השוק מקבל את אובמה כפי שאובמה מקבל את השוק
בנאום הניצחון הציג אובמה לעם האמריקאי תמונת מצב ערכית וכלכלית קשה הדורשת טיפול שורש כואב ומתמשך. לא חלפה יממה והמסכים האדומים חזרו להבהב מכל פינה. סביר להניח שכל מילה באותו נאום הייתה מתוכננת ונועדה להנמיך את הציפיות לשינוי מהיר מחד, ולהעצים את גודל ההצלחות, מאידך
האופוריה של השווקים ביום הבחירות התחלפה בהתרסקות. בחירתו של הנשיא החדש הובילה, לפחות בטווח הקצר, לתוצאה שונה מזו שצפה ציבור בוחריו. לכל אורך הקמפיין התמקד ברק אובמה בחוסנה של האומה וב"כשלונותיו של ג'ורג' בוש". כך לדוגמא, התרסקות השווקים בספטמבר הייתה, לדבריו, תוצאה של "כשלון המדיניות הכלכלית של בוש" והפתרון המתבקש הוא כמובן החלפת הנשיא.
בנאום הניצחון ביום שלישי שינה אובמה את הכיוון ולראשונה תלה את האשם במצבה הירוד של האומה. בין משפטי המפתח בנאומו, היה גם זה: "הדרך קדימה תהיה ארוכה, הטיפוס מעלה יהיה תלול". אובמה אף ציטט את אברהם לינקולן בדברו על "ערכים בהם אנו מאמינים" וברומזו על ערכים שאבדו. בנאום הניצחון הציג אובמה לעם האמריקאי תמונת מצב ערכית וכלכלית קשה הדורשת טיפול שורש כואב ומתמשך.
בהתאם לקו החדש, הפתרון אינו נעוץ עוד בהחלפת הנשיא, אלא בהבראת האומה. או, במילים אחרות - הבעיה עמוקה, אל תצפו שכניסתי לתפקיד תשפר במהירות את המצב.
לא חלפה ולו גם יממה אחת ושוב ראינו את המסכים האדומים מהבהבים מכל פינה. השווקים מיהרו לעכל את מצב האומה ולהסכים עם הערכותיו של הנשיא הנבחר. ה- S&P500 קיבל את החדשות הקשות בשני ימי התרסקות וירידות של 10%. האם לא צפה אובמה את תוצאות נאומו? הנשיא החדש הרי אינו כותב את נאומיו בעצמו. האם יתכן שכותבי הנאומים של אובמה לא העריכו נכון את כובד משקלם של דבריו? קשה לי להאמין. אחד הדברים שלמדתי ממסע השיווק הרהוט של אובמה, הוא שכל מילה שנאמרה על ידו הייתה מכוונת ומתוכננת. אני חושד שגם הפעם הייתה מטרה נסתרת לדבריו של הנשיא הנבחר.
אחד התרגילים המוכרים בהם נוקטים מנהלי חברות חדשים בעת כניסתם לתפקיד, הוא להציג מצב רעוע ככל הניתן ולהנמיך את הציפיות לגבי שיפור מהיר. הכלים העומדים לרשותו של המנהל החדש, הם הקדמת הוצאות, דחיית הכנסות, הכרזה על חובות אבודים, הטלת ספק בסיכויי המימוש של עסקאות מהותיות, או במילים אחרות - הצפת והקצנת כל הרוע והחולי שקודמם לתפקיד טיאטא מתחת לשטיח. ככל שמצב החברה בעת הכניסה לתפקיד יוגדר כרעוע יותר, כך השיפור, אם וכאשר יקרה, יוכר כהצלחה האישית של המנהל החדש.
האם פוליטיקאים נוהגים אחרת ממנהלים? צניחת מדדים בת 10% ביומיים היא לא דבר של מה בכך. היא עשויה לאפשר לאובמה, ברבות הימים, להציג מצג תיקון טוב יותר שייזקף כמובן לזכותו. נראה שאובמה כבר החל לתכנן את משפטי המפתח של קמפיין הבחירות הבא: "בתקופתי הבורסה עלתה בכך וכך אחוזים". כעומק הפתיחה, כך גובה ההצלחה.
אובמה ניצח את הבחירות כי ציבור הבוחרים סבר שהוא שיוציא אותם במהירות מהמצב הכלכלי הרעוע ויחזיר אותם לעולם הביזבוזים הבלתי נגמר. עד ליום ראשון, ה-14 בספטמבר, התחרות בין אובמה לבין מקיין הייתה צמודה. מאותו יום ואילך, עם התמוטטות המערכת הפיננסית, נפתח הפער והוכרעו הבחירות. ציבור הבוחרים של אובמה ציפה שהמנהיג הצעיר והפרגמטי יחליף את הנשיא המכהן ויפתור כבמטה של קסם את תחלואי הכלכלה. כך לפחות רמז ובנה אובמה את תדמיתו.
משב האוויר הקליל והנעים שקיוו בוחריו של אובמה לקבל בנאום הניצחון התחלף בסטירת לחי המתארת אומה נכשלת שצריכה להיבנות מחדש. נחזור לנאום אובמה: "אני קורא לכם להצטרף אלי לבנייה מחודשת של האומה בדרך היחידה בה זה התבצע במשך 221 השנים האחרונות - לבנה אחר לבנה...", קרא אובמה. האם אובמה אכן נבחר בכדי לקומם את אמריקה מחדש ולבנותה לבנה אחר לבנה כפי שעשו האבות המייסדים? האם יש לאובמה אג'נדה נסתרת ותוכניות בינוי היורדות עד לאמות הסיפים? הבורסה לא אהבה את זה ולסוחרי בורסה כמוני, המתפרנסים משורטים, היו עוד שני ימי עדנה.
הכותב הוא מנכ"ל טריידנט קפיטל מרקטס, בית ספר למסחר יומי במניות הבורסה האמריקאית
