דו"ח נציבות תלונות הציבור על השופטים: מהירים יותר, מנומסים יותר
הדו"ח למחצית הראשונה של 2008, האחרון של שטרסברג־כהן: ירידה במספר התלונות נגד שופטים על התבטאויות לא ראויות, סחבת ולחץ להגיע לפשרה. אחת התלונות שנדחו בידי הנציבה היוצאת - תלונת עורכי הדין של קצב נגד ההרכב שדן בעסקת הטיעון
טובה שטרסברג־כהן, המסיימת בחודש הבא כהונה בת חמש שנים כנציבת תלונות הציבור נגד השופטים, הציגה אתמול בירושלים את דו"ח הנציבות האחרון לקדנציה שלה — ובו לא יותר מ־45 תלונות שהתקבלו כמוצדקות.
הנציבות אינה חושפת את שמות השופטים שנגדם הוגשו התלונות, ורוב המקרים המפורטים בדו"ח מובאים בעילום שם.
מהדו"ח עולה כי במחצית הראשונה של 2008 התקבלו בנציבות 546 תלונות, ונוסף על כך טיפלה הנציבות ב־98 תלונות שבירורן לא הסתיים במהלך 2007 וכן ב־173 בקשות לעיון חוזר. סך כל התלונות המוצדקות נמצא במגמת ירידה - ב־2007 נמצאו 115 תלונות מוצדקות וב־2006 הוגדרו 198 תלונות מוצדקות.

בחינה של הדו"ח מצביעה על כך שהנציבה השיגה את אחת המשימות העיקריות ששמה לה למטרה - קיצור הליכים וזירוז מתן החלטות. בתחום זה, לפי הדו"ח, חל שיפור ניכר לעומת השנתיים האחרונות, ומתוך 45 תלונות מוצדקות, רק 14 (כ־31%) היו על התמשכות הליכים ועיכובים במתן החלטות, לעומת 55 תלונות מוצדקות כאלה ב־2007 (47.8%) ו־110 ב־2006 (56%).
שטרסברג־כהן ניהלה במשך כהונתה כמה מאבקים מתוקשרים, בין היתר נגד התנהלות לא תקינה של בית הדין הרבני, ושמה במרכז את הטיפול בסחבת בבתי המשפט. ביקורתה החריפה גרמה להתמרמרות הולכת וגוברת של שופטים נגדה, ובתחילת 2008 אף פורסמה ב"ידיעות אחרונות" ביקורתו של שופט בית משפט השלום בתל אביב גבריאל שטרסמן, שבמאמר חריף בעלון השופטים טען לחוסר סמכות בפעולותיה.
לפי הדו"ח, נראה כי גם נושא נוסף שעליו שמה הנציבה דגש, התנהגות בלתי ראויה של שופטים בדיונים, נמצא במגמת שיפור — במחצית הראשונה של 2008 נמצאו רק חמש תלונות מוצדקות כאלה בכל בתי המשפט ובתי הדין ברחבי הארץ, לעומת 17 תלונות מוצדקות ב־2007. אולם יש לציין שהסבר זה אינו ההסבר הסביר היחיד, ואפשר שהנתונים הנמוכים מצביעים דווקא על התערערות אמון הציבור במערכת, המתבטאת בירידה בהגשת תלונות.
אחת התלונות היחידות שבעניינה פורסמו הפרטים המלאים, באישורו של שר המשפטים, היא תלונתם של עורכי הדין של נשיא המדינה לשעבר משה קצב - אביגדור פלדמן, ציון אמיר ואברהם לביא - נגד הרכב השופטים שדן בעסקת הטיעון. עורכי הדין נחשפו לחוות דעת משפטיות שהכינו השופטים ועוזריהם לקראת הדיון, לאחר שטעות במזכירות בית המשפט גרמה להעברת החומר לעיונם של עיתונאים. מחוות הדעת עלה כי השופטים לא התכוונו לאמץ את הסדר הטיעון.
הנציבה דחתה את התלונה על כל היבטיה, לאחר שמצאה כי ההרכב לא גיבש דעה קדומה נגד הנשיא קצב. שטרסברג־כהן ציינה כי לא מצאה בתרשומות השופטים שום דבר המעיד על כך שדינו של קצב נחרץ מראש.
צדק ונפט
באחת התלונות שנמצאה מוצדקת התלוננה תובעת בבית משפט השלום על יחסו והתבטאויותיו של השופט כלפיה. לפי תלונתה, לבחירתה שלא להיות מיוצגת על ידי עורך דין הגיב השופט: "מכל 50 אלף עורכי הדין שיש בישראל בחרת להגיע ללא ייצוג. האם ברורות לך ההשלכות? האם גם את הברזים והריצוף בבית את מתקנת לבד?". כאשר העירה כי היא מבקשת צדק, השיב לה השופט: "צדק ונפט הם אותו דבר, למצוא אותם זה נדיר", וכשבעלה של המתלוננת ביקש לומר דבר מה, העיר השופט בזלזול: "כמו שאתה לא מדבר בבית, אתה לא מדבר גם פה".
להגנתו אמר השופט לנציבות התלונות כי המתלוננת נגדו עקשנית, נעדרת חוש הומור וחסרת רצון להבין את המוסבר לה, "למרות שלושת התארים האקדמיים שבהם היא מתהדרת". בנוגע לתגובתו להתערבות הבעל בדיון אמר השופט: "יש גבול לרמת הסבלנות וחוסר הפניות שיכול אני להפגין אל נוכח עיקשות וחוסר יכולת הבנה (באיפוק ובלשון המעטה) של מתדיין".
לאחר שמיעת הצדדים, המליצה הנציבה לרשום הערה בתיקו האישי של השופט, וציינה: "על בית המשפט להתבטא בלשון מכובדת ומאופקת ולא בציניות, בצורה מתנשאת, פוגעת ומעליבה, תוך הפגנת קוצר רוח ושימוש בדימויים שבעיניו הם הומור ולא בהכרח מתקבלים כך".
במקרה אחר מצאה הנציבות כי תלונה של עורך דין, שהרגיש כי שופטת בית הדין לעבודה מתנכלת לו — מוצדקת. עורך הדין התלונן כי רשמת בבית הדין התעמרה בו באופן מכוון בארבעה תיקים, והגישה תלונות רבות עליו לבדיקת מוסדות האתיקה של לשכת עורכי הדין, דבר שפגע בשמו הטוב, בלי שניתנה לו זכות התגובה. הרשמת מסרה בתגובתה לנציבה כי העבירה את ענייניו של עורך הדין לבדיקה, מאחר שסברה כי פעל בניגוד לחוק, אך גם היא הסכימה כי באחד התיקים לא היתה ערה לנתונים העובדתיים שבתיק והפנתה אותו בשגגה לבדיקת הלשכה. הנציבה קבעה כי בית הדין אמנם מוסמך להגיש תלונה על עורך דין ללשכת עורכי הדין, אך שעליו "לנהוג זהירות מיוחדת כאשר שמו הטוב ומעמדו המקצועי של עורך הדין עלולים להיפגע".
פחות לחץ לפשרות
מהדו"ח שהוגש אתמול עולה עוד כי במחצית הראשונה של 2008 לא נמצאו כל תלונות מוצדקות על אווירת "אין ברירה" והפעלת לחץ של שופטים על מתדיינים להגיע לפשרה. זאת בניגוד למצב בתחום זה בשנה שעברה, שבה הוקדש לו פרק שלם בדו"ח נציבת תלונות הציבור.
התלונה היחידה בהקשר זה שנמצאה מוצדקת השנה היא מבית המשפט לענייני משפחה, שבו הפעיל שופט לחץ כבד על המתלוננת להסכים לפשרה שהציע, ומשסירבה, הודיע לה בכעס ובהרמת קול כי ידחה את בקשתה לתיקון כתב התביעה ויחייבה בהוצאות. המתלוננת סיפרה עוד כי משהתנגדה לבקשת בעלה להפחית את דמי המזונות, אמר לה השופט: "בפעם הבאה תמצאי לך מישהו עם כסף". במקרה זה ציינה הנציבה כי התרשמה שהשופט הפעיל על הצדדים לחץ בלתי ראוי להתפשר, ולא גילה רגישות מספקת בהצעתו למתלוננת כשהציע לה למצוא בעתיד "גבר עשיר".
הוועדה למינוי שופטים אישרה אתמול בבוקר פה אחד את מינויו של אליעזר גולדברג לתפקיד נציב תלונות הציבור הבא על השופטים. המינוי ייכנס לתוקף ב־1 באוקטובר, עם סיום כהונתה של טובה שטרסברג־כהן. שלשום דחה בג"ץ על הסף עתירה נגד מינויו של גולדברג, שכיהן במשך 14 שנה כשופט עליון, ובין 1998 ל־2005 היה מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור.
נציגת הקואליציה בוועדה למינוי שופטים, ח"כ אורית נוקד, אמרה ל"כלכליסט" כי הוועדה ראתה בעין יפה את ההסכמה הנדירה שנוצרה בעניין המינוי בין שר המשפטים דניאל פרידמן לבין נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש.


