משרדי עורכי הדין הקטנים מובילים את תחום המיסוי

אף על פי שתחום המסים נחשב לאחד הרווחיים בענף עריכת הדין, רוב המשרדים הגדולים בארץ אינם מתהדרים במחלקות מס גדולות ומובילות, והשגשוג בתחום מתמקד דווקא במשרדי נישה מצליחים, הנחשבים ליוקרתיים ביותר בתחום. כך עולה מבדיקת "כלכליסט".

דירוג דן אנד ברדסטריט ל־2008 מונה 14 משרדים מובילים בתחום המיסוי, שרק שניים מהם הם משרדים גדולים (משרד הרצוג, פוקס, נאמן ומשרד גורניצקי ושות'). יתרה מזו, גם באותם משרדים גדולים שבהם ישנה מחלקת מס נחשבת, היא קטנה יחסית לשאר מחלקות המשרד. כך, לדוגמה, מחלקת המס במשרד הרצוג, פוקס, נאמן, שהיא אחת הגדולות בארץ, מונה רק 15 עורכי דין ורואי חשבון מתוך 160 עורכי הדין העובדים במשרד. ובמשרד יגאל ארנון, החמישי בגודלו בארץ, רק שלושה עובדים במחלקת המס מתוך 104 עורכי הדין המועסקים במשרד כולו.

ישנם כמובן מומחי מס מוערכים במשרדים הגדולים, דוגמת עו"ד טל עצמון, ראש מחלקת המיסוי במשרד גולדפרב, הארי קירש, ראש המחלקה ביגאל ארנון, ליאור נוימן ממשרד ש. הורוביץ ושמואל בורנשטיין ממשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, אך רובם נותנים ליווי מס ללקוחות המשרד הקיימים, ורק כ־30% מעבודתם, לכל היותר, נוגעת ללקוחות שהגיעו רק לצורכי תיק המס שלהם.

מחלקות מצליחות - אצל רואי החשבון

בינתיים, במשרדי הנישה העסקים פורחים. משרד עורכי דין משה שקל ושות', לדוגמה, מונה 20 עורכי דין, ובמשרד אלתר ושות' ישנם 13 עורכי דין המתמחים במיסוי. גם משרדי רואי החשבון מעסיקים עורכי דין רבים במחלקות מס גדולות. כך, לדוגמה, חטיבת המס של פירמת ראיית החשבון והייעוץ בריטמן אלמגור זהר (דלויט), השלישית בגודלה בארץ, מונה כ־100 עובדים, מתוכם כרבע עורכי דין ומשפטנים. בקוסט פורר גבאי את קסירר (ארנסט אנד יאנג), פירמת ראיית החשבון הגדולה ביותר בארץ, ישנה מחלקת מס המונה 180 איש, שמתוכם כ־30 עורכי דין.

עו"ד משה שקלצילום: גלעד קוולרציק

היעדר מחלקות מס מובילות ברוב המשרדים הגדולים מעניין במיוחד על רקע הרווחיות הגבוהה של התחום. לדברי עורכי דין מובילים, עסקאות מס גדולות מגיעות לסכומים של מיליונים, כאשר עורך הדין גובה בדרך כלל בין 10% ל־25% מסכום זה. לפי הערכות בענף, מחלקה או משרד מיסוי מצליחים מגלגלים בין 5 ל־15 מיליון שקל בשנה - תלוי בגודלם וביוקרתם.

אחד ההסברים המרכזיים שמספקים עורכי דין לחוסר הפופולריות של מחלקות המיסוי במשרדים הגדולים נוגע לניגוד אפשרי בין עבודת מחלקת המס לזו של יתר מחלקות המשרד.

"כאשר מחלקת מסים מצויה בתוך משרד גדול, היא נתקלת בשתי בעיות מרכזיות", מסביר עו"ד אמנון רפאל, בעל משרד נישה ואחד מעורכי הדין הנחשבים בתחום. "ראשית, המשרדים הגדולים לא רואים בה מרכז רווח עצמאי ומבטלים את האפשרות שלה למשוך לקוחות בזכות עצמה. שנית, מחלקת המסים אמורה במקרים רבים לשלול מבנה של עסקאות שנרקמו בין צדדים ובכך 'לקלקל' אותן כשהיא סבורה שתוצאת המס לא טובה. במקרים כאלה המשרד הגדול רואה בה מטרד ונמנע מלהשתמש בה, ואז זכות קיומה הולך ופוחת".

בשנים האחרונות ניסו כמה עורכי דין מובילים להקים מחלקות מס במשרדים גדולים, אך פרשו והחליטו לפתוח משרדי נישה עצמאיים. כך, לדוגמה, עו"ד אודי ברזילי פרש ב־2001, לאחר שנה אחת בלבד, ממשרד מיתר, ליקוורניק, גבע ושות' ופתח משרד נישה עצמאי. עו"ד יוסי דולן פרש ב־1999 מנשיץ, ברנדס ושות' ופתח משרד משלו, וב־2005 פרשו עורכי הדין ג'וש רוזנצוויג ורויטל אבירם ממשרד גורניצקי ושות'. באותה שנה פרש גם עו"ד איתי הכהן ממשרד צלרמאיר, פילוסוף ושות'.

שלא לציטוט, טוענים כמה עורכי הדין בתחום כי המחלקות במשרדים הגדולים פשוט אינן מספיק טובות כדי למשוך את הכוכבים הגדולים. "אם אתה אמביציוזי ומצליח, הם לא מסוגלים לספק לך מספיק עבודה", טוען אחד מפרקליטי המס הבכירים בארץ. "המשרד היחיד מהגדולים שמצליח בתחום המס הוא הרצוג, פוקס, נאמן וזה קשור לאוריינטציה המיסויית של יעקב נאמן, ממקימי המשרד. גורניצקי נכנס לרשימה רק בגלל עו"ד פנחס רובין שהוא אחד המובילים בתחום, אך המשרד עצמו לא ביסס מחלקת מסים מובילה".

הם מפחדים

עו"ד בכיר אחר בתחום מוסיף עוד סיבה לאי־השתלבותם של מחלקות מסים במשרדים הגדולים: "כדי שמשרד מיסוי יצליח, הוא צריך להיות מזוהה רק עם מסים — משום שחלק גדול מהלקוחות הם משרדי עורכי הדין בעצמם. כמות העסקאות במשק הישראלי מוגבלת, ואם משרד עורכי דין צריך ליווי מס, הוא לא יפנה למחלקת מס של משרד גדול אחר כי הוא יפחד שהמשרד יגנוב לו את הלקוח". עו"ד איתי הכהן מסכים עם טענה זו ומוסיף: "מחלקת מס הפועלת בתוך משרד גדול חסומה למגוון רחב של לקוחות שלא עובדים עם המשרד. כמשרד נישה, אני נותן שירותים למספר רב של עורכי דין ורואי חשבון והאפשרות שלי לגוון ולהרחיב את מעגל הלקוחות עצומה".

גם עו"ד אודי ברזילי מסכים עם הסברים אלה: "שירות המיסוי שעורך דין נותן ללקוחו צריך להיות עצמאי ולא מותנה בקיום עסקה זו או אחרת. לקוח רוצה לקבל את שירות המס הטוב ביותר, ושירות מקיף כולל מיסוי מקרקעין, מיסוי בינלאומי, מע"מ, מס הכנסה ועוד. לתת שירות מקיף כזה במסגרת משרד גדול זה כמעט בלתי אפשרי".

"ההנחה היא שמשרד הנישה ישקיע הרבה יותר מאשר המשרד הגדול, שם ממילא הלקוח הוא 'שבוי' של המשרד", מסכים גם עו"ד משה שקל. "מבחינת המשרד הגדול, הלקוח נמדד על פי סל של דברים ולא רק על פי תחום המס".

מאפילים על האחרים.

סיבה נוספת שמציינים פעילים בענף קשורה למרבה הפלא דווקא ברווחיותו הרבה של התחום. "בדרך כלל במסים עובדים על בסיס של הצלחה: עד כמה הצלחתי להוריד את המס שהלקוח צריך לשלם. כתוצאה, מחלקות מסים טובות הן בדרך כלל מאוד רווחיות, מה שגורם למחלקות האחרות להתגמד. עובדה זו הופכת את האחוז של שותף המס לגבוה, וגורמת לו להיות מאוד דומיננטי על חשבון השותפים האחרים - מה שכמובן לא תמיד מוצא חן בעיניהם", אומר עורך דין בכיר בתחום.

מעבר לכך, לדבריו, ישנם גם הסברים פסיכולוגיים לנטייתם של מומחי מס לפתוח משרדים עצמאיים: "אנשי המסים הם מאוד דומיננטיים, כריזמטיים ויצירתיים, בעוד אנשים שהולכים למשרדים גדולים נוטים להיות שמרנים, כאלה שיודעים לקבל מרות ולהשתלב. בדיוק מסיבה זו הם מצליחים פחות מול רשויות המס".

עו"ד הארי קירש, מנהל מחלקת המיסוי ביגאל ארנון, חולק כמובן על תיאוריה זו: "ישנם עורכי דין במשרדים הגדולים שהם מהמובילים בתחום: טל עצמון ממשרד גולדפרב, שמואל בורנשטיין ממשרד גרוס חודק, וגם אנחנו נכנסנו לרשימת המובילים בתחום. הקושי העיקרי בפיתוח מחלקת מסים הוא במציאת כוח אדם מתאים, שכן מדובר בתחום קשה שההיצע האנושי בו מצומצם. הסוד הוא למצוא אדם או שניים שמתחייבים לטווח ארוך, ואז אין סיבה שלא יצמחו מחלקות מס מוצלחות במשרדים גדולים".