שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

הסיכון המוסרי וקריסת שוק ההון

בשוקי הכפר הקטן בעולם השלישי, כמו גם בשוקי הכפר הגלובלי, עסקאות והסכמים כרוכים תמיד בסיכונים. העובדה כי רק חלק מהסיכונים מתממשים מאפשרת להמשיך ולגלגל עסקאות והסכמים

אבשלום אדם 07:3430.10.08

קריסת שוק ההון מחייבת היערכות בינלאומית חדשה. היערכות זו תידון בפסגה בינלאומית בוושינגטון המתוכננת ל־15 בנובמבר, שבה ישתתפו ראשי מדינות המייצגים יחד כ־90% מהמשק העולמי ושני שלישים מאוכלוסיית העולם. הדרך העיקרית לפתרון המשבר שתעמוד לדיון היא תיאום בין הגופים הפיננסיים

המרכזיים, כלומר מיחזור של שיטות הרגולציה הישנה, שממילא סובלת מחולשה מבנית פנימית.

 

בשוקי הכפר הקטן בעולם השלישי, כמו גם בשוקי הכפר הגלובלי, עסקאות והסכמים כרוכים תמיד בסיכונים. העובדה כי רק חלק מהסיכונים מתממשים מאפשרת להמשיך ולגלגל עסקאות והסכמים.

 

בכל שוק יש חוסר מידע שיש בו סיכון. אסימטריה של מידע הוא מצב שבו לצד אחד יש מידע רב יותר או איכותי יותר מאשר לצד השני. פער המידע יכול להתקיים בנוגע למוצר או לשירות או באשר להתנהגות הצדדים. היתרון של הצד המחזיק במידע רב או איכותי יותר הוא תמריץ עבורו לרמות את הצד השני. מעשה הרמייה יכול להיעשות מראש או בדיעבד. דבר זה עלול לגרור למשבר במשק העולמי, בשוקי ההון או בשוקי הסחורות.

 

מרוויחים מחוסר האמון

 

למען שמירת האינטרסים של משקיע במצב של אסימטריה של המידע פיתח השוק מכשירים פיננסיים שונים. כדי למנוע רמייה בעסקה מראש נעשה שימוש באשראי דוקומנטרי, אשר משמש אמצעי לתיווך בין צדדים זרים. המתווכים, גופים פיננסיים, הבנקים, גובים תשלום עבור שירותי האשראי, אשר מייקר את המוצר ולכן פוגע ביעילות השוק. הנהנים היחידים מחוסר האמון שבין הצדדים לעסקה הם הבנקים המתווכים.

 

אחת הסיבות העיקריות למשבר הנוכחי היתה התממשותו של סיכון מוסרי, כלומר ניצול לרעה בדיעבד של פערי המידע בסחר בניירות ערך על ידי המתווכים, הגופים הפיננסיים, לרעת המשקיעים. הבנקים, כאותו סרסור, הם הנהנים היחידים מהסיכון המוסרי; הרגולטור כשל בהגנה על המשקיעים.

 

הבעיה המרכזית היום היא שהסיכון המוסרי גדל בשווקים שבהם האי־ודאות גדלה. בשווקים אלה יש בעיה של חוסר יציבות ומוסר התשלומים בהם נמוך. הסיכון גדל אף יותר בשווקים הסובלים מהיעדרה של רגולציה יעילה. הוסיפו על כל אלה את העובדה שבנקים קורסים ושממשלות תומכות בכמה מהבנקים כדי להוריד את הסיכון של עושי העסקאות בשוק - כלומר משמשות בעצמן מעין פיגום כדי להבטיח את המשק הכלכלי שלהן - וראו כיצד האסימטריה של המידע הופכת את הקריסה של השוק לכדור שלג. זהו המצב לעת עתה בשוק ההון.

 

לטפל בהעברת המידע

 

בעסקאות לרכישה של ניירות ערך הסיכון המוסרי גדול אף יותר, משום שהמשקיע מהמר על עלייתו של נייר ערך על בסיס מידע שמקורו בשלושה מקורות בעייתיים:

 

הראשון הוא הדו"חות הכספיים - מסמכים שמתעדים את העבר ולכן אינם מעודכנים; נוסף על כך הם אינם נגישים למרבית העוסקים בתחום, מאחר שהבנתם דורשת מומחיות מיוחדת.

 

המקור השני הוא האנליסטים ומדרגי האשראי, אשר לוקים פעמים רבות בקוצר רואי, בחוסר הבנה או בניגודי אינטרסים.

 

המקור השלישי הוא הרגולטור, החסר יכולת אפקטיבית להפעיל בקרה על החברות ולשלוט בזרימת המידע, ועל כן תיקון הכשלים בתקינה נעשה תמיד בדיעבד, לאחר המשבר. בכפר הגלובלי חסר רגולטור הנושא באחריות לתיאום הפעילות בשווקים, ובפרט בשוק ההון העולמי.

 

טיפול יסודי בניהול השווקים של הכפר הגלובלי, ובייחוד בשוק ההון, מחייב שינוי במתכונת של העברת המידע כדי לאפשר את שקיפותו ונגישותו. כמו כן, הוא מחייב רגולציה אשר תפקח בכפר הגלובלי על שוקי ההון ועל שוקי הסחורות.

 

הכותב הוא דוקטור לאתיקה, ממשל תאגידי ואחריות תאגידית בבית הספר למינהל עסקים במכללה למינהל בראשון לציון. לביקור באתר:  www.vmanagement.co.il  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x