התקציב עובר למגרש האמיתי - הכנסת

אם לא יתרחש משהו יוצא דופן, הרי שקולות המלחמה שיעלו הבוקר מבניין ראש הממשלה ייהפכו עד הערב לקול דממה דקה. איומים נגד התקציב אינם בהכרח הצבעה בפועל, וגם רוב דחוק בממשלה הוא בסופו של דבר רוב. לכן סביר להעריך שהממשלה תאשר היום את תקציב 2009 בשינויים כאלה ואחרים, והוויכוח יעבור אל מגרש המשחקים האמיתי - הכנסת.

כללי המשחק ברורים וידועים מראש: כאשר התוספות שהובטחו לתקציב 2009 גדולות מגדילתו המתוכננת, חייבים לקצץ, וכאשר הגרזן מונף, ניתזים שבבים. כמו כל קודמיו גם התקציב הנוכחי יפגע בלא מעט אנשים, ועדיין, זהות האנשים שבהם בחר האוצר לפגוע הפעם מעוררת סימני שאלה. למשל, האם נכון לפגוע בכל אלה שמסתופפים בתחתית הסולם, ובאותו זמן להמשיך בביצוע הרפורמה במס הכנסה, המטיבה בעיקר עם בעלי היכולת? גם התרגיל הלא מכובד שבו התנה האוצר את תשלום מס הכנסה שלילי בהרחבת תוכנית ויסקונסין (שלה מתנגד שר התמ"ת אלי ישי) היא לא ממש משהו שאפשר להתגאות בו.

את כל ההתפתחויות בדרך לאישור הסופי של התקציב כבר ראינו בעבר. אנחנו גם מכירים את העיזים ששרבב האוצר לחוק ההסדרים, רק כדי שחברי הכנסת יוכלו גם לזרוק אותן החוצה, גם להצביע בעד התקציב וגם לטעון לניצחון. אפילו הלקח שעתיד שר האוצר רוני בר־און ללמוד בקרוב, ובדרך הקשה, מיו"ר ההסתדרות עופר עיני, אינו דבר חדש. בר־און צריך לשוב ולשנן לעצמו שמהלך שמשמעותו פגיעה בעובדים רצוי מאוד לבצע בדרך של הידברות עם ההסתדרות.

השנה שורבבו למאבק על התקציב כמה שחקני חיזוק ממעבר לים. אף שגם זה לא דבר חדש, הפעם מדובר בשחקנים מן השורה הראשונה, כגון משרד החוץ האמריקאי וחברת דירוג האשראי האמריקאית מודי'ס. הראשון כורך את השמירה על מסגרת התקציב של מדינת ישראל באישור המנה הנוספת של הערבויות מממשלת ארצות הברית. השחקנית השנייה מתחה קו ישר בין מסגרת התקציב לבין שמירה על דירוג האשראי של ישראל.

השימוש בגורמי חוץ כדי להעצים דעות מבית הוא טכניקה עתיקת יומין, שהאוצר ובנק ישראל עושים בה שימוש כבר שנים רבות. אבל הפעם, כך נראה, לא מדובר בעוד תרגיל ציני, אלא בדבר האמיתי. האמריקאים, מה לעשות, מאמינים שהשמירה על מסגרת התקציב היא כמעט חזות הכל. למרבה הפלא הם גם מאמינים שהבטחות צריך לקיים, וישראל כבר הבטיחה בעבר, ויותר מפעם אחת, שתקציב השנה הבאה לא יגדל ביותר מ־1.7% מגודלו של התקציב הנוכחי.

השלב הבא באישור התקציב יתרחש, כאמור, בכנסת, שאליה תגיע הצעת האוצר בסוף אוקטובר. בנקודת זמן זו צפוי להתרחש אחד משני תרחישים אפשריים: הראשון הוא שהממשלה החדשה, שתקום בחודש הבא, לא תשרוד, ואישור התקציב יידחה עד לאחר הבחירות. התרחיש השני, הסביר יותר, הוא שחברי הכנסת יבצעו בפועל את מה ששרי הממשלה העזו רק לדבר עליו. במקרה כזה צפויים חברי ועדת הכספים למרוט לא מעט מנוצות התקציב, ואפילו נערי אגף התקציבים באוצר יתקשו אז להכיר את יציר כפיהם.