אבי הגישה הכלכלית למשפט: "השווקים הגיבו באופן רציונלי"
"כלכלנים תמיד משתמשים במונח 'לא רציונלי' כשדברים לא תואמים את המודלים שלהם, אבל התגובות היו רציונליות לחלוטין", אומר גווידו קלברזי, האיש שהפך גם את תחום המשפט לתיאוריה כלכלית. למרות ההתערבות הממשלתית - או דווקא בגללה - אמונתו בקפיטליזם לא התערערה, והוא גם בטוח שמעמדה הגלובלי של ארה"ב רק יתחזק
"אני לא חושב שהמשבר הנוכחי בשוק ההון מצריך בחינה חדשה מהיסוד של עקרונות השיטה הקפיטליסטית. דברים כאלה קרו כבר בעבר, ויקרו שוב. השאלה העקרונית היא באיזו מידה נהיה מוכנים לתת למוסדות שנכשלו להיכשל", כך אומר ל"כלכליסט" פרופ' גווידו קלברזי, מאבות הגישה הכלכלית למשפט ושופט בבית המשפט לערעורים של מדינת ניו יורק, שכתביו השפיעו רבות על האופן שבו דנים בתי המשפט בארצות הברית בשאלות משפטיות על בסיס מודלים כלכליים.
"אחד העקרונות הבסיסיים של מערכת קפיטליסטית הוא שמותר להפיק רווחים גדולים באמצעות לקיחת סיכונים שלא ניתן לבטח אותם. זוהי עשיית רווח במשטר קפיטליסטי. רווחים הם מה שאתה מקבל כאשר אתה לוקח סיכון שהוא לא בטוח - ואתה מנצח. השאלה עכשיו היא באיזו מידה אנשים שלקחו סיכונים והיו זכאים לרווחים ייאלצו גם לשאת בהפסדים.
"הסכנה היא שאם נחליט שמוסדות כמו בנקים, חברות ביטוח או יצרנים גדולים הם חשובים כל כך לחברה עד שאנו לא יכולים לתת להם לשאת בתוצאות של לקיחת סיכונים גרועה, יגבר הלחץ לא לתת להם ליהנות גם מהיתרונות והרווחים, ובנקודה הזאת הכלכלה נהפכת לכלכלה מבוקרת ולא כלכלה קפיטליסטית. לדעתי, מי שחייב לשאת בהפסדים משמעותיים הם אותם אנשים שהיו עושים את הרווחים המשמעותיים. אני חושב שזה אפשרי, ואם זה ייעשה, זו תהיה דוגמה נוספת למחזוריות".
"זו לא הלאמה"
ולמרות זאת, קלברזי, שכיהן בין השנים 1982-1994 כדקאן הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ייל עד שמונה על ידי הנשיא קלינטון לשופט בית המשפט לערעורים, מביע תמיכה בצעדי ההתערבות של הממשל האמריקאי בשוק: "אני בעד התערבות ממשלתית, כן, אבל דווקא כיוון שהכלכלה משפיעה על יותר מדי אנשים, ולא רק על אלה שהיו מעורבים בשוק בצורה ישירה.
"מאז הניו דיל של רוזוולט, וגם הרבה לפני כן, לממשלה יש אינטרס ישיר בהמשך תפקודה של הכלכלה. אני גם לא בטוח שהייתי קורא לתוכנית ההצלה 'הלאמה' של הבנקים. יש פער גדול בין לא לקחת חלק בבנקים בכלל לבין להפוך את הבנק לבנק ממשלתי. לא ברור כיצד זה ישפיע, אבל הרעיון כשלעצמו - ממשלה שפועלת במידה, עד לנקודה שמצילה את הבנקים - אינה רעיון רע.
"אני לא חושב שממשלה יכולה להרשות למדינה ליפול לסוג המיתון שהיה לנו בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת. הממשלה צריכה תמיד לעשות את המינימום ההכרחי, אך גם לא לפחד מהתערבות כשזו נחוצה. יש שיטענו, ואני לא יכול להביע עמדה בנושא, שאילו הממשל היה נוקט צעדים מוקדם יותר, המשבר היה מסתיים מוקדם יותר. אני חושש ממצב שבו מרוב פחד להיות מעורבים מדי לא ייעשה מספיק בשלב מוקדם, מה שבסופו של דבר יגרום להעמקת המעורבות בשלב מאוחר".
האם עומק המשבר הוא תוצאה של תגובה בלתי רציונלית של המשקיעים?
"כלכלנים תמיד משתמשים במונח 'לא רציונלי' כשדברים קורים לא בהתאם למודלים שלהם, בעוד שהתגובות היו לחלוטין רציונליות. אלה הן בדיוק התגובות של אנשים סבירים. כלכלנים צריכים להיות יותר אמפיריים, להסתכל על מה שאנשים עושים ולתת לזה הסבר במונחים כלכליים, במקום לקבוע מודלים קבועים מראש, וכאשר אנשים לא מתנהגים לפיהם להגיד 'ההתנהגות מוטעית כי היא לא בהתאם למודל'.
"אני חושב שהאנשים והשווקים הגיבו בדיוק כפי שניתן היה לצפות שיגיבו למשבר מהסוג הזה. אנשים נבהלו כי הם ראו שהם לא מבינים מה קורה. הם אמנם עשו דברים שאפשר להגיד שהם לא פרופורציונליים, במובן זה שאם כולם היו מתנהגים בצורה אחרת אפשר היה להתמודד עם המשבר באופן יותר רגוע, אבל אני לא הייתי אומר שזה היה לא רציונלי.
"אם מכונית דוהרת לכיוונך, ואתה קופץ אחורנית ונחבט בראש, ייתכן ותאמר אחר כך 'הלוואי שלא הייתי קופץ ככה', אך האם הקפיצה היתה תגובה לא רציונליות? להגיד שכל האנשים הגיבו בצורה לא רציונלית זאת דרך שמנסה להאשים לשווא אנשים שהגיבו לסיטואציה שהיתה מאוד מפחידה".
"כולם אחראים"
מה דעתך על הטענה שלפיה נגיד הבנק המרכזי לשעבר, אלן גרינספאן, אחראי במידה לא מבוטלת לפרוץ המשבר?
"כשמשהו משתבש כולם אחראים, אבל להאשים אנשים בדיעבד זה תמיד קל. כל מה שאני יכול לומר על אלה שעומדים בראש הבנקים המרכזיים הוא שכשדברים הולכים כשורה הם זוכים לכל התהילה, וכשדברים משתבשים מטיחים בהם את כל האשמה. אם גרינספאן היה חוזה את המשבר, אין ספק שהוא היה גיבור גדול.
"מה שקרה כאן הוא שכל מיני מכשירים פיננסיים חדשים ומסובכים פותחו והתחילו להימכר בהצלחה גדולה, בזמן שרבים מהאנשים שמכרו אותם, וגם רבים מהרגולטורים, לא הבינו מה הם מוכרים. מדובר בכל מיני בנקאים בדרגה נמוכה, שהם אנשים הגונים לחלוטין, שחשבו שלמכשירים האלה יש מאפיינים מסוימים, אך בפועל לא הבינו אותם.
"כאשר ישנם אנשים שקונים ומוכרים דברים שהם לא מבינים, ואפילו רגולטורים שמבקרים דברים שהם לא לגמרי מבינים - סביר שתהיה בעיה, וזה בדיוק מה שקרה. אבל האם יש אשם, או שזה קושי בהבנה של מוצר חדש?"
מה יקרה למעמדה הגלובלי של ארה"ב לנוכח המשבר הזה?
"אני לא יודע אם זה טוב או רע", אומר קלברזי במידת מה של ציניות, "אבל אני לא חושב שהמשבר הנוכחי בכלכלת ארה"ב יפגע בה כלל וכלל, למרות העובדה שהיא היתה המקור למשבר, בין היתר בכך שפיתחה את כל המכשירים החדשים האלה, דחפה אותם וגרמה למדינות אחרות ללכת בעקבותיה. זה לא יפתיע אותי אם הדולר דווקא יתחזק, ואני חושב שאף שייתכן שאנחנו בהחלט אחראים לבעיה, המעמד של ארה"ב לא יינזק. באופן פרדוקסלי, כיוון שכולם כאן הלכו בעקבות ארה"ב, הדבר דווקא יחזק אותה.
"הדבר החשוב ביותר למנהיגים בכל מקום הוא להגיב עכשיו בזהירות. אני מציע למנהיגים ברחבי העולם לא לחשוב שכיוון שארה"ב עושה משהו, זה בהכרח נכון גם לגביהם - או בהכרח לא נכון. הדבר החשוב ביותר ביחסים בינלאומיים ובמשברים בינלאומיים הוא ללמוד זה מזה, אבל לא להיתפס למה שמישהו אחר עושה. אני חושב שדווקא בשעות משבר מנהיגים חכמים מקשיבים לכולם, מסתכלים על מה שכולם עושים, ואז אומרים: 'בואו נסתכל על המצב אצלנו, על מה שקורה אצלנו', ושואלים אילו מהדברים שנעשים במקומות אחרים יכולים להתאים גם להם".
ניו דיל חדש
קלברזי מוסיף כי זוהי הזדמנות מצוינת לשקם את התשתיות של ארה"ב: "לנשיא החדש שייבחר כאשר אנחנו עדיין בהאטה ואולי אף מיתון זאת תהיה הזדמנות מצוינת לשקם את כל התשתיות, בין אם אלה כבישים או מסילות ברזל, גשרים או בתי ספר. הם יכולים להיבנות מחדש, והם חייבים להיבנות מחדש.
"מנקודת מבט כלכלית, זמנים של מיתון והאטה הם בדיוק הזמן הנכון לעשות זאת. תוכנית שיקום כזו משיגה שני דברים: האחד, נותנת לכלכלה את התמריץ שהיא זקוקה לה ומספקת עבודה לאנשים, והשני, מבטיחה סוג של בנייה מחדש ושיקום תשתיות שחייב להיעשות מדי זמן על בסיס ממשלתי רחב, ולא באופן מקומי ואינדיבידואלי.
"אין לי מושג מתי נראה התאוששות של השווקים, אבל יש סיכוי משמעותי שהמשבר הנוכחי יביא לנקודת מפנה רצינית. קשה לומר כמה זמן הוא יימשך, ארבע או חמש שנים, אבל בהחלט אפשר שהמשבר הזה ייהפך לאחד מאותם משברי האשראי המחזוריים והממנפים שקרו כבר בעבר. גם קשה לדעת כרגע כמה נזק הסב המשבר לכלכלה.
"אני מקווה שזה שבר קטן ומהיר יותר ממה שראינו בעבר, אבל קשה לקבוע. לכן אני חושב שצריך לנצל את ההזדמנות ולבצע כאמור שיקום של התשתיות".
וכיצד יגיבו בתי המשפט למשבר?
"אנחנו לא יכולים לעשות הרבה כי אנחנו חייבים לציית לחוקים הקיימים. באופן כללי, בתי המשפט יהיו שמרניים, ורק כשמצב החירום יחלוף הם ייקחו את החוקים והכללים שיועברו בתקופה זו וינסו להתאים אותם ולקרוא אותם לאור הנוף המשפטי הכללי".
