מדריך "כלכליסט" בדרך לעבודה חדשה: אחרי הלם הפיטורים
כמו בכל דבר, גם פיטורים הם תהליך שמתלווה אליו לא מעט בירוקרטיה מעיקה. אילו טפסים חשוב לקבל, איך מחשבים את הפיצויים ומה עושים כשהחברה בפירוק
יותר מ־1,500 עובדי הייטק פוטרו מתחילת השנה, אלפי עובדים בחברות כוח אדם מתנדנדים ומאות מעובדי ענף היהלומים כבר הבינו שהעתיד יהיה הרבה פחות נוצץ. אווירת פיטורים עומדת באוויר, ועובדים במרבית מהמגזרים במשק כבר החלו להיערך לאפשרות שגם הם יזומנו למשרדו של הבוס - לאותה שיחה שלאחריה ימצאו את עצמם בעיקר מול המון חוסר ודאות.
המדריך שלפניכם מנסה לעשות סדר בעניינים ולצייד את העובד בכלים שיהפכו את הנושא כולו למאיים פחות, בעל קווי מתאר ברורים, ובעיקר כזה שמתנהל על פי כללים שמאפשרים לכלכל את הצעדים נכון. ככלל, ככל שתפעלו מהר יותר ועל בסיס מידע רחב ככל האפשר, תשמרו על זכויותיכם.
תהליך השימוע
בשנים האחרונות הרחיבו בתי הדין לעבודה את חובת השימוע מהמגזר הציבורי גם למגזר הפרטי, והיא חלה כמעט בכל מקרה של פיטורים. המעסיק מחויב להקפיד על כללים מסוימים, כמו זימון בכתב שמפרט את הסיבות לפיטורים האפשריים ומתן זכות לעובד להשמיע את דבריו. הליך פגום יכול לכאורה במקרה קיצוני אפילו לבטל את הפיטורים. עם זאת, לא סביר שבית המשפט ייאלץ מעסיק להמשיך ולהעסיק עובד בתקופה של משבר כלכלי, אך ורק בגלל הליך שימוע לא תקין.
הודעת הפיטורים
צורת ההודעה על הפיטורים אינה מוגדרת בחוק. בכל מקום עבודה יש מדיניות אחרת - מפגישה אישית ועד מקרים קיצוניים של שיחת טלפון ואפילו הודעת טקסט בסלולר. בחברות ההייטק, למשל, נהוג לכנס את כל העובדים ולבשר להם על התקופה הקשה שבפתח.
בתום התקופה הראשונה (מהודעת הפיטורים ועד סיום העבודה בפועל) המעסיק חייב לתת לעובד אישור בכתב על תחילתם וסיומם של יחסי עובד־מעביד. מעסיק שלא מספק את המכתב תוך שבועיים מיום העבודה האחרון של העובד עובר עבירה פלילית.
היעדר מכתב פיטורים יכול לעורר בעיות בקבלת דמי אבטלה, ולמרות זאת חשוב להתייצב בלשכת התעסוקה גם ללא המכתב, כפי שמדגיש עו"ד ערן גולן, עורך דין עצמאי המתמחה בייצוג עובדים, שאם לא כן לא תהיה אפשרות לתבוע בדיעבד דמי אבטלה בעבור הימים שבהם התייצב העובד.
הודעה מוקדמת
החוק אינו מאפשר למעביד לסיים את יחסיו עם העובד לאלתר, והוא מחויב לתת לו הודעה מוקדמת - תקופת זמן שבה העובד ממשיך לקבל משכורת ממקום העבודה. משך ההודעה המוקדמת משתנה לפי תקופת ההעסקה. כך, לדוגמה, עובד המועסק עד שישה חודשי עבודה יקבל תשלום על יום בעבור כל חודש, ומי שהועסק יותר משנה יקבל בעבור חודש מלא. במקרים אחרים תקופת ההודעה המוקדמת מצוינת בחוזה העבודה האישי או הקיבוצי. מעביד שלא נוהג כך יהיה חייב לפצות את המפוטר הטרי כאילו עבד עד תום תקופת ההודעה.
המסמכים שיש לקבל מהמעביד
חשוב לקבל מהמעסיק מכתבי שחרור לכל קרנות הפנסיה והחיסכון, שחלק מהכספים בהם נוכו משכרו של העובד. טופס 161 הוא הודעה של המעביד על פרישה של העובד, שאותו חייב המעביד לנפק למס הכנסה. את טופס 161א' ממלא העובד עצמו, כדי ליהנות מפטור ממס בגין כספי הפיצויים וקופות הגמל. בהיעדר הטופס הזה ייתכנו בעיות בעתיד מול רשויות מס הכנסה. כך, חלק מפיצויי הפיטורים פטור ממס עד שיעור של 10,000 שקל לשנה.
מכתב חשוב נוסף בדרך החוצה ממקום העבודה הוא מכתב שחרור. המעביד צריך לתת לעובד עם סיום עבודתו מכתבי שחרור לכל קרנות הפנסיה, קופות הגמל והחסכונות השונים. המכתב קובע, למעשה, שהקופות הועברו על שמו של העובד, אם הוא ירצה להמשיך להפריש את הסכומים.
"לא כל מעביד עושה זאת בקלות", אומר עו"ד עופר קצנשטיין, "מעבידים אוהבים שהעובד חותם על כתב קבלה וסילוק, שהמשמעות שלו היא 'שילמתי לך את זכויותיך ואין לך שום טענה או דרישה נגדי'". קצנשטיין עצמו עבד במשך שש שנים במשרדו של עו"ד פיינברג, המייצג מעסיקים רבים במשק, ופתח משרד פרטי עם שותפתו דליה אפרת־לוי. קצנשטיין מזהיר את כל העובדים: "יש מעסיקים שאומרים לעובד: 'אם אתה רוצה שאני אשחרר לך את כל אלה, תחתום לי על המסמך'. אסור למעסיק לעשות את זה. העובד זכאי לכך על פי חוק. אם כבר נאלצתם לחתום על זה, ציינו בשולי המכתב שאתם חותמים תחת אילוץ. חתימת העובד על מסמך כזה יכולה לפגוע בו בעתיד, למרות שבתי הדין לעבודה נוהגים להסתכל על מסמך חתום כזה בחשדנות רבה".
הכספים המגיעים לעובד
פיצויי הפיטורים שמגיעים לעובד על פי חוק הם בשיעור של משכורת חודשית אחת בגין כל שנת עבודה. על פי חוק פיצויי פיטורים, המינימום שעובד צריך לעבוד כדי לקבל פיצויי פיטורים הוא שנה. לפני כן לא מגיע לעובד דבר.
צריך לזכור שהחוק מגדיר רק את המינימום, שהמעסיק אינו יכול לשלם פחות ממנו. הסכמים אישיים וקיבוציים בהחלט יכולים להיטיב, ותופעות של הטבות מעבר לכך מוכרות בעיקר אצל בכירים או במבצעי פרישה (כשארגון מעוניין להוציא עובדים לפרישה הוא לפעמים מציע להם יותר מ־100% ממה שהחוק מקנה להם).
אחת הבעיות המרכזיות בקביעת הסכום שמגיע לעובד היא הגדרת החוק ל"שכר". חוק פיצויי פיטורים מדבר על שכר הבסיס, אבל לעתים חלקים נכבדים מהשכר מבוססים על תוספות. תקנות פיצויי פיטורים קובעות את רכיבי השכר שיובאו בחשבון לצורך חישוב שכרו של העובד המשמש לחישוב הפיצויים: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר מחיה, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית או מקצועית.
אבל מעסיקים רבים מנפחים חלקים אחרים בשכר, כמו דמי ההבראה או דמי נסיעה. מרבית העובדים לא שמים לב ל"בונוסים" האלה כל עוד הם מקבלים סכום גבוה בסוף החודש, אך למעשה זאת טכניקה של המעסיקים לא לכלול סכום זה בפיצויי פיטורים.
"יש לשים לב כי לעתים מעבידים מכניסים רכיבי שכר שונים בשם 'תוספות', אולם אין מדובר בתוספת אמיתית", מדגיש עו"ד קצנשטיין, "מדובר ברכיב פיקטיבי שמהווה, בעצם, חלק משכר היסוד של העובד. בפועל, מעסיקים לא מעטים מערימים על עובדיהם, ולא מכלילים רכיבים אלה בחישוב פיצויי הפיטורים", אומר קצנשטיין. "לדוגמה, תשלום בגין שעות נוספות גלובליות, שלא מבוצעות אף פעם, דמי הבראה ונסיעה מנופחים וחסרי פרופורציות לסכומים שנקבעו לכך".
"באופן כללי, קשה לתבוע על בונוסים וזכויות נלוות, כמו אש"ל וביגוד", אומר עו"ד גולן, "בתי הדין לעבודה יצרו הלכה שקובעת כי אם העובד לא דורש מהמעביד להכליל את ההטבות בשכר היסוד במהלך יחסי העבודה, הוא אינו יכול לתבוע אותן אחר כך".
החוק קובע גם מצבים שבהם ניתן לשלול את הפיצויים, או את חלקם, אבל לא מדובר בדבר של מה בכך, אלא במעשים חמורים, דוגמת גניבה, מעילה או חבלה חמורה במהלך העבודה. גם אז צריך לזכור שהנטייה של בתי הדין לעבודה היא לבדוק בשבע עיניים לפני שהם מאשרים דבר כזה. במקרים חריגים ביותר ישללו את מלוא הפיצויים.
מתי להיעזר בייעוץ משפטי
כאשר אחת מהזכויות המגיעות לעובד אינה מתקיימת, כשמלינים את שכרו, כשהמעביד אינו משחרר מסמכים רלבנטיים או כשהפיצויים אינם עומדים על מלוא הסכום שהעובד סבור שמגיע לו, על העובד לעבור לשלב הבא - השלב המשפטי.
פנייה לעורך דין אינה בהכרח הצעד הראשון שעל העובד לנקוט. "בסכום של עד כ־30 אלף שקל, או במקרים של הלנת שכר, כשבידי העובד תלושי שכר, עדיף לא לפנות לעורך דין ולהשתמש בטפסים שניתן להוריד מאתר בתי הדין לעבודה", אומרת עו"ד אפרת דויטש, המייצגת בעיקר מעסיקים ועובדים בהליכי פירוק וחדלות פרעון.
המלצה דומה מגיעה מכיוונו של עו"ד טומי מנור, ממשרד הרמן מקוב ושות': "מעבר לתביעות פשוטות שבהן המסמכים נמצאים בידי העובד, הרי שבכל תביעה אחרת שהיא לא תביעה ברורה (דוגמת הלנת שכר), רצוי לפנות לעורך דין. בכל מקרה של תביעה נגדית והליכי פיטורים, ככל שיש לך טענות כלפי הליך הפיטורים, רצוי לפנות לאיש מקצוע".
גם אחרי הפנייה לעורך הדין לא בהכרח מוגשת תביעה. "כשלקוח מספר לי שמסיבה כלשהי לא שולמו לו פיצויי פיטורים", אומר עו"ד קצנשטיין, "אני תמיד בדעה שעדיף להידבר. מעבידים בישראל מנצלים לא פעם ולא פעמיים את חולשתו של העובד ואומרים לו באופן אוטומטי שהוא אינו זכאי. כשהם מקבלים פנייה מעורך דין ומבינים שהסיפור מסתבך ועלול לגרור אותם להוצאות - השיקולים כבר אחרים".
עו"ד גולן מוסיף: "יש מעסיקים שדי במכתב מעורך דין כדי לגרום להם לשלם את מה שמגיע לעובד".
"במקרים הפשוטים עדיף לפעול בלי עורך דין", מסכמת עו"ד דפנה שמואלביץ', מייסדת ושותפה בכירה במשרד רובין־שמואלביץ' ומתמחה בייצוג מעסיקים. "הטפסים פשוטים והעסק לא מורכב. אם לא קיבלת את הכספים המגיעים לך, והיית עובד מאורגן בהסתדרות, חשוב לערב את ועד העובדים עוד לפני השימוע שקודם לפיטורים", מדגישה שמואלביץ'. "לוועד יש רואה חשבון, עורך דין וכמובן גישה להסתדרות. אם אין לך ועד, אולי זה הזמן להצטרף לארגון עובדים, כי חלק מהסל הוא שירותים משפטיים".
תביעת פיטורים
בבתי הדין לעבודה יש שני מסלולים: מסלול לדיון מהיר ומסלול רגיל. מסלול הדיון המהיר דומה בהרבה מובנים למסלול של תביעות קטנות בבתי המשפט הרגילים: סכום התביעה אינו יכול לעלות על 22,700 שקל, ויש סיכוי טוב שהתביעה תסתיים תוך חצי שנה עד שנה. החיסרון המשמעותי של ההליך הזה הוא שמאוד קשה לערער על פסק הדין.
במקרים של תביעות פיצויי פיטורים מדובר, בדרך כלל, בזכויות קוגנטיות (זכויות שלא ניתן לוותר עליהן), זכויות שתלוש המשכורת משקף אותן. תביעה שדנה בפיצויי פיטורים יכולה להיות קצרה כי היא תביעה מספרית. תביעה רגילה של פיצויי פיטורים - כשאין מחלוקת מהותית - תהיה פשוטה ומהירה.
"המסלול המהיר מחייב פרוצדורה דומה לתביעות קטנות", אומר קצנשטיין, "העובד מייצג את עצמו ללא עורך דין, ומדובר בדרך כלל בדיון אחד שכולל את כל המסלול במכה אחת: תובעים, בית הדין מציע פשרה, יש דיון הוכחות, סיכומים בעל פה ופסק דין". המסלול הרגיל, לעומת זאת, הרבה יותר ארוך: הוא נמשך כשלוש שנים ופעמים רבות אף ארבע שנים.
כמה זה עולה
הסכומים שגובים עורכי הדין תלויים מאוד בסכומי הפיצויים. אין שיטת תעריף אחידה בכל המשרדים, כפי שהגדיר זאת אחד מעורכי הדין שהתראיינו לכתבה: "אי אפשר להשוות בין עובדת של שופרסל שהרוויחה 13 אלף שקל ובין מנכ"ל שמרוויח עשרות אלפי שקלים. בתחום דיני העבודה רוב המשרדים לא עובדים אך ורק על אחוזים. המשרדים המובילים עובדים על תעריף לשעות עבודה, ומשרדים אחרים עובדים על מחיר קבוע מראש ואחוזים מהזכייה".
בשל התחרות הגדולה בתחום עריכת הדין העלתה בדיקת "כלכליסט" טווח גדול מאוד של מחירים. משרדים בינוניים טובים שמתמחים בייצוג עובדים יגבו בעבור תביעה בסדר גודל של 200 אלף שקל תשלום של 20 אלף שקל מראש (במועד פתיחת ההליך) ו־10% מערך הזכייה.
כאשר שכר הטרחה מבוסס על אחוזים, הם ינועו סביב 10% ו־40% מסכום הפיצויים, תלוי ביוקרתו של עורך הדין ובמורכבות התיק. שכר טרחה שמחושב לפי שעות נע בין 300 שקל לשעה ל־1,200 שקל במשרדים הבינוניים, ועד 5,000 שקל במשרדים הגדולים.
כשהחברה בקשיים
בגלל המיתון המתגלגל נקלעות חברות רבות לקשיים, ואצל חלקן זה מסתיים בקריסה. החוק קובע כי עובד שעבודתו נפסקה בגלל פשיטת רגל של המעסיק או פירוק של החברה, יכול לקבל פיצויי פיטורים כאילו פוטר. "במצב של חברה במצוקה צריך לבדוק אם המעביד העביר לעובדים את הכספים מקרנות הפנסיה וקופות הגמל - בדיקה שנעשית מול הקופות עצמן", אומר עו"ד אופיר רונן, המייצג עובדים במקרים של חברות במצוקה.
בהרבה מקרים בתקופה האחרונה העובדים שומעים על מצבה של החברה שלהם באמצעי התקשורת. "ברגע שהעובדים יודעים שהחברה בצרות, הם חייבים לאסוף נתונים מהר", אומר עו"ד רונן. "כשהעובדים עצמם מגישים לבית המשפט בקשות לפירוק של החברה הם משלמים עד 5,000 שקל. עדיף להגיש תביעה קבוצתית, שתקטין את העלויות לעובד הבודד, אך מובן שזה מאריך את ההליך".
"במקרים שהחברה לא מסוגלת לשלם את החובות שלה העובדים צריכים להגיש את התביעה לפירוק מהטעם הפשוט - זה מה שמאפשר להם להיות זכאים לביטוח לאומי", מבהיר עו"ד מנור. "עד שלא ניתן צו פירוק, הם לא זכאים לביטוח לאומי". התשלום הראשוני לעובדים קודם לחובות אחרים של החברה. "לעתים ניתן לקבל את השכר תוך פרק זמן קצר", אומר רונן, "ברב בריח זה לקח חודש, בבורגראנץ' שבוע ובמילומור שלושה שבועות - אלה כספים שהעובדים מקבלים מהנאמן בהקפאת הליכים או המפרק". את הכסף משלמים נאמנים שהם עורכי דין או רואי חשבון, הממונים בידי בית המשפט כמנהלים של החברה בפירוק.
ביטוח לאומי נכנס לתמונה בשני מקרים: כאשר החברה לא משלמת את התשלום הראשוני לעובד עד גבול של 13,607 שקל (שמורכב משני שלישים שכר ושליש פיצויים), סכום שהחברה צריכה להעניק לעובדים לפני שהיא משלמת את חובותיה לנושים אחרים; ובמקרים שבהם החברה התפרקה לחלוטין - אז ביטוח לאומי ישלם גמלה עד סכום של 73,520 שקל. הכסף מביטוח לאומי יגיע לעובד רק לאחר שנה או שנתיים.
