות אלפי עותקים בשנה, והיו באותן שנים רב־המכר הגדול ביותר בארצות הברית אחרי התנ"ך. ב־1757 הוציא פרנקלין ספרון שמבוסס על העצות מהשנתונים שלו, ושממליץ על הדרך לנהל חיים מועילים ומצליחים. הספרון נקרא "הדרך אל העושר" ("The Way to Wealth"). כמה מהפתגמים המפורסמים בעולם צוטטו ממנו, ובהם "זמן שווה כסף", "אל תדחה למחר את מה שאפשר לעשות היום" ו"אלוהים עוזר לאלה שעוזרים לעצמם".

 

הספר הראשון שהתייחס לעצמו כאל ספר עזרה יצא ב־1859, בשם "Self Help". מחברו, הפוליטיקאי הסקוטי סמואל סמיילס, הגיע למסקנה ש"רפורמה פוליטית לא תפתור לבדה את הרעות המגוונות שמייסרות את החברה", וטען ששינוי אמיתי חייב להתחיל בתוך כל אדם יחיד. ספרו הטיף ליזמות, לחסכנות ולשיפור מתמיד של התכונות האנושיות. בספר "עזרה עצמית" של סמיילס נכתבו לראשונה המשפטים "מי שלא עושה, לא טועה", ו"החיים הם מה שנעשה מהם". מאז צבר התחום תאוצה והוליד רבי־מכר בינלאומיים. די להזכיר את "כך תרכוש ידידים והשפעה" של דייל קרנגי, "מי הזיז את הגבינה שלי?" של ספנסר ג'ונסון ו"הסוד" של רונדה ביירן.

 

תנועת השיפור העצמי זוכה לפופולריות יוצאת דופן בעיקר בארה"ב. האם יש בה משהו מהאופי האמריקאי? "כן, במובן של הסתמכות עצמית, של ה־Made־Self man", אומר תומר פרסיקו, חוקר דתות ותרבות הניו־אייג', "אתה היזם, באחריותך למצוא כיצד 'לחתור אחר האושר', בפרפראזה על הכרזת העצמאות האמריקנית. אתה אמור לממש את עצמך".

 

"בכלל, שיפור עצמי נוגע בהרבה מהאלמנטים של החלום האמריקאי", מוסיף או'בריאן. "הרעיון שבאמצעות משמעת ורצון עצמי בלבד תוכל לשנות את עצמך הוא אולי אוניברסלי, אך לא ביקרתי בארצות רבות שבהן שיפור עצמי נחשב כחובה חברתית כמו בארה"ב".

 

ואולי יסודות השיפור העצמי עתיקים בהרבה. ערן כץ, מחבר הספר "סוד המוח היהודי", טוען ש"לייף האקינג" במובנו הרחב הוא בכלל המצאה יהודית. לטענת כץ, היהדות היא הדת העמוסה ביותר בפטנטים לשיפור עצמי: משיטות לשיפור הזיכרון והאינטליגנציה עד טריקים להתמודדות עם מגבלות הדת המרובות. "היהודים תמיד האמינו שלא צריך להמציא את הגלגל כי אין חדש תחת השמש. צריך רק להביט מסביב, לראות מה עושים אחרים, ולמצוא דרך לשפר את זה. הסנהדרין הוא שדרוג של הסינהדריון, בית הדין היווני; הפרשת מעשר, חוקי קנייה ומכירה וחוקי בעלות על קרקע הם רעיונות שנלקחו מהכנענים ושונו כך שיתאימו ליהדות".

 

דומה לתפיסה של לייף האקינג.

"יהודים יודעים כיצד לעקוף את המערכת, למצוא קיצורים. שעון שבת, למשל, זה האקינג במיטבו. גם שיטות הזיכרון הטובות ביותר פותחו ביהדות: כל יהודי דתי יודע להעביר סדר פסח, כי כמו בפרזנטציה טובה, האגדה מתחילה במילות מפתח שמסכמות את כל הסיפור: 'קדש ורחץ, כרפס יחץ, מגיד רחץ' וכן הלאה. סדר פסח כולו הוא אמצעי זיכרון, שאמור לשמר את הסיפור מדור לדור".

 

עוד בהשראה:

 

21 הרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד

 

קוראים לי ריי קורצוויל ואני אחיה לנצח

 

להפחית את הלחץ - בעזרת מונטי פייתון 

 

האיש היעיל ביותר בעולם, דיוויד אלן

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x